דרישתו של פול לנדס בלתי חוקית בעליל . שום דבר ושום רשות לא תהפוך את עורכי הדין למוסרים כלשון המשפט העברי. הפטרנליזם המעושה אותו הפגין פול לנדס בדבריו וטוב ליבור להגן על עורכי הדין מלמדים על הטעייה . לא כללי אתיקה ולא כללי משמעת ולא חקיקה מכל סוג תהפוך את עורכי הדין למוסרי מידע על לקוחותיהם . פול למדס איננו מכיר את הוראות החוק .אילו הכיר אותן היה יודע כי בחוק מתקיימות שתי דרגות של פרטיות ביחסי עורך דין לקוח : האחת יחסית והאחת מוחלטת . היחסית נמצאת בחוק לשכת עורכי הדין ועניינה חסיון המידע של הלקוח. זכות זו שמורה ללקוח והיא משוייכת ללקוח ולא לעורך הדין. ירצה הלקוח יגלה לא ירצה לא יגלה ואין כל אפשרות לעשות כל שימוש ביחסיות הזכות לחיסיון כדי להפעילה על עורך הדין. הזכות השניה המוחלטת היא חובת הסודיות. ומקורה בפקודת הראיות נ"ח. פקודת הראיות היא חקיקה ראשית ופניה כלפי כולי עלמא בעוד אשר חוק לשכת עורכי הדין נקודתי ומטרתו להסדיר יחסי עבודה בין הלקוח לבין עורך הדין. חובת הסודיות היא זכות שהיא גם חובה המוטלת על עורך הדין ועל הפרופסיה. עורך הדין הוא הכספת של הלקוח . מה שנכנס אינו יוצא ממנה. טול מהפרופסיה את חובת הסודיות ונטלת ממנה האת נשמת אפה . זכותו של הלקוח להיוועץ בעורך הדין בעניינים שחוק איסור הלבנת הון דן בהם ואסור לעורך הדין לגלות דבר וחצי דבר משיחה זו. זאת חובתו של עורך הדין וזכותו של הלקוח לדעת שעורך הדין עמו הוא נפגש מחוייב בחובת סודיות מוחלטת. עורך דין המפר את חובת הסודיות ותוצאתה של הפרה זו היא אישום בפלילים נגד הלקוח חייב מיתה. בארצות הברית עורך דין המפר חובת סודיות או חותם על עיסקת טיעון ומפליל את לקוחותיו מסיים את חייו במכולת אשפה בסמטה חשוכה. טוב יעשה פול לנדס אם ילמד היטב היטב את משמעות הצעתו.

בעוד שחסיון משפטי הוא מוחלט על רופאים מוטלת בארץ חובת דיווח בשורה ארוכה של נושאים (התעללות, כשירות לנהיגה, כשירות לנשיאת נשק, מחלות מדבקות ועוד). המשפטנים מנמקים את החסיון שלהם בצורך לאפשר ללקוח לגלות הכל לעורך הדין כדי לקבל שרות אופטימלי. באותה נשימה כשדנים בטיפול רפואי מתעלמים מן הצורך של הרופא לקבל מידע מלא כדי לטפל ומעדיפים את אינטרס החברה. ההבדל האמיתי היחיד כאן הוא כוחה של לשכת עורכי הדין מול אפסותה של ההסתדרות הרפואית. איזו גישה היא הנכונה, קשה לדעת, אבל לדעתי צריך כנראה להפגש באמצע. לצמצם את החסיון המשפטי ולהרחיב את החסיון הרפואי. להשאיר מחוץ לחסיון רק מקרים של ודאות קרובה לסיכון חיי אדם (פצצה מתקתקת...).