20. לא הבנתי איפה ישתמשו בזה לא ציינו עם אפשר לעבור את מגבלת המטר הבודד שניסו, יכלו במעבדה לנסות גם 3 מטרים עם כל הכבוד, ולראות את ההשפעה, לא ציינו איזו מהירות ישימה באטמוספירה, ומחוצה לה, האם מדובר בקרינה מהסוג המסרטן מאד או מסרטן קצת, לא ציינו מה גודל המשדר והמקלט האפשריים, אם אני צריך לסחוב מקלט בגודל של עוד לפטופ אז אולי לא שווה לי... מעבר לזה, במהירויות האלה ישתמשו רק האופרטורים. אחד העם | 04.07.12 (ל"ת)
19. מגיב 18, מה שאתה מציע לא הגיוני בעליל נכון, התדרים ששודרו בניסוי (אגב, לא ברור אם הטכנולוגיה מוגבלת רק לאור הנראה) יכולים בתיאוריה להיות מופרעים על ידי אור מהסביבה. אבל רק לידיעתך גם אור שיש לנו בסביבה הוא לא רק אור נראה. השמש שלנו פולטת אור גם מחוץ לטווח הזה בספקטרום רחב מאוד ועובדה - איכשהו זה לא ממש מפריע לשידורי הרדיו בעולם... כלכלן אוסטרי | 30.06.12 (ל"ת)
18. מדובר בתדרי אור נראה קצת ערפל ועננים והרשת קורסת. אולי ישומי לסיבים אופטים. יובל | 30.06.12 (ל"ת)
17. מה רבים מעשיך אלוקים! תלמידי הישיבות החכמים ידעו זאת לפני 100 שנה אתם החילונים הבורים מגלים רק עכשיו דברים שכתובים בגמרא כבר ממעמד הר סיני ר' נחמן | 28.06.12 (ל"ת)
15. תשובה ל-14 - להיפך העבודה שאפשר לשדר במהירות יותר גבוהה ללא העלאת עוצמה זה אומר שיהיה בשיטות החדשות להוריד את העוצמה ולכן הסיכון לסרטן ירד נועם | 27.06.12 (ל"ת)
12. אני שאלה: האם זה דומה להבדל בין תדר FM לתדר AM? שידור אלחוטי תלוי כיום בגובה התדר שבו היא משתמשת – ככל שהתדר גבוה יותר, המידע בשידור דחוס יותר, אבל טווח השידור מצומצם וההפרעות רבות. תדרים נמוכים יכולים לשדר למרחקים גדולים – אבל לדחוס פחות מידע. מרתק! | 26.06.12 (ל"ת)
10. עדיין ציוד הקצה מהווה צוואר בקבוק רציני ביתר עבור מהירויות כאלה גם אם הימדע יעבור מהר בין מחשבים הוא יתקע בחומרה איטית מאוד קובי | 26.06.12 (ל"ת)
8. כנראה שלא נהנה בקרוב ממהירויות גבוהות כאלה כיוון שה-BUS נותר צוואר הבקבוק במחשב. בעוד מהירות העברת הנתונים באוויר עולה, המחשב נותר צוואר הבקבוק. מבלי לדבר יותר מדי על מהירויות מעבדים (חוק מור שהפסיק לעבוד) וכמות החשמל שהם זוללים שמגבילה את נפח המידע שניתן לעבד, ומבלי לדבר על מהירות האיכסון הבעייתית (אפילו של זיכרונות Flash המהירים ביותר כיום) החלק המגביל ביותר במחשב כיום הוא ה-BUS שמקשר בין כולם שעדיין תקוע במהירויות איטיות להחריד. אז כבוד לטכנולוגיה ולאספקט הישראלי, אבל כנראה שייקח עוד קצת זמן עד שנהנה ממהירויות מידע בסדר גודל שכזה. אסף | 26.06.12 (ל"ת)
3. WOW מה שהולך להיות כאן בעוד לא הרבה שנים, ממש עושה חשק להכנס למקפיא ולצאת בעוד כמה עשורים, אולי כמה מאות. על אלפים לא הייתי הולך, אולי כבר לא יהיה כאן כלום וחבל יהיה/לא יהיה בשביל מה להתעורר. דני | 26.06.12 (ל"ת)
חוקרים מנאס"א ומתל אביב יצרו את החיבור האלחוטי המהיר בעולם
20 תגובות לכתיבת תגובה