רק כתב אורווליאני יכול להביא מחקר שפורסם לפני כ5 שנים ביום שבו נתניהו העלה את סף מס ההכנסה. זאת בנוסף להעלאת סף המס בשנה שעברה לאחר ועדת טרטנברג, העלאת מס רווחי ההון והעלאת מס הדיווידנדים. לא יודע מה קורה להם שם במערכת. אומנם פיקאטי מתמחה באי שיוויון כלכלי אבל לא בהשפעת מדיניות המיסים וייצור צמיחה. מי שמתמחה בעניין הזה הם רוברט בארו וחאבייר סלה אי מרטין. הם פרסמומאמרים יותר מעמיקים בעניין, שבמסגרתו הם באמת ניסו לבודד פקטורים שמובילים לצמיחה . זה כולל כמובן סטטיסטיקה הרבה יותר מורכבת ומדעית מסתם לבדוק מה היה שיעור המס המקסימלי ואז את שיעור הצמיחה. למשל, כדאי לבדוק מה היה שיעור גביית המיסים באופן כללי, מה היה שיעור מס ההכנסה האפקטיבי הממוצע, מה היה באמת שיעור מס ההכנסה , לאחר הטבות, לפני ואחרי הורדת סף המס, האם בוצעו רפורמות מבניות בכלכלה? מה הייתה המדיניות הפיסקלית של המדינות הללו? מה הייתה המדינות המוניטרית? האם השתנה בשנים האלו הרכב המשק, למשל ליותר תעשייה ופחות שירותים, האם התפתח מגזר היי טק וכיו"ב, האם היה שינוי בהרכב האוכלוסיה?

בעצם למה בכלל לחקור, למרות שכמעט כל המחקרים הכלכליים מצביעים על כך שהכסף לא מחלחל לשכבות החלשות ושהאי שיוויון פוגע קשות בהכנסות המדינה.

בתקופה שמערב גרמניה התאחדה עם מזרח גרמניה ועדיין גרמניה צמחה כל כך מעט למרות תוספת כוח האדם וההון ברמה נמוכה עם פוטנציאל צמיחה גדול. סימן שאי קיצוץ המיסים אכן פגע בגרמניה אם זה כל מה שהם הצליחו לצמוח. בכלל כל המחקר הזה מוטה, אי אפשר להתייחס לירידה באחוזים אותו הדבר בלי להסתכל על נקודת ההתחלה. ברור שירידת מס מ-80% ל-50% לא תשפיע כמו ירידת מס מ-50% ל-20%. ושבחינת ירידת המס על הרמה המקסימלית לא אומרת כלום. אוקי אז בבריטניה הורידו את המס מ-70% אבל איזה אחוז מהאוכלוסיה בכלל שילם אותו מראש ? אם זה היו עשרה אנשים אז זה ממש לא מפתיע שזה לא משפיע על הצמיחה במדינה. צריך להסתכל על הוצאות הממשלה הכוללות כאחוז מהתוצר ולא על שיעור מס של מדרגת שכר ספציפית.

נכון, אם מדינה אחת הורידה מיסים, השניה לא, ושתיהן הציגו אותה צמיחה אז אין מה להוסיף... המסקנה היחידה היא שלמדיניות מיסים אין שום השפעה על התל"ג. - אם זה נכון, אני אישית מעדיף שהם יעמדו על 0% אם תמשיך בקו המחשב שלך, צמצום מיסים לא מועיל ==> אין סיבה שלא יהיה 100% מיסים.

לא מבין כבר את התקשורת או שכל דבר הם נגד נתניהו

כל תוכנית כלכלית חדשה שלא תהיה, עובדת עד שמפסיקה לעבוד. תכנית כלכלית יכולה להחזיק בן- 15 ל-25 שנה. בין לבין צריך להיות ער לכשלים המתגלים ולבצע שינויים כמתחייב, בעתוי הנכון וללא דיחוי, אשר תורמים להמשך הרצת התכנית באופן כזה שלאחר מס' שנים, הולכת ומתהווה תוכנית כלכלית אחרת ממה שהחלה. כך שהמעבר מתכנית, אשר פג תוקפה, לתכנית הכלכלית הבאה תבוצע ללא זעזועים ומשברים.

תלוי כמה המס. כשהמס הוא כמו בארץ חונק לגמרי ברור שצריך להוריד

ראשית, נשאלת השאלה באיזה מס מדובר. אין דין מס הכנסה כמס חברות. יכול בהחלט להיות שלהורדת מס חברות יש השפעה חיובית על המשק, יותר מאשר הורדת מס הכנסה. כמו כן ישנם גורמים רבים נוספים שמשפיעים על מצב המשק, כמו למשל כמות הרגולציה הממשלתית, הסביבה הכלכלית העולמית בכל זמן נתון, שינויים דמוגרפיים וכן הלאה. לפיכך קשה לבודד את ההשפעה של גורם ספציפי. אין ספק שכאשר אחוז מס החברות נמוך יותר, יש תמריץ גדול יותר לפתוח עסקים חדשים ולפתח טכנולוגיות חדשות, שבתורם מספקים מקומות עבודה חדשים, שמספקים הכנסה פנוייה שבאמצעותה אפשר לרכוש מוצרים וכן הלאה. כך שלפחות במבחן הקומון-סנס, התיאוריה של נתניהו שרירה וקיימת.