תמיד צחקו עליי עם אבקת חשמל עכשיו אני מבינה למה.

יש שיטות אגירה אחרות שנמצאות בפיתוח ועדיין לא בשלות.

כך מכוניות היברידיות, למשל, אינן דבר ירוק כלל, והנושא מחקר ופורסם ברשת.

במקום משק שמבוסס על אגירת אנרגיה, משק שמבוסס על שיתוף אנרגיה, בדיוק כמו שיתוף קבצים. איך זה ייושם? על כל מבנה בישראל (ציבורי, פרטי, תעשייתי וכו') יותקן פאנל סולארי שיחובר לקו חשמל מיוחד שיקרא להלן 'הקו הירוק'. הקו הזה יוביל את החשמל שייצרו הפאנלים באמצעות 'נתבים' אל המקומות שבהם יש לו דרישה (יש מבנים רבים שעומדים ריקים בשעות מסויימות או באופן קבוע, ולכן הם אינם זקוקים לחשמל שיווצר בפאנלים שמותקנים עליהם), או למרכזי אגירה ייעודיים. לקוח שתרם חשמל בדרך זו, יוכל לקבל הנחות מפליגות בתעריפי החשמל שהוא צורך. זה היה רק הרעיון הבסיסי. לאחר פיתוח מתאים, זה באמת יוכל להיות הדבר הבא בפיתוח מקורות חדשים לאנרגיה זולה ונקייה.

מדינה שיש לה הכי הרבה ימי אור ושמש בעולם חייבת לעבור לאנרגיה סולרית . אנו תמיד לאחור גם אחרי הניסויים הרבים שנערכו בשדה בוקר . הממשלה שמתהדרת בקבלת ישראל לOECD תתישרו עם הפעילות האנטנסיבית בגרמניה ובצרפת שם משלמים לבעלי הבתים הפרטיים להתקין קולטי אנרגייה ואגירה ,ומשלמים להם פי שלוש ממחיר הקילוווט שעה כדי שכל בית יאגור חשמל נקי . תתייעצו עם חברת GROUPE SOLAIR DE FRANCE וכך תתקנו את אחת העוולות של אי ניצול המשאב הטיבעי שיש לנו . לבהתמודד עם האילוץ : חברת חשמל בעלת מונופול ,לחיבור חשמל .

כלום מדברים שטויות !!!! הפתרון יחידי שהוא גם מקרה ירוק הוא אנרגיה גרעינית !!!!

גם אני ספק של אנרגיה סולארית לחברת חשמל ובתמימותי חשבתי שהסירבול לקבלת הכסף סתם נובע מהיותה של החברה לא יעילה. הם שולחים נציג אחד לקרוא את המונה הסולארי (כמובן תמיד באיחור) ואחרי מספר ימים מגיע נציג נוסף לקרוא את המונה של הבית והמשק. אחרי כ2-3 שבועות מגיע החשבון ואז אני שולח חשבונית בדואר (הם לא מסכימים למייל או פקס) שכמובן מעביר עוד מספר ימים אולם הכי מדהים כי לפי "החוקים שלהם" הם מתחייבים לשלם לך כספך תוך 21 עום מיום שהגיע החשבונית אליהם. כלומר מיום שקוראים המונים עד קבלת הכסף עובר כ חודש וחצי. אבל אם הייתי מאחר לשלם את חשבון החשמל שצרכתי פשוט היו מנתקים החשמל. פעם אחת בגלל טעות שלהם לא שילמו לי במשך 3 חודשים, וכשדרשתי ריבית הפנו אותי למבקר חברת החשמל שאפילו לא החזיר לי תשובה

לדעתי אסדת קידוח נפט גדולה תתאים לזה ולא יקרה פה מה שקרה ביפן ובמקרה הכי גרוע מטביעים את כל העסק ונגמר הסיפור. לחליפין אפשר מלחתחילה לבנות את כל התחנה על קרקעית הים התיכון בעומק של כמה קילומטרים כך ששום צונאמי לא יוכל לפגוע בתחנה ובמקרה חירום שתתפוצץ בלב ים בעומק של כמה קילומטרים היא לא תעשה נזק. מצד שני מה לעזאזל אני מבין בזה..

אין שום בעיה לבנות עוד יחידות באשקלון , התשתית כבר קיימת של מליוני דולרים במסוע הפחם על המזח , עוד יחידות ינצלו את התשתית הקיימת כך שבנית התחנה זולה משמעותית מהקודמות לה

מצטרף לדעתו של מגיב 1. הכתב כנראה אינו מתמצא בתחום . להטעין סוללות עבור נפח אנרגיה ביתי יומי ביתי יחייב כמות אדירה של סוללות וממירים מזרם ישר לחילופין. אחת הבעיות המרכזיות שעוצרת את השימוש במכונית חשמלית הינה הטענה מהירה שלסוללה חשמלית שתספיק לנסיעה בהיקף של מיכל דלק כ 500 ק"מ. מלבד פתרונות שמציע מגיב מס 1 של שאיבת מים בשעות הזולות למאגרים במקומות גבוהים ויצור חשמל הידרואלקטרי בשעות העומס ניתן לעסקים או לרבי קומות לשאוב מים למיכלי אגירה על גגות גבוהים בלילה ולהשתמש בהם ליצור חשמל ביום, כמו כן ניתן בלילה להקפיא מים ולהשתמש במים המופשרים ביום למיזוג אויר למיבנים גדולים.

מסכים לגמרי, הממשלה צריכה להוזיל ואפילו לסבסד מתקנים סולרים כך שיהיה כדאי לכל בית פרטי להתקין. כך כולנו נרויח,גם הממשלה שתצטרך פחות תחנות כוח להקים ופחות לזהם את האויר שאנו נושמים מה שאפילו יכול לגרום להקטנה בתחלואה שזה גם חסכון למדינה. אותו כסף של סיבסוד מערכות סולריות יחזור למדינה לפחות ברובו.וגם כולנו נרויח מיזה. זה נכון שנצילות אנרגית השמש היא נמוכה, אבל ברגע שהשקעת פעם אחת אתה מקבל אנרגיה בחינם,הייתי גם מחוקק חוק שכל בית חדש יהיה חיב להכיל מערכת סולרית וגם מקים מרכז מחקר ופיתוח להטמעה טובה יותר ושיפור ניצילות אנרגית השמש במבנים. גם בטווח מבצע גדול על מערכות סולריות יכול להקטין משמעותית את הצריכה הביתית ולפתור את בעית בצורת החשמל במידית לפחות לתקופה זאת.

הגאונים ממשרד האוצר פסקו פה אחד שהעלות חשמל מאינרגית השמש לא משתלמת. לכן המדינה גנזה את הפרויקט הלאומי הנ"ל. עכשיו אתה מבין עד כמה פקידי האוצר שווים בשוק האזרחי.

כמה עולים מצברים לצבירת חשמל ליחידת אנרגיה, כמה עולה המבנה עבור אותם מצברים, כמה תעלה האחזקה של המתקן לקוט"ש/לשנה. מה היא תוחלת החיים של מערך מצברים כנ"ל ( תוחלת חיים של מצבר עופרת של מכונית בערך 24 חדשים). רק אחרי שיציג הכותב את החשבון הכלכלי של הצבירה ( עלות לקוט"ש) לעומת האלטרנטיבות האחרות , אפשר יהיה לדון ברצינות ברעיון.

למגיב 2 יש שני פרויקטים בדרך של אגירה שאובה (מנרה , גלבוע) אולם אין בפרויקטים אלה להושיע את הצרכן הסופי , עלות הקמה גבוהה והחזר בעייתי עם מחירי חברת חשמל

אגירת אנרגיה באמצעות מים שאובים ("אנרגיה שאובה") היא רעיון מצויין, ואכן קיימים בארץ 3 פרוייקטים שלפחות 2 מהם נבנים בימים אלו - וזו אכן ברכה. תוך שנים ספורות נוכל ליישר את הקו, ולו במעט. לאנרגיה שאובה ייתרון נוסף - בטחוני. במקרה שבו תחנה מושבתת בגלל תקלה או בגלל התקפה, יש מקורות נוספים להשתמש ביניהם עד לתיקון התקלה. בכלל - ככל שמקורות החשמל רבים ומגוונים יותר, ומפוזרים יותר גיאוגרפית, כך אנו חסינים יותר מפני תקלות ו/או מתקפות. בהחלט יש מקום להרחיב את השימוש באנרגיה שאובה / אגורה בישראל, ואני מקווה כי 3 הפרוייקטים שכבר אושרו הם רק סנונית המהווה בלון ניסוי. הם בהחלט לא מספיקים מבחינת היקפם וגודלם. עם זאת, יש לזכור כי לא מנצחים מלחמה בקרב בודד, ואין תרופות פלא. הכותב מציג את האנרגיה השאובה / אגורה כפתרון לכל צרותינו, והמציאות מורכבת יותר. יש להשתמש בטכניקה זו כמו במקומות מתקדמים רבים בעולם, בהחלט. אך במקביל יש גם להגדיל את כושר הייצור ובמיוחד באמצעות מקורות מתחדשים / ירוקים כגון אנרגיה סולארית, אנרגית רוח וכו' (אפילו תעלת הימים נשקלת מחדש בימים אלו ונראה מה יהיו המסקנות...)

אשר ישאבו מהים מים לנקודה גבוהה במצוק שם תיבנה בריכת אגירה בלילה יתנו למים ליפול חזרה.ויניעו טורבינה שתיצר חשמל.שלפחות יסופק לישובים הקרובים ולמפעלי הפוספטים שהם צרכני אנרגיה גדולים גם בלילה.

היא מוציאה את הנשמה לכל אלה שהתקינו מערכות סולריות על הגגות שלהם,היא קוראת מונים כל 56 יום כדי להרוויח 4 ימים(תגידו אבל בחודש הבא הם יחזירו,זהו שלא גם בחודש הבא הם קוראים רק עבור 56 יום) הם מעקבים תשלומים,מחזירים חשבונות על תקלות קלות (למה לא שולחים הצעות חשבון במייל,במקום לשלוח במייל הם שולחים בדואר וחולפים ימים רבים מקריאת המונה של איש חברת חשמל ועד שהצעת החשבון מגיעה בדואר ועד שהחשבונית שאני מוציא מגיעה לחברת החשמל,ועד שהיא מטופלת בחברת החשמל ועד שהכסף נכנס לחשבון)מה שאני בא לומר שחברת החשמל לא תיתן לא יצרן חשמל חלופי לשרוד,הם דואגים לדור העתיד,והמדינה לא מסוגלת לעמוד בפניהם

ולא השקיעו כספים לבניית תעלת המים בים ים התיכון לים המלח.וחבל!!!!!!!!!!!

הוצאת לי את המילים מהפה,או בדיוק חשבתי על אותו הדבר,ד.א אין חידוש בנושא הבעיה היא כדאיות כלכלית,אבל אפשר לצוד שני ציפורים במכה אחת.למשל להזרים מים לים המלח בלילה(חשמל זול אמרנו) בערך מינוס 400 (לא חשוב מאיפוא ים סוף א ים תיכון) ואז "להפיל" את המים ביום ולייצר חשמל בשעות העומס כך גם נעזור למשק החשמל וגם נוסיף מים לים המלח המתייבש.

את משטרת ההגירה.

אגירת אנרגיה בסוללות הינה פתרון לא ירוק בעליל - ייצור הסוללות מזהם את הסביבה כמו גם המחזור שלהן, הסוללות מתבלות לאחר שימוש לאורך זמן וצריך להחליפן או לחדשן. לעומת זאת, אגירה של אנרגיה פוטנציאלית (גובה) למשל כמו בדרך שמגיב מספר 1 ציין, הינה פתרון הרבה יותר ידידותי לסביבה תוך שימוש חוזר באותה "המשקולת" - מים או כל דבר אחר.

אחרי שסוללה של מכונית חשמלית יורדת מ80% תפוקה של סוללה , במקום למחזר אותה , ניתן להשתמש בה למשל בבית , להטעין בלילה כשזול ולספק מספיק אנרגיה ביום במקום לקחת מרשת ארצית .

וזה מה שגם ייתן ביטחון אנרגטי וגם גמישות של הרשת

אגירת אנרגיה היא רעיון מצויין אולם לא ברמה ביתית / עסקית. כמו שלא כל בית מצוייד בגנרטור ומספק חשמל לעצמו כי ליצור חשמל יש יתרון לגודל והרבה יותר זול ליצר חשמל בתחנת כוח ולהוביל לבתים במקום שלכל אחד יהיה גנרטור ! כך גם אם אגירת אנרגיה. הדרך הנכונה אינה להתקין בטריה בכל בית אלא "בטריה" מרכזית כמו בתחנת כוח. הפתרון הזה מעשי, קיים בעולם ויעיל להפליא. השיטה, ניצול חשמל זול בלילה כדי להעלות מים לגובה - למעשה למלא אגם קטן באזור גבוה ( למשל הגליל, הרי ירושלים או הר הנגב ) ולהפיק חשמל בשיטות הידרו-אלקטריות בשעות העומס. בשיטה זו לא צריך להגדיל כלל את קיבולת החשמל בשעות העומס אלא רק לנצל את החשמל הפנוי בלילה באופן מקסימלי להעלאת מים לגובה ולהפיק חשמל ביום.