49. הבחור עשה דבר אחד נכון - הלך לעבוד בגרינפיס! זה אומר שלא הכל אבוד! לעבוד במקם מדהים כמו גרינפיס זה חלום של רבים בכל רחבי העולם. כוכי | 04.03.16 (ל"ת)
48. אני רק משער שבעלי העסקים כן יכולים להמיר את הכסף בחזה למטבע "אמיתי" אחרת אין שום הגיון בשיטה כי מי שמדפיס את השטרות המקומיות מרוויח עליהם הון בתמורה לכלום. אם בעלי העסקים יכולים להמיר בחזרה זה אכן יוצר מחזור כספים שמתרכז רק בעסקים שמקבלים את המטבע, ואני משער שמדפיס לוקח אחוז קטן מהמחזור ואז הכל מסתדר. גרופי | 12.09.12 (ל"ת)
47. לו אני בעל פאב בבריקסטון שנתקע עם יותר מדי מטבע מקומי. מיד אני מוציא הודעה באינטרנט: "המרה מוזלת לבריקסטון פאונד" | 09.09.12 (ל"ת)
46. הגלובליזציה הרסה את הכדור. חשבתם שלקנות אוכל מדרום אמריקה בשקל זה טוב?-אז חשבתם! עכשיו תשלמו 4500 ש"ח שכ"ד באשדוד! נעם | 08.09.12 (ל"ת)
45. ל-31: גאוני! אף פעם לא חשבתי על כשרות בכזה אופן תמיד חשבתי על העניין ההיגיינה. תודה על ההארה :) אני עצמי ואנוכי | 08.09.12 (ל"ת)
44. כרגיל יותר מדי מילים כנראה שהבעיה אצלי, כולם מבסוטים, אבל אני לא הבנתי שום דבר. מי הדפיס את הכסף? מי מחלק אותו? למי? מי המציא את השיטה? מי הסכים לה? מי היה הראשון שהסכים לקבל תשלום בכסף הזה? מה יעשו אם יזייפו את זה? זה כנראה לא כסף מתוחכם מדי. זה לא עבירה על החוק? כל ישוב יחיה כאילו הוא באי בודד? שום דבר לא הגיוני כאן, זה נשמע ממש כמו מתיחה של פורים או אחד באפריל. אבל היום ספטמבר. לא משכנע, לא הגיוני, לא ברור לא כלום. מזכיר המדינה | 08.09.12 (ל"ת)
43. לכל הקפיטליסטים החברה שלנו הולכת בצעדי ענק לרמוס כל עסק קטן המנסה לקום. יש הצדקה רבה בפועלם של כל אילה המתגדים לכך ויוצרים לסביבתם מן משק אוטרקי. כך יווצרו מקומות עבודה ליותר אנשים מבלי ליהיות תלויים בחברות הגדולות. היצור המקומי יגדל ואף יעסיק את תושבי המקום. לכל אילה שנגד אז נכון שאי אפשר להמיר את המטבע חזרה אך מי צריך כר ישטערי מקומי עם מחיר נקוב גבוה יותר כלומר בעל כוח קנייה מעט חזק יותר. אני מקווה שגם כאן יצוצו יוזמות כאלה והמהפכה הכלכלית חברתית תחל לרקום עור וגידים . כך ירדו המחירים הבנקים יפסיקו לשחות אותנו והממשלה אולי תרצה לקבל הנחות ולכן תצטרך לרכוש מטבע מקומי . ובנימה זו יום נעים לכולם היום לא אקנה דבר בשקלים יצחק | 08.09.12 (ל"ת)
42. רעיון נהדר - בארץ זה לא היה עובד. בארץ דווקא רוב החנויות הקטנות לא שוות שיקנו מהן חנויות קטנות מוכרות במחירים גבוהים משמעותית מרשתות ובאיכות ירודה בהרבה. חנויות בגדים, נעליים, משקפי שמש, הכל לבית, אלקטרוניקה - סחורה זולה במחירים יקרים. אני יכול לחשוב על ממש מעט עסקים שהייתי רוצה שימשיכו לעבוד, אולי כמה חנויות כלי-כתיבה וזהו. ומי שלא מאמין שיגיע למרכז העיר בפתח תקווה - לפני הגעת הקניונים היה מקום שוקק של עסקים, היום עדיין רואים הרבה מאוד חנויות ותיקות אבל הן נשענות רק על לקוחות ותיקים. כשהדור הזה ייעךם הם ייעלמו איתו, מוכרים שם סחורה ירודה במחירים מטורפים. צריך גם לחשוב על הצרכן, גם לו מגיע לקנות סחורה טובה ובזול ולצערי עסקים קטנים עוד לא התפתחו משנות ה-80 ולא העלו את הסטנדרטים שלהם ואת התמחור שלהם. אמיר | 08.09.12 (ל"ת)
41. יש משהו דומה גם בישראל קוראים לזה bizmakebiz, שם אנשי עסקים קטנים עושים עסקים אחד עם השני ומרוויחים קרדיטים, שזה מין כסף של האתר. טלי | 08.09.12 (ל"ת)
40. תגובה ל-1. כדי שהכסף יישאר בתוך המדינה, המדינה צריכה להיות Self Sufficient. התעשיות של המדינה צריכות להיות מסוגלות לספק את *כל* הצרכים של כל תושבי המדינה כמו אוכל, חומרי בנייה, ביגוד, מוצרי צריכה, אנרגיה וכו.. בפועל אנחנו נתקשה למצוא מדינה כזו בעולם. כמעט כל מדינה צריכה לייבא משהו ממדינה אחרת ולכן הכסף לא יישאר בתוך המדינה. יש את מיסי המכס שנועדו לעודד תעשייה מקומית על ידי ייקור מוצרים מיובאים אבל לא הכל אפשר לייצר במדינה מסויימת. לא לכל מדינה יש נפט. לא בכל מדינה יש אקלים מתאים לגידול מזון. טל | 08.09.12 (ל"ת)
39. תותחי בריקסטון 2 אל תתעסקו עם הגאווה של בריקסטון. The money feels good And your life you like it well But surely your time will come As in heaven, as in hell דותן | 08.09.12 (ל"ת)
38. תותחי בריקסטון תלמדו, אי אפשר לזלזל בהם You can crush us You can bruise us But you'll have to answer to Oh, Guns of Brixton דותן | 08.09.12 (ל"ת)
37. ל 3 14 וכל השאר הדבר הכי חשוב פה שפספסתם זה שאת השכר הוא משלם לתושבי העיר עם הכסף המקומי (בדרך כלל ההוצאה הכי גדולה של כל עסק) והדבר חוזר חלילה. התושבים "נאלצים" להוציא את הכסף בעסקים מקומיים והצריכה המקומית עולה. רעיון מצויין! BIG | 08.09.12 (ל"ת)
36. המרוויח היחידי הוא ממיר הכסף זה כמו שאני אמכור לבעלי השכונה שלי כסף של מונופול הם יסחרו בו ואני אמכור נייר במספר שנקוב עליו | 08.09.12 (ל"ת)
34. כתבה זו שטפה את עיניי כמיים זכים..שם השטרות המקומיים שלנו ייקראו "antitaykoon" Tamir | 08.09.12 (ל"ת)
33. זה ברור לעסקים המקומיים נכנס כסף לאומי. פרט למקומי העסקים משלמים לספקים מקומיים בכסף המקומי וגם בלאומי ולספקים חיצוניים בלאומי בלבד זה לא הכל או שום דבר כי אם גם וגם אורני | 08.09.12 (ל"ת)
31. היהדות כבר המציאה את זה מזמן הרשו לי לשתף אתכם בכך שהרעיון הזה משומש ע"י היהדות מזה דורות. קוראים לזה כשרות. אנחנו היהודים יודעים לשמור את הכסף קרוב לצלחת. ובחסות הכשרות אנו דואגים לממש את התורה הזו. הרי מהו העקרון העיקרי שעומד מאחורי הכשרות? שיהודי יקנה אוכל מיהודי, זה כל התורה. אוכל היא תעשייה ענקית. מעגלי התעסוקה שהיא מקיימת רחבים לאין שעור במיקרו כלכלה של היום יום שלנו. הכשרות באה לתת פתרון לכך שהכסף שאנו משלמים על אוכל נשאר תמיד במשפחה. עם כל היופי במסורת היהודית, אוכל כשר זה כבר מזמן עניין כלכלי לכל דבר ועניין. אילן | 08.09.12 (ל"ת)
30. זה קיים בישראל מזמן, כולנו מכירים את תלושי החג. היום אפשר לקנות אותם וגם לסחור בהם. מוטי | 08.09.12 (ל"ת)
29. כתבה נהדרת, יש בהחלט מקום למטבע מקומי :) לכל חסרי ההבנה, המטבע המקומי תפקידו לחזק עסקים קטנים מקומיים על חשבון הרשתות המשתלטות על חיינו כבר כמה עשורים, כסף אשר משולם ברשת כלשהיא (נניח סטארבקס) רובו לא נשאר באותו אזור, עובר לבעלי המניות/בעלים/משקיעים. הרעיון הוא לעודד עסקים מקומיים, כסף שנכנס לעסק קטן מקומי, יחזור מן הסתם (ברובו) לקהילה של אותו אזור. תקראו את הכתבה במלואה לפני שאתם רושמים שטויות. יום מגניב. ניר | 08.09.12 (ל"ת)
28. למספר 3 - בעל הפאב צריך פאונד-סטרלינג, אבל הוא יכול להסתדר עם הרבה בריקסטון פאונד נכון, הוא צריך פאונד סטרלינג בשביל לשלם לספקים שלו, אבל הוא יכול לשלם בבריקסטון פאונד לעירייה, ולעשות קניות (פרטיות ולפאב) בחנויות המקומיות. איציק | 08.09.12 (ל"ת)
27. לא חידוש גדול. במאה ה-18 בריטניה השתמשה בעיקר באסימונים מקומיים כל מפעל, עיירה או עסק טבע אסימונים )tokens( משלו, עם ערך נקוב של פני, חצי פני, ואפילו שילינג. האסימונים שימשו ככסף לכל דבר, אבל היו מוגבלים בתפוצה שלהם למחוז/עיירה/עסק שטבע אותם. הסיבה לפריחת האסימונים הייתה פשוט מחסור במטבעות ממלכתיים רשמיים בעיקר בגלל התייקרות מחירי המתכות. הבעיה עם כל מטבעות הצעצוע האלה היא שהם גורמים לפרוטקציוניזם מוגבר, כלומר הגנה על עסקים מקומיים. במידה סבירה זה אולי טוב, אבל בשלב מסויים זה הופך לאבן ריחיים על הכלכלה המקומית. הרי בשנותץ ה-50 ישראל התנהלה באופן ריכוזי דומה עם מגבלות קשות על יבוא. מי שחי פה אז זוכר בדיוק מה היו ההשלכות של זה. אבל אין צורך להגזים בחשיבות הגימיק. לפי כמות השימוש במטבע מדובר בקוריוז די זניח. עוד כדאי לדעת שבהרבה מדינות יש חקיקה שאסורת על טביעת מטבעות מקומיים (בבריטניה זה אכן מותר). ייתכן שהרעיון האמיתי מאחורי הגימיק הזה (שלא נאמר במפורש בכתבה) הוא שתיירים יקנו את המטבע כמזכת וישמרו אותו, במקום להשתמש בו. זו הכנסה כספית נטו לקופת המועצה המקומית. דני | 08.09.12 (ל"ת)
26. הרי התחילו בהמרת הליש"ט לכסף הזה . ולכן הלישט קיים וחוזר למחזור. זה לא שהומצא כסף חדש וסוחרים רק בו . מרגע שהתהליך מתחיל בהמרה כלשהי - משמע הכסף ששימש להמרה - קיים עדיין במחזור וכמובן שיוצא אל עבר "כלכלות" - ערים אחרות בבריטניה. אין פה שום דבר חוץ מכניסה למיתון .ברגע שאי אפשר להמיר חזרה אנחנו נמצאים במשק אוטרקי ובימי הביניים וזה פשוט רע. לקח לאנושות 600 שנים לצאת מזה ולפתח כלכלות מודרניות וברגע אחד מנסים להחזיר אותנו לאחור. זה אפילו מחזיר אותנו עוד יותר לאחור - לתקופות סחר החליפין במקום מוגדר. בקיצור - הכתבה מראה רק צד אחד של המטבע החדש - הסקסיות שלו... כל השאר פשוט לא טוב . אלון | 08.09.12 (ל"ת)
25. שטויות. יעבוד עד שמישהו יקרוס ויגרור אחריו שורת דומינו. המגמה העולמית מטבע יותר גלובלי כמו היורו. ובאופן בלתי רשמי הדולר הוא מטבע עובר לסוחר בכל העולם gghjg | 08.09.12 (ל"ת)
23. הרי מדובר על כסף קטן עם מטרה טובה בעל הבר שקיבל את המטבע המקומי ישתמש בו לקניות פרטיות בשכונה או מה שהוא יכול לקנות לבר מקומי , אפילו משכורות. לא מדובר פה על החלפת השיטה אלה על ידי שימוש אפילו לא גדול במטבע מקומי יכול לעזור הרבה לכלכלה המקומית וזה מבורך. לגבי תגובות על הפינוק, זה לא קשור למרות שלדעתי זה פשוט יותר בריא לעשות חלק מהדברים לבד, אבל לעשות אותם בלי לסבול. רק מה שנהנים. מי שהולך קצת ברגל, אוהב לבשל או לעשות מדי פעם איזה עבודת בית יודע את הסיפוק שבדבר. לכן לעשות רק מה שאוהבים, ולנסות דברים. Yoav | 08.09.12 (ל"ת)
21. נו ? מה חדש ? הרי יש מדינה כזו כבר מעל 65 שנה וזה הוכח שזה עובד.. ישראל.. גם אצלנו הכסף כמו במשחק מונופול שווה רק במשחק(במדינה)ניסיתם פעם להשתמש בשקל בחו"ל..? רק כשניסתם לרמות פקיד/מכונה.. אנחנו משלמים איתו לעצמנו ומבזבזים עד אפר לקניית מוצרים שמחר יערמו בפח ההיסטוריה.נכון יש לציין הבנק שגם אחראח להדפיסו מוכן להחליף לנו אותו לכסף זר כדי שנבזבז גם קצת מעבר לים...שנה טובה ארז | 08.09.12 (ל"ת)
19. תשובה למספר 9 נכון אין הגיון רב בלתקן את האוטו לבד ולטפל בשיניים לבד עם צבת אבל גם אין שום הגיון להזמין פיצה מרשת פיצריות אשר משקיעה את הכסף שאתה משלם לה בכלל במקום אחר או אפילו במדינה אחרת. אפשר להכין לבד בבית או לפחות לרכוש בפיצריה מקומית שתשקיע את מרבית הכסף במקום. טל | 08.09.12 (ל"ת)
18. אלה יוזמות מגניבות ויש להן את הכוח להגביר בצורה משמעותית את הצריכה המקומית. הכלכלה שלנו קטנה ממה שהייתה יכולה להיות לו הייתה שוויונית יותר כיוון שאנשים יחסית עניים מבזבזים אחוזים גדולים מהמשכורת שלהם, ואילו עשירים חוסכים אחוזים גדולים מהמשכורת. ככה, שאם יש יוזמה שמעודדת עסקים קטנים ומקומיים על חשבון עסקים גדולים ובין לאומיים אנחנו בעצם מגדילים את השוויון בכלכלה ולכן מגדילים את כל העוגה כולה. לאוכלוסיה המקומית זורם יותר כסף, ולאוכלוסיה מאוד עשירה של בעלי שליטה בתאגיד ענק זורם קצת פחות. גיל | 08.09.12 (ל"ת)
17. השקעה נבונה "כוחו המרכזי של המטבע הזה, שכסף שמושקע ברשתות הגדולות פשוט לא הולך לתושבי השכונה ולכלכלה שלה. לפי המחקר של זאקס, מתוך לירה (100 פני) אחת שישלמו תושבי בריקסטון בסניף מקומי של רשת גדולה, רק 11 פני יושקעו חזרה בקהילה, ואילו 89 הפני הנותרים יתגלגלו לבעלי המניות, לספקים ולמפיצים מחוץ לקהילה. ובחלק מהענפים ההחזר לקהילה המקומית גרוע עוד יותר: 20% מהתשלום לפאבים ומסעדות יתגלגל חזרה לתושבים, כשמדובר ברשתות מרכולים כמו טסקו השיעור יורד ל־10% בלבד, וסניפי הבנקים בשכונה יגלגלו חזרה לתושביה רק 1% מהכסף שאלה שילמו להם." זה הכל נכון בתנאי שהסוחרים באמת משקיעים את הרווחים שלהם חזרה בעסקם רומבה | 08.09.12 (ל"ת)
16. 10 ומה היית אומר אם היה לך עסק לאפיית קישים? שלא ייקנו אצלך? כל הכלכלה המודרנית מבוססת, מה לעשות, על בזבוז. וזה משום שיש גם כך יותר מדי אנשים בעולם וצריך איכשהו לספק פרנסה לכולם. בשיטה שלך אתה מושך את השטיח מתחת להמון עסקים קטנים שמספקים לאנשים את הפינוק וה"מעבר". אז מה הרווחת? חברה של אנשים שקונים ירקות, לא יוצאים למסעדות ותופרים בגדים בבית? איך זה יגרום לכלכלה להתפתח? אולי נחזור לשיטת הקולחוזים ברוסיה? התגובה שלך פשטנית מאוד | 08.09.12 (ל"ת)
15. למגיב 7 אוקיי, נמשיק עם ההגיון שלך: שולמו מסים למועצה המקומית, אבל החובות שלה הן בליש"ט והיא אינה יכולה להשתמש במטבע אלא בעסקים המקומיים שברובם אין לה צורך, אז מה? cre | 08.09.12 (ל"ת)
14. משהו לא ברור בכתבה מה בעל המסעדה עושה עם כל הכסף המקומי שקיבל, אם הוא לא יכול להמיר אותו לכסף רגיל, ולא יכול לשלם איתו לספקים שלו שבאים מאזורים אחרים. ???? רעיון מקסים | 08.09.12 (ל"ת)
12. סתם שאלה האם בעלי עסקים שמקבלים תשלומים במטבע המקומי משלמים על זה מס הכנסה ומע"מ? איך מתבצע העניין? או שזה לא נחשב לעסקה? קרנף | 07.09.12 (ל"ת)
11. שימו לב: הם חותרים לכסף דיגיטלי מעניין שכל מיני ארגונים למינהם שממוממנים בידי לא יודע מי, תומכים ומעודדים יצירת כסף אלקטרוני. לחיצת כפתור אחד, יכולה להתיר מישהוא ללא כלום, וללא אפשרות לשמור את הכסף פיזית איפשהוא. נקודה למחשבה. אנטון | 07.09.12 (ל"ת)
10. למס' 9. נכון. אבל ... נכון. אבל בכלכלה המודרנית מורגלים להוציא ת'כסף לחוץ. פרסומים לוחצים עליך לבזבז. גם כשאתה יכול לעשות בבית. ולכן פתאם לכולם "אין " כסף. בדור קודם תקנו בבית בגדים, מבד ישן עשו סמרטוט, ואפו בבית. קנו רק מדי פעם. היום קונים סמרטוטים צבעוניים מפוארים בכסף , קונים כל פרור בחוץ, מזמינים פיצות. ובבית כלום. זה גורם לכסף לזוז. ואז שומעים טענות ש"אין כסף". אתה צודק, לא מעשי לאפות לחם ולתקן שינים ולא ללכת למוסך. אבל כן מעשי, להכין חביתות או פיצות בבית, לקנות ירקות ולא קישים מוכנים, לעשות כוס קפה ולא לשתות בבית קפה. כן מעשי, לנקות ת'אוטו לבד ולא לשלם על נקיון, להבריש מדי פעם ת'כסאות ולא לחכות שבמוסך יעשו את זה ועוד. כסף רב זז בשביל פינוק. ובנקודה של פינוק ועצלנות, יש מקום לעשות לבד, ולהשאיר ת'כסף אצלכם. מלי | 07.09.12 (ל"ת)
9. לא שמעו שם על חלוקת עבודה ? כל מי שחושב שזה רעיון גאוני מוזמן להתחיל לתקן את האוטו שלו בעצמו במקום במוסך , לאפות את הלחם שלו במקום לקנות בסופר , ולעשות טיפולי שיניים לבד ( עם צבת ) . הדבר יעודד את הכלכלה המקומית שלו וישאיר לו יותר כסף בכיס במקום לתת לאחרים . זה בערך מה שאומרים תומכי הכסף המקומי . יגידו הגאונים כאן שזה לא אותו הדבר כיון ששם כן יש מסחר אבל רק מייצור מקומי . אבל למעשה זה אותו דבר רק בקנה מידה שונה . כאשר אנו מגבילים את עצמינו למסחר בגבול מסויים אנחנו מפסידים הזדמנויות לקנות מוצרים/שירותים טובים ו/או זולים יותר במקום אחר , ולמעשה הופכים עניים יותר . מוצע לכל מי שעדיין חושב שזה רעיון נפלא לחפש בגוגל את המושג : DIVISION OF LABOR אבל כל מי שבמקום לזרוע חיטה , לקצור , לגרוס לקמח , ללוש לבצק ולאפות בתנור ... פשוט קונה לחם בחמש שקל בסופר כבר יודע מה זה אומר באופן טבעי . אני רק שאלה | 07.09.12 (ל"ת)
8. אין כלכלה ללא תאגידים החלשת התאגידים = הרס הכלכלה. הבעיה של הכלכלה איננה תאגידים אלא הרעיונות הליברלים שנכפו על כל האוכלוסיה במשך 50 שנה.בדיוק כמו בברה"מ. גם אם הקשקוש הילדותי הזה היה עוזר,את חורבנה של בריטניה ויתר המערב זה לא היה מונע. כשהאוכלוסיה רוצה לחיות ברמת חיים הרבה יותר גבוהה ממה שהיא מייצרת,מה זה קשור לתאגידים או לבנקים ? הם בסה"כ סיפקו את הדרישה של האוכלוסיה הליברלית לאורח חיים של בטלנות,סמים,נוחות,הפקרות מינית,פאציפיזם ונהנתנות. אאא | 07.09.12 (ל"ת)
3. ומה בעל הפאב עושה עם הכסף? הלקוחות שקנו בירה קנו במטבע המקומי בעל הפאב צריך לקנות בירה ויין מספק מאזור אחר - במה ישלם לו ? הרי הספק החיצוני לא יקבל את המטבע המקומי ... וכתוב שאי אפשר להמיר את המטבע המקומי חזרה לפאונד... הרעיון נשמע מגניב אבל קשה להבין איך הוא עובד מבחינת בעלי העסקים. א | 06.09.12 (ל"ת)
2. ממה עשוי המטבע? מי מייצר אותו ? ואיך מתבצע הפיקוח על כך? תמונה גם לא הייתה מזיקה ימ | 06.09.12 (ל"ת)
1. איזה יופי! נשמע ממש חיובי הנושא הזה. אבל מה שמעודד אותי עוד יותר הוא ההבנה שהמאמר מרמז עליה - כל קנייה של מוצר שיוצר בסין מעביר כסף לסין, ואם להסתכל על המצב הכללי אז על כל 10 שקל שמושקעים בסין (או כל מקום אחר) כמעט שום דבר לא חוזר חזרה. ועכשיו לשאלה הקשה: אם אני ממציא מטבע שכל המדינה תשתמש בו (שקל?), איך אני מאפשר המרה של מטבעות חוץ למטבע הזה, אבל מונע המרה חזרה כדי שהכסף שאני מוציא בארץ ישאר בארץ? אלכס | 06.09.12 (ל"ת)
הרימו מטבע
49 תגובות לכתיבת תגובה