פגיעה הורמונלית ומקרינת WIFI המשנה DNA

מי אמר שמאבדים את היתרון של לספר סיפור? אם יש מחשב אז כבר לא מספרים לילדים סיפורים? הגאונה החליטה שזה בא אחד על חשבון השני. גברתי הגאונה, לא איבדנו שום דבר, רק קיבלנו כתוספת עוד דבר קטן. לא נאה לך? שלחי את הילד למסיון שיתפלל כל היום ולא יראה כלום.

זה לא שווה כלום

לא מחשבים יוצרים בדור שלנו דיכאון וחרדה. אדם שלא מצליח לפרנס את עצמו בכבוד למרות שהוא עובד מעל 8 שעות ביום, ולפעמים גם ב 2 עבודות, אדם שנחנק משכירות ולא נשאר לו כסף לתחביב!!! לשעת הפנאי שלו, זה אדם בדכאון וחרדה. אדם שכל שנה מפטרים אותו כי יש מלא אנשים בשוק מתחרים איתו הוא אדם בדכאון וחרדה. זה לא קשור לשום טכנולוגיה. ובטח לא למחשבים וסביבה אינטרקטיבית. זה קשור לזה שאין עתיד לדור הבא כאן. .

כתבה מעניינת ביותר ומעוררת שאלות רבות! עם זאת אני לא אוהבת שזה מוצג כדיכוטומיה - אם יש מחשב אז לא משחקים בחוץ, אין אינטראקציה בינאישית שאינה דרך המחשב וכולי...וההפך - אם אין מחשב אז הילדים חשופים למגוון חושים (לפחות במרבית השיעורים שאני מכירה זה לא כך...), יש אינטראקציה משמעותית (האומנם?) וכך הלאה... השיעור המודגם בתחילת הכתבה אינו שונה (לצערי) מזה של המורה שמקריאה את קטע מחוברת הלימוד והילדים מעבירים דף יחד איתה....אין הבדל בכלל! גם שם הילדים פסיביים, גם שם יש תמונות ויש צורך בקשב...יש כאן בעיה פדגוגית ולא טכנולוגית. בואו נכניס עניינים לפרופורציות, כאמא לשלוש בנות אני יכולה להרגיע - יש גני שעשועים וגם מתקנים בבית הספר (אותם מתקנים שהיו לפני הכנסת המחשבים ובהפסקות הילדים שם ולא ליד המחשב) והבנות שלי מבלות שעות רבות באינטראקציה בינאישית (בית ספר, חוגים, צופים) ובנוסף גם בלייקים בפייסבוק (כאשר בעבר אני הייתי מנצלת זמן זה לצפייה בטלוויזיה...פסיבית עוד יותר), ומרבית הספרים בקינדל ובטאבלטים זהים לפורמט הדפים (מבחינת תמונות גירויים וכולי). ההצפה בגירויים (הקיימת כמובן) אינה נעשית לרוב בבית הספר אלא מחוצה לו ולכן בעיות הקשב לא יגדלו בגלל הכנסת מחשבים לכיתה, והכנסת הטכנולוגיה לבית הספר נעשית לא רק לשם בידור או בייביסיטר אלא לשם נגישות למידע ומשאבים ופתיחת העולם לכיתה... כאשר אני חושבת על בני דורי ואף על זה של הורי אני רואה בעיות באמפתיה, בדיכאון ובוויסות עצמי גם כן...מלחמות העולם והטיהורים האתניים באפריקה לא נוצרו בעידן המחשב.... לכן במקום לכתוב את הדברים כ-כן או לא, יש לחשוב על מתי כן ולא ואיך כן ולא ובעיקר לחשוב על שאלת המינון והשילוב כך שניתן יהיה ליהנות ממגוון היתרונות שהסביבות השונות מספקות לנו

הכתבה בהחלט מטרידה ומעוררת שאלות. קשה לי לראות איך עוצרים את התקשוב בביה"ס ואני לא בטוחה שזו הדרך. קריטי לשלב שיעורים שיאזנו ויתנו גירוי גופני, יותר אינראקציות, ללמוד להתבונן פנימה. מורה לא טוב יהיה לא טוב עם מחשב ובלי מחשב. לצערי השימוש שעושים במחשבים לא תמיד חכם. כבר ראיתי מורות שמושיבות ילדים לשחק במחשב, כדי להשיג שקט. עצוב.

כך שתכלול *גם* עבודה מתוקשבת/ממוחשבת (כולל מעבר לשעות הלימודים). מעבר לכך יש המון דברים אחרים לפתור במערכת הזאת עוד לפני שמוציאים שקל על מחשב נוסף...

המחשב הוא כלי נפלא וחוסך המון זמן בליקוט מידע ועוד דברים נפלאים. הבעיה היא שאף אחד מאתנו לא יודע מה הם הכישורים שידרשו בעתיד ואיך בדיוק משפיעות שעות ארוכות של עבודה על מוחם המתפתח של ילדים. לכן הגיוני בעיני לשמור על עקרון הגיוון המרבי. לצד למוד בעזרת מחשב יאבזרו את חצרות בתי הספר במתקני משחקים, יחדשו את למודי המלאכה,יחזירו את שירת המקהלה,את למודי המוסיקה,טיולים למודיים בטבע ,רקודי עם בהפסקות, שעורי מחנך ועוד פעולות הדרשות אינטגרציה בין חושית , אינטראקציה בין הילדים לבין עצמם ובינם לבין מבוגרים אחראיים ורחבי אופקים. ראיה כזאת תענה על עקרון הגיוון מצד אחד ועקרון המידתיות מצד שני

בראשית האדם היה חי במערות ונאלץ לצוד את האוכל שלו. יכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות היו בשיאם. אח"כ גילו ששור יכול לחרוש את השדה במקומך, ושחיים תחת גג ועם ארבע קירות פוטרים אותך מהתמודדות עם חיות בר שבטוחות שאתה ארוחת הערב שלהם. כתוצאה מכך חלק מהיכולות המוטוריות והקוגניטיביות חדלו מלשמן את עצמם, וברבות השנים נולדו דורות שלא היה בידיהם את היכולת לצוד משהו כדי לאכול. נמשיך הלאה - תהליכי עיור, התפתחות תעשייתית וטכנולוגית מנעו מהאדם מלהפעיל את כל השרירים שלו, וכבר לפני 200 שנה חלק ניכר מהמוצרים כבר נעשה בידי מכונות. במקביל, האדם המציא מכונות שמאפשרות לו לנוע למרחקים ארוכים בכוח אנרגיה אחרת. וכו' וכו'. במימד האנושי הנוכחי המציאות מחייבת אותנו ללכת לחדר כושר או לשלוח ילדים לחוגים כדי שהם יעשו בדיוק מה שהאבות שלנו או אנחנו עשינו כששיחקנו ברחוב קלאס, שוטרים וגנבים, תופסת וכדורגל בשכונה. ההורים שלנו הלכו ק"מ על ק"מ בכל שבוע נתון רק כדי להגיע לביה"ס, לעבודה או סתם לטייל. הילדים של רובנו אפילו לא יורדים לרחוב לשחק, בעיקר בגלל שההורים לא סומכים עליהם וגם בגלל שאם הילד שלך ירד רוב הסיכויים שהוא יהיה הילד היחיד ברחוב - כולם מול המחשב או הטלוויזיה. התוצאה: הדר הנכבדה בסה"כ "גילתה" עוד שלב אבולוציוני מבאס בחיי האנושות שאולי רק ילך ויחריף. למעשה, אם המאמר הזה היה נכתב 100 שנה קדימה מהיום, יש מצב שהייתי שולח את הרובוט שלי שיקרא לבד את מה שכתוב פה ואח"כ יספר לי מה הדר' הזאת רוצה לי מהחיים. באמת יוריקה, אין מה לדבר בכלל.

יש בישראל ילדים חילונים שלרובם מחשבים בבית ובבתי הספר ולעומתם ילדים חרדים שאצלם המחשבים בצימצום ולא נותנים להם לגשת לחלקים רבים מהאינטרנט. מי לומד יותר טוב?

הטאבלטים בבת ים הם כישלון כיוון שהכניסו טאבלטים לבית ספר בלי שום תוכנית מגבה או אג'נדה. כמו ישראלים טובים, שמו טאבלטים בכיתה. ואז לא פלא שאין שום ערך פדגוגי לדחוף טכנולוגיה לכיתה. תוכניות הוליסטיות (כמו עת הדעת) המשלבות טכנולוגיה עם הוראה פרונטלית (אמיתית) ולא מוציאות את המורה ואינטרקציית המורה-תלמיד מהתמונה הן העתיד, ואפילו ההווה אצל אלפי תלמידים בישראל. להכניס טכנולוגיה לכיתה בשביל הטכנולוגיה זה מתכון לכישלון. צריך הרבה יותר מטאבלט עם ספר דיגיטלי עליו כדי לומר, שלטכנולוגיה בכיתה יש ערך. ודבר אחרון - הכותבת לא מפרטת איך הטכנולוגיה משתלבת בכיתה - יש דרכים שונות, החל ממקרן, דרך כיתת מחשבים וכלה בלפטופ אישי לכל תלמיד. לכל סביב אפקט משלה. לצערי המאמר קצת פופוליסטי ומפחיד, ובעיקר מראה את הפחד מהשינוי שחל במערכת החינוך בשנים האחרונות בגישה למחשוב. www.timetoknow.co.il

מגיל עשר בערך ממילא הם הופכים לזומבים של מסכים. רוב הילדים, להוציא הגיקים שמתעניינים במערכות המפעילות, נמצאים רוב הזמן בפייסבוק. תבקשו מהם לעשות חיפוש בגוגל ותראו כמה הלוגיקה שלהם דפוקה, רובם לא יודעים לעשות חיפוש חכם וזו רק דוגמא. בשביל הילדים לא ככ משנה מה קורה בשיעור, אלא מה קורה עכשיו בפייסבוק. תראו אותם בהפסקות יושבים אחד ליד השני והעיניים עמוק במסך של הסמארטפון. אנחנו באשליה שאנחנו כהורים או מורים יכולים להשפיע פה על המגמה הזו. לגבי הכותבים כאן שההתפתחות היא מבורכת, אני יוכל להעיד כמבוגר (שאפילו אין לו פייסבוק) על השינוי שחל בי, על בעיות הקשב והריכוז שפיתחתי ועל ההעדפה שלי לעתים קרובות לסמס במקום להתחיל לשוחח בטלפון. השינויים הם מהירים מאוד ודרמטיים מאוד וזה בסדר לשאול את עצמנו מה המחיר למרות שהוא בלתי נמנע.

אני מקווה שמאמר חשוב זה של דר' לויט בן נון יעורר בדיקה וחקירה במשרד החינוך לגבי כל הנושאים שהועלו. מרוב התלהבות שביכולתינו להעניק לילדים את המכשור המתקדם ובשמחתנו מהצלחת הילדים להשתלט בקלות על מכשור זה , אנו שוכחים שמכשירים אינם יכולים להחליף את התווך האנושי בתהליך ההתפתחות והלמידה של הילד. כבר בגן הילדים גוזל העיסוק במחשב זמן יקר. בגילאים הצעירים בין 3- 8 המשימות המרכזיים של ההילדים הם הקניית כישורי חיים בסיסיים הכוללים התמצות במרחב, יכולת הבנת המסרים בסביבה, כישורים חברתיים, ביסוס דמוי עצמי חיובי, הקניית תחושת מסוגלות, פיתוח ושכלול של היכולות המוטוריות, התפתחות השפה ועוד כישורים רבים אחרים. מרבית הכישורים הללו נרכשים באינטראקציות בין אישיות בין מבוגר קרוב, הורה, מורה, סבאים וכו... לבין הילד. חיזוק ואימון של כישורים אלה עושה הילד באמצעות המשחק עם בני גילו ועם ילדים בגילאים אחרים. מה שמבוגר קרוב יכול לתרום לילד בטיול משותף בטבע, או בכל פעילות משותפת עם הילד כגון משחק, קריאת סיפור, בישול וכו... הוא בעל חשיבות עליונה. המחשב אינו יכול להחליף את האיטראקציות הכל כך חשובות הללו. אינני מתנגדת לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות אך אני סבורה שחשוב לשמור על הפרופורציות הנכונות בחלוקת הזמן . מרים כהן, מדריכה לגיל הרך

כשאומרים שיש בבי״ס ״תוכנית תקשוב״ - ישר מדמיינים שכל השיעורים הם עםמסכים אישיים והמצב בשטח רחוק מזה. רוב השימוש בתקשוב בכיתות הוא של המורה בהוראה פרונטלית כדי להמחיש. זה לא לוקח בדכ את רוב השיעור ולא פוגע כלל בדיון בכיתה ובאינטראקציות של התלמידים עם המורה ואחד עם השני. גם כשיש שימוש בניידים הוא מאוד מצומצם (חוץ מתוכנית עת הדעת) זה לרוב עבודה בזוגות או שלשות (גם כי אין מספיק ניידים וגם כדי לעודד אינטראקציות בין התלמידים). ובסופו של דבר - הכל תלוי במורה. מורה טוב יעשה בתקשוב שימוש טוב וישפר את ההוראה בלי לפגוע בהתפתחות הכללית. מורה לא

המבט המרוכז בנקודה קטנה על המסך על מנת לקרוא מחריף בעיות של קוצר ראיה ואף עשוי לגרום לקוצר ראיה.

את כל כך צודקת. שמחה שמישהו קם ואמר את הדברים. עם כל הכבוד לטכנולוגיה,למחשבים שיש בה אמנם יתרונות אך גם חסרונות רבים. מה עם הקשר עין עם התלמיד? הרגש? המבט החם לתלמיד כשהמורה מביטה בו ולא "בגולם". התעוררו, את צודקת בהחלט.

רוב שעות המחשב שהילד צובר זה בחדר שלו ללא השגחה ללא תיווך וללא הכונה פעם הטלויזיה היתה הביביסיטר האולטימטיבי היום זה המחשב אז אם לילד יהיה עוד שעת מחשב בבית הספר זה בטח לא יזיק אולי אפילו יועיל כשיש איזה מבוגר עם תוכנית לימודים מבוקרת שיסביר לו כיצד להשתמש נכון יותר בפלא הטכנולוגי הזה זה טוב שיש חוקרים שעושים את העבודה שלהם אבל ביננו מה שיקבע זה רצון הציבור והכסף סביר שבעוד 20 שנה כבר לא יהיו יותר מחברות וספרים והילדים של היום זה המורים של עוד 20 שנה

מורה גרוע שמדבר ומדבר (במאה ה-20) ומפעיל בעיקר את חוש השינה של תלמידיו... מורה גרוע ש"תוקע" את פני תלמידיו במסכים באופן פאסיבי... לעומת מורה שמשתמש בטכנולוגיה לעבודת צוות, לפיתוח יצירתיות, לחשיבה ביקורתית... וכו'... הטכנולגיה היא כלי... כלי... כלי... והכלי הזה כאן איתנו ואנחנו חייבים ללמוד להשתמש בו כראוי. הכתבה הנ"ל (כרגיל בתקשורת) מלאה בחד צדדיות ורדידות. אני ממליץ לד"ר המכובדת לשאול את עצמה כיצד תורמת הטכנולוגיה לעבודתה, להתפתחותה המקצועית, ליכולת שיתוף הפעולה שלה עם קולגות וכד'... בדיוק באופנים אלה צריכים המורים לשלב את הטכנולוגיה בעבודתם... השקעה בהון האנושי חייבת להיות גבוהה לאין ארוך מההשקעה בטכנולוגיה, אך היא לא קיימת במערכת החינוך בישראל... בפינלנד כן, וזה השיעור שעלינו ללמוד מהם. הון אנושי + טכנולוגיה = חינוך במאה ה-21.

ואף מילה על מה שמתחדד אצלם במוח ומכין אותם לקראת עתיד שונה לחלוטין מההווה.

ומנסיון לא לומדים שם בכלל. הילדים כל היום משחקים במשחקים שהורידו או בפיסבוק

לא הגיע הזמן להעיף את המחשב הנייד החוצה? סיגל מורן=זה לא עובד

אין מורים ברמה שמורה המעביר חומר באינטרנט הם מורים מובחרים עם ניסיון ועברו ועדות קבלה וסינון, נושא החושים טוב שיש מה לחוש.

הרי באייפד הושקעו שנות אדם רבות בדיוק כדי שהפעלתו תהיה אינטואיטיבית. בעלי סמארטפון רבים מתפעלים מכך שילדיהם בני ה-3 מפעילים אותם בקלות. הצד השלילי הוא שאתה לא באמת לומד מהי לוגיקה, מערכת קבצים, מע' הפעלה וכו'. גם אי אפשר לפתוח אותו לראות "מה קורה בפים". אתה יודע רק ללחוץ על אייקונים. עשרות שעות של משחק פרוט-נינג'ה או קריאה בקינדל לא מלמדות מה שלשבור את הראש שעתיים בלוגו כדי שהמשולש ינוע בצורת חילזון מלמד.

שיתחילו ללמד בבתי הספר נושאים נורמליים שרלוונטיים לחיים המודרנים.

רבננו עדיין מתנגדים לכך שבנות ילמדו יחד עם בנים, שכן זה משדל את הבנים לכפור באלוהנו היחיד. תחשבו מה קורה לאחר שיעורי ספורט שהבנות מזיעות (יימח שמן). על כן, יש לחזור לדרך התורה ולהשאיר את הנשים בבית.

ראוי רק לאזכר כי יש לנו לא רק 5 חושים מהם ראיה ושמיעה המעורבים בכל תחשוב אלא גם חוש "שישי" אינטואיציה.וכן חושי יתר .חושים עליהם כותב ספר יצירה המיוחס לא.ב.ר.ה.ם אבינו. חוש הראיה והשמיעה הם חושים אלוצנטריים .חושים גבוהים המערבים מרכזים רבים בבת אחת ונתנים ללמידה ממרחק . חושי היתר הם החושים הנמוכים .חוש הטעם .חוש המישוש .חוש הריח .וחוש ההתמצאות לדוגמא ! הספר העתיק ביותר ביהדות ספר יצירה במאמרו של הגר"א : מונה כ12 חושים עד גיל 4 מתפתח 90 אחוז מכלל המוח . היה מאוד כדאי לאתגר את המוח במינונים מאוזנים ולדעת לקבל את הטוב מכל העולמות.אי אפשר להסתתר מטכנולוגיה .אבל לא רצוי להפוך את הילדים שלנו לשפני נסיון ל"תרבות" המערב .

לילד יש צרכים רגשיים ורוחניים שלא זוכים להתייחסות במערכת החינוך. אם לא ניזהר, נגדל רובוטים משוללים רגש וחמלה ובעלי חשיבה רדודה. לבית יש כמובן השפעה גדולה, אך אסור לזלזל בהשפעת בית הספר. התקשוב והמיצ"ב מדרדרים את המערכת לתהום. יש להודות למי שמתריע על הסכנה. אני מקווה שבמשרד החינוך ובמכללות להכשרת מורים יקראו את הכתבה הזו. החינוך צריך להציע פתרונות למצוקות עכשוויות. ניכור, דיכאון ואלימות הם המגפות של העידן הזה והתקשוב בעיקר תורם להתפשטותם.

לכן צריך לזרום עם מה שיש, במידה. שימוש מופרז במחשב או בכל דבר אחר, מזיק באותה מידה.

המסכים הם אמצעי, ולא מטרה. למרבה הצער, ישנם אנשים בהם ה-"מחשב לכל ילד" הפל למטרה ולא לאמצעי. בפועל, בהרבה מערכות חינוך - כמו זאת הישראלית - השימוש במחשב הוא פשוט גרוע והופך את תהליך הלימוד לפאסיבי. למשל, הדוגמא הראשונה בכתבה: במקום להקריא לתלמידים את הסיפור מהמחשב, היה צריך להקריא להם את הסיפור בצורה הפרונטלית המסורתית - ואז לשלוח אותם למחשב לבצע מחקר על הסיפור: האם יש סיפורים דומים? האם הספר תורגם לשפות אחרות? אילו עוד ספרים כתב המחבר? מתי הספר נכתב?

כמו מקרה הבעבועות השחורות. איך היהודים לא חלו? מה רק בגלל נטילת ידיים? כדי לשמר את היכולות הקוגניטיביות, מוטוריקה ואינטראקציה בין אישית. איך נתנו לאנשים להתנוון בצורה כזאת? ביום שבת אני לא נותנת לאף אחד להתקרב ( לא לבעלי ולא לילדי)לא לטלויזיה לא לאייפד לא למחשב. מדברים אחד עם השני אוכלים ביחד מטיילים. ממליצה לכם בחום. ולא אנחנו לא פרימיטיביים. לוותר על משהו ליום אחד זה לא נקרא פרימיטיביות

לקחו מסך טלוויזיה ושמו על הלוח ולילדים נתנו אייפדים בלי לחשוב על התאמת הטכנולוגיה לכיתות וייצור מוצרים מותאמים במיוחד לבתי ספר ורצוי לרמות שונות כי כיתה א לא דומה לכיתה יב ! למשל לוח כיתבה הנראה רגיל כאשר הוא יכול להפוך למסך כולו או בחלקו או חלקים ממנו, משדר המעביר תכנים ושולט באייפדים מרחוק בהתאם לחומר הנלמד ועוד

ראיון נפלא עם תובנות נכונות המתוארות בצורה בהירה ופשוטה. יבוא יום ונכה על חטא. והוא כבר כאן.

העולם מתקדם, ומחשבים הם חלק בלתי נפרד ממנו. מי שנשאר מאחור - שישאר מאחור וישתוק. נמאס ממחקרים וססמאות ללא ביסוס.

גם אם זה לא מוצא חן בעינינו, בעתיד המוני אנשים יבלו את יום העבודה שלהם מול מחשב, ללא אינטרקציה עם אנשים וללא צורך לזוז מהכיסא (זה קורה כבר היום). בי"ס מתוקשב בהחלט מכין אותם לעולם כזה.

הרבה טבע - טיולי שטח, הרבה יצירה, מוסיקה, הרבה קריאה בספרים, ספורט חברתי, ושעות המסך מצומצמות.

לילדים שלנו לגדול פסיכים,כמו הילדים האמריקאיים והבוגרים(?) שלהם. שאלה לכולם: " מישהו נתקל בארץ באמריקאי אחד נורמלי ומאוזן?". אם כן , שיקום.

לפני דור או שניים, מחנכים והורים התריעו מההשפעות ההרסניות של מוסיקת רוק ושזה הורס את השמיעה של הצעירים, והיום אותם צעירים מתלוננים שהילדים שלהם כל הזמן מאזינים לאייפוד. היום מתלוננים שפייסבוק, טוויטר והאינטרנט הורגים את השפה כי הכל נכתב בקיצור ובשפה לא עשירה כביכול, והילדים מכורים לזה ולא מדברים פנים אל פנים, אבל בדורות קודמים טלפונים ורדיו גרמו לתלונות דומות, ולעומת זאת אנשים כותבים בלוגים, ביקורות באמאזון ואלף ואחד דברים יצירתיים אחרים שפעם רק חלמו עליהם. אז היום מתלוננים שאייפד מזיק, ואני יכול לנסות לחשוב מה אמרו בתקופה שגוטנברג המציא את הדפוס. מה יקרה למספרי הסיפורים? לכל המסורות האוראליות? זה בטח ישחית את הנוער וזה לא טבעי להם, והיום אנחנו מנסים לעודד ילדים לקרוא מספרים כי זה הסטנדרט שאנחנו רגילים אליו. כל טכנולוגיה חדשה נתפסת כמאיימת, אבל ילדים מאוד אדפטיביים וגמישים. דווקא חשוב שילדים יחשפו לטכנולוגיות הללו בגיל מוקדם כי ככה זה יהפך הרבה יותר טבעי עבורם והם לא יצטרכו ללמוד את זה בגיל מאוחור יותר.

להשתמש בתקשוב כדי ללמד ילדים רבים בו זמנית, אולי אפילו לא עם מורים (שירות לאומי או תלמידי הוראה). ואז לפנות זמן למורים ללמד בקבוצות קטנות... להוסיף הפסקות ושעורי ספורט, על ידי הוספת שעות ליום הלימודים... (ואולי לתת לילדים ממגוון שיעורי הספורט הניתנים כיום בחדרי הכושר...)

אם אתם באמת רוצים לשעשע את שר(ת) ההיסוטוריה, תמשיכו ככה... זה בסדר. רק לקרוא את תזות כאלה בדיעבד - זה פשוט להתגלגל מצחוק ... ואכן רבותי, ההיסטוריה חוזרת, ובגדול. לכאורה אנו קוראים כאן תזות מעניינות, אמנם ללא ביסוס, אבל בהחלט לגיטימיות, גם אם זה בא מפי חוקרת מח (אגב, זה תואר או תחום עיסוק?). אני בטוח שתזות דומות להפליא עלו בעת המצאת הדפוס (המאה ה- 15): הילד ישב מול ספר(!) רחמנה ליצלן, לא יכתוב בשרבוט כי אם על מקלדת (קטסטרופה אני אומרת לכם) וכ'ו וכ'ו. חברים טובים, אולי באמת נפסיק את ההבלים האלה, לאור ההיסטוריה הקרובה והרחוקה, על תאוריות ותזות שעולים בכל שינוי משמעותי של טכנולוגיה? דפוס, רכבת, רדיו, טלויזיה, ונהיה סוף סוף רלונטיים לסובב ולדורות הבאים. ויפה שעה אחת קודם!

מדובר בשילוב התקשוב בתהליכי למידה והוראה, ולא בשימוש בלעדי בו.

מדובר בשילוב התקשוב בתהליכי למידה והוראה, ולא בשימוש בלעדי בו.

על אחת כמה וכמה לילדים א - ג, אשר חייבים להקנות להם רגישות,חברה,שמיעה,השתתפות פיזית....ועוד.. נו באמת ,מה רוצים רובוטים ואחר כך בבגרות יבואו אליהם בטענות על חוצפתם והיתנהגויות שאינן במקומן....???

יש להם גם שיעורים במתכונת הישנה והרבה יותר משיעורים מתוקשבים, אולי משהו היה שווה בדיקה אם כל השעות היו שעות מחשב. אבל, המצב בפועל (ואין שום סימן שזה הולך להשתנות בקרוב) הוא שאם יש להם 2-3 שעות עם מחשב זה טוב. לא לעשות הר מכל עכבר.