כתבת "אולי באמת לא הצלחתי להבין משהו מהותי על הדרך שבה דמוקרטיה פועלת היום", ואני חושש שזהו שורש הבעיה. אין דמוקרטיה, אמיר. תשכח מזה! אנשים בוחרים מנהיג ששיוקו להם טוב יותר, בדיוק כמו שהם בוחרים משקה קל. שיווק הוא ענין של תקציב, ותקציב בא מבעלי-ענין. נבחרי העם (למעט כמה תמהונים בשוליים הפוליטיים) הם אריסים של יחידים ותאגידים המממנים אותם. והעתונות? מה חלקה בזה? היא לא רק נשלטת בידי בעלי-ענין אלא גם יוצאת נשכרת ממכירת שטח-פרסום לשיווק "נבחרי" העם. לכן mainstream media הם שותפים לכזב המתקרא "דמוקרטיה מערבית" מראשיתו. קריסתם בפני המדיה החדשה היא יותר מצדק פואטי: אם נזכה, היא תוליד דמוקרטיה ישירה, שקופה ועממית הרבה יותר.

בעצם אנחנו הקוראים יכולים לעזור לספינה לא לטבוע אולי דווקא עכשיו החלטי לקנות עתון מודפס לא כל יום אבל כמעט אני אקרא מאמר או שתיים אבל בזה אני מקווה להציל את ערכי הדמוקרטיה בארץ לעצור את הטביעה, זה תלוי בנו היום לקנות עתון לתרום את חלקנו כי ההפסד הוא של כולנו, הרווח יהייה בערכים שלנו להציל העתונות זה התפקיד של כולנו

היום אני כבר בן 63, ועדיין עובד בהי-טק. כנראה אגיע לפנסיה בשלום. כאשר אני הייתי בסוף שנות ה-40 שלי, לקראת ה-50, מעולם לא חשבתי שהכיף הזה של לעבוד, להנות ואף להרוויח למחייתי, עלולים יום אחד להסתיים במפתיע. היום כאשר אני מסתכל על בני גיל דומה , שעובדים איתי או לידי (בחברות אחרות) , ברור לי לגמרי שיש להם מה לדאוג. נראה כאילו אני מדור המזל, שלעולם כמעט לא חשש שישאר ללא מקור פרנסה באמצע חייו. לא בגלל שהייתי טוב במיוחד, אלא סתם שהיה ברור שעבודה מובטחת תמיד עד הפנסיה, ואין מה לחשוש. הימים השתנו. אם פעם כל אחד גידל בשדה את האוכל שהביא הביתה, היום מעט אנשים יכולים לספק אוכל לאוכלוסיה שלמה. זה השאיר זמן לחלק האחר של האוכלוסיה, לספק "בידור ושיפור איכות חיים" . היום גם את החלק הזה יכולים לעשות מעט אנשים ואפילו מהבית. התוצאה כנראה, שאין מספיק תעסוקה לכולם. בטח לא לכל החיים. עצוב. כי אם גורל הדור שלי אולי שפר, הרי העצב הוא שדור הילדים שלנו כבר לא יהיה כל כך טוב. והנכדים... מי יודע.

די ברור לכולם שהעתיד של העתונות הוא ב IPAD ןלא בדפוס, אבל היום יש מצב אבסורדי שגם אם אני רוצה אז אני לא יכול לשלם עבור תוכן כזה. פשוט אין. מעבר לצורת הפצה שכזו גם יתן יותר גמישות ולמכור יותר . אני למשל, לא ממש רוצה לצרוך את כלכליסט על בסיס יומי, אבל כן אוהב את המוסף של סוף השבוע . דיגיטלית, אפשר בקלות לייצר מוצר כזה אז הנה , אני מכריז שאם יש מן פיילוט כזה אני מוכן להצטרף ולשלם.

אמיר שלום, אין ספק שלקרוא את הדברים שלך מעבירים בי תחושה חוזרת של: "הנה עוד אחד שמרגיש על בשרו..." ועדיין בתור ותיק המשבר הפיננסי של 2009 ומובטל כיום (שלושה חודשים), בוגר תואר ראשון בהנדסה ונסיון של כמעט 10 שנים בתעשיה. אני יכול רק לומר לך ידידי, "עוד לא הגעת אל התחתית" ואני מאוד מקווה שלא תגיע. זו תקופה ראשונה שעובדי התקשורת מעיזים לכתוב על הקורה סביבם, בביתם ובמקום עבודתם. אני בטוח שהיו תמיד מפוטרי תקשורת, אך אף פעם לא נמצאו באים כמו בימים אלו שעוברים על "מעריב" ו" ערוץ 10". לקרוא את התגובות של חלק מהקוראים מעבירים בי חלחלה ותחושבת קבס, אם אלו הקוראים, אז למה בכלל לכתוב ? מצד שני, התגובות האלו באות בשל אותו יחס שנתנה התקשורת לשוק העבודה בשנים האחרונות, אותה הערצה עיוורת שנתנו העיתונאים לקפיטליזם, לטייקונים והנטיה הוברת לבקר את הממשלה ולהתייחס אליה כשק חבטות. עוד לא הגעת ללשכת התעסוקה ועדיין לא חווית על בשרך את ההתעסקות מןל גורמי הביטוח הלאומי, אני מאוד מקווה בשבילך שלא תזדקק לכך. מה שבטוח שביום שתפוטר, אף אחד מהטייקונים או בעלי החברות לא ידאג לך, והמדינה היא היחידה שממנה תוכל למשוך קצבת אבטלה כדי להחזיק את הראש מעל המים עד שתמצא מקום עבודה אחר. תקוותי היא שקהילת העיתונות, תתפכח סוף סוף מהמצב שבה היא נמצאת, תיצור ותמצב דעת קהל כזו שבזה לטייקונים מנצלי העובדים, זוללי משאבי הארץ ואלופי התחמקות ממסים, כשהכתיבה והסיקור העיתונאי יהיה צודק והגון, הוא יעלה יותר על הדפוס (או על הכרום) את אותם תחלואי משק שגורמים לנו להגיע למשברים כאלו כל כמה שנים. תסקרוו את העיקר ולא בפופולרי, תכתבו במה שחשוב ולא במה שנראה ומצטלם טוב, להכין כתבה על מכוניות יוקרה שבארץ אולי חמישה איש קונים בשנה, את מי זה בכלל מעניין? לסקר דירות במגדלי יו, את מי זה משרת ? האם לא נמאס לכם להיות כלי משחק בידי העשירים ? אתה תכחיש, אבל לתקשורת יש יד וחלק בכל מה שקשור לבועת הנדל"ן, לשוק העבודה המצטמצם ולחוסר הצלחת המאבק החברתי. אף אחד לא מצפה שנקטו צד בסיקור, אבל לפחות תהיו הוגנים וצודקים. אתם שם בזכות הציבור שקורא אתכם, לפחות תנו שירות טוב !

עם "דמוקרטיה", כאילו שיש קשר כלשהו בין השניים. פעם כדי לקבל מידע עדכני פעם-פעמיים ביום הייתי צריך לשלם כמה שקלים (טוב, גם אז היה רדיו, אבל זה לא בדיוק באותו עומק) - היום אני מקבל הרבה הרבה יותר מידע הרבה הרבה יותר עדכני (ברמת הדקות במקום ברמת היום) והרבה יותר מגוון ועם הרבה יותר נקודות מבט (טוקבקים, בלוגים וכו'). יש פשוט עודף היצע, והביקוש לא השתנה משמעותית. ככה זה, תמיד יש תמורות ושינויים בכלכלה, זה לא אשמת אף אחד ספציפי וזה לא הוגן לצפות ש"יסדרו" לך עולם שבו התעסוקה שלך בתחום מסויים מובטחת. אם התחום דועך, תמצא כמה שיותר מהר תחום אחר (לא חייב להיות מאד רחוק) שעדיין יש בו ביקוש. זה בטח יותר הוגן מאשר לבוא ולדרוש שנשלם על עבודה שאנחנו לא מעוניינים בה.

בכלכלה החדשה העובדים הם לא בני אדם, אלא חומר גלם, בדיוק כמו ברזל, מלט, חול ומים. יש להם עלות במחיר של בורסת הסחורות, כמו שנקבעת עלות חומרי הגלם. בורסת הסחורות של העובדים היא שיעור האבטלה, וככל שהיא עולה, מחיר חומר הגלם שנקרא "עובד" יורד. יוצאי הדופן היחידים הם המגזרים המוגנים: חרדים, מתנחלים, עובדי מדינה. כל מגזר כזה מוגן עם כוח פוליטי ששומר עליו עטוף בצמר גפן ומנותק מכל התהליכים הנ"ל. אם אתה לא שם - אתה פשוט לא קיים.

אתה כותב "ועיתונות היא הרי נשמת אפה של הדמוקרטיה, יסוד מיסודותיה," לצערי, העתונות שכחה שזה תפקידה. אני קורא לעיתים את עתון הארץ, את הכתבות של הס ושל לוי. ולא ברור לי מאיפה השנאה. לא רק על עתון הארץ אני מלין, אלא על העתונות בכלל. אני נתקל בשטחיות, חוסר אמינות, חוסר דיוק ואפילו שפה עלגת בשמחה הייתי משלם 10 שקלים ביום לעתון (או לתוכן חדשותי אחר) אילו רק הייתי מוצא עתון אחד מאוזן וטוב

מה אתה בוכה לפחות יש לך עבודה, ושנית אתה עוד צעיר!

היתה ( אוולי עדיין ישנה) גברת אחת אני חושב שהיתה זו ברברה טוכמן (לא בטוח) , שכתבה על השינוי בקצב השינויים במאה הקודמת (המאה העשרים). מסתבר שהצורך לשנות מקצוע במהלך החיים ילך ויתרחב למרבית המקצועות . בעבר היו קופאים בבנק הים מספרם הצתמצם, כמו חלק גדול מהפקידים האחרים - במקומם באו , אמנם פחות אנשים עובדי מחשבים . בעבר היו בכל מוסד מכובד צי של כתבניות - היום בקשי אפשר למצא אחת. שלא להזכיר סנדלרים , מתקני פרימוסים ופתיליות , חרטים , כורכי ספרים ועוד בעלי מקצוע רבים. במקומם הופיעו נותני שרותים אישיים רבים , מטפלים למינהם ולסוגיהם השונים , יועצים ומגשרים ועוד ועוד. כנראה שנצטרך ללמוד מקצוע חדש לפחות פעמיים או שלש במהלך החיים (אולי לא כולם) ואני חושב שמיד מישהו יפתח עסק (מכללה ) ללמד מקצועות את בני הארבעים והחמישים לקריירה נוספת . לצעירים שביננו כדאי להתרגל לרעיון.

חבל מאוד שבצביעותך כי רבה,אתה מציג את מצב התיקשורת כקשורה ל"נשמת אפה" של הדמוקרטיה.חומד,הדמוקרטיה לא תלויה בתקשורת מהסוג שאתה מנסה למכור ואף אחד כבר לא רוצה לקנות...הדמוקרטיה לא תלויה בעיתון "מעריב" או בערוץ 10 והיה נחמד אם הייתם מוציאים את הראש מהת.... ומגלים שהעולם ימשיך להסתובב גם בלעדיכם. תתפלא,אבל רוב רובו של בציבור פשוט חושב ש"מעריב" וערוץ 10 עומדים בפני סכנות סגירה לא בגלל שהדמוקרטיה עומדת להגיע לקיצה,אלה בעיקר מתוך ניהול רשלני ובזבזני של העסקים האלה (הפרטיים,להזכירך).ויחד עם זה שמסתבר שחלק לא קטן מהכסף שביזבזתם לכם בהנאה רבה,הוא בכלל חובות לציבור,לא גורם לנו לרחם על העסק שאתה עובד בו,יותר מדי... אולי תנסה לקחת קצת אחריות לכך להעיתון שלכם לא מוכר יותר,אולי נחתם על "זרי הדפנה" קצת יותר מדי?אולי נרדמתם בשמירה?אולי חשבתם שאתכם האינטרנט לא יהרוג?אולי מה שאתם עושים פשוט כבר לא מספיק מענין?אולי כי התיקשורת,שזה אתה והחברים שלך, הפכה לתפסנית תחת וכל כתב שאפילו לא עשה תואר ראשון בכלום בטוח שהשמש זורחת לו מתחת? אה,הרבה אוליים הבאתי לך... בכל מקרה,באופן אישי אליך,זה תמיד מצער אותי לשמוע על אנשים שמאבדים את עבודתם או שחותכים להם מהמשכורת (בעיקר כשבעל העסק ממשיך לחיות כאילו אין מחר...וממליץ לכולנו לאכול עוגות...) אני מקווה בשבילך וגם בשבילי,כי גם אני ממעמד הביניים הנשחק,שלא ניתן לפאודליזם להיות הקפיטליזם החדש!

חהחהחה המדינה כבר מזמן שייכת ללובשי השחורים. אנשים כמוך צריכים להוריד ממשכורתם או להיות מפוטרים בכדי לממן את הפרזיטים האלה.

תסלח לי שאני לא מרחם עליך ועל שכמותך. אני לא זוכר שריחמתם עלינו במשבר של 2008 שבו ניפחתם חפרתם קדחתם בבעיה שלא הייתה קיימת, הכל בשביל עוד איזה תור עלוב ולא מדויק, תור שזעזע את המעסיקים והם פעלו בהתאם-וכאן יש לי הצעה בשבילך לך תעשה הסבת מקצוע להוראה כמו שהמלצת לנו לעשות אז. אתם "מעצבי דעת הקהל" דאגתם גם לעצור את מגמת ירידת מחירי הדירות מאז המחאה של קיץ 2011 (כנראה שלא התאים לכם לסקר את המחאה השנה לכן לא תפסה באזז.) שוב אתם מפרסמים נתונים מגמתיים אינטרסנטים. אל תנסו לעטוף לנו את הבעיה שלכם כחור בדמוקרטיה.

להיכשל וליפול זה בסדר, אבל לוזר הוא זה שמוותר. התקשורת בארץ סובלת מהזנב בארוך שמזנב בה - במקום להלחם בו היה חלק ממנו. במקום לקטר, הסתגל לשינוי ומנף אותו לצמיחה מחודשת (נשמע קצת קשקוש, אבל זה ככה). אם כל ענף התקשורת בדרך למטה, עשה עכשיו הסבה לתחום אחר.

ולהתנגד גם במחיר סגירת מקום העבודה . אתה בעצמך אומר 10% כבר ויתרנו ומה הלאה...

אז פתחו עיתונות וכלי תקשורת, וכל הזמן מחדירים לך למוח כמה המצב חרא וכמה אין לך סיכוי עד כדי כך שאנשים צעירים כבר לא כל כך חולמים, בעצם, הם בכלל כבר לא. אז איראן מתקיפה ויש נפילות בבורסה והשם ישמור לא נציין את האיחוד האירופי שעוד מעט קורס....אבל עם כל זה שוכחים לציין את הדברים הטובים וכמה כוח יש לנו כעם, כקהילה. משכיחים מאיתנו את הכוח, מדכאים לנו את הרעיונות ע"י ה"ליברליזם" עאלק שמכוון לך את התת מודע שאתה לוזר. זה יותר גרוע מעבדות של פעם, זו עבדות פסיכולוגית ששולטת לך בנשמה וכובלת אותך בצורה הכי אבסולוטית שיש. פעם בסרט נסיך מצריים משה אמר לעם "פרעה יכול לקחת לכם את הילדים שלכם, את החירות שלכם, את האוכל שלכם, אבל הוא לא יכול לקחת את האמונה שלכם והנשמה שלכם" (משהו בסגנון) ואני מנסה להבין למה אנחנו לא מסתכלים על העם שלנו ורואים כמה אדונים היו לנו, כמה רודים, כמה פרעונים. חירות היא עניין נפשי לכל דבר "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצריים" וזה לא סתם, אני לא בנאדם דתי, אבל אני כן יודע שיש אנשים שקמו יום אחד והחליטו להילחם על הזכויות שלהם, על הרעיונות שלהם, על החירות שלהם. יש כאלה שאומרים שלנסוע לחול זה יעזור. זה לא. זה קונספירציה של אנשים שמסתכמים בחמישה אחוזים בודדים ששולטים על כל ההון של העולם. ויותר גרוע מזה, הם גורמים לך ולי לחשוב שהמסלול שאנו המערביים לפחות חיים בו, זה המסלול הנכון, ומי שלא יעשה כמו המסלול הזה נחשב למשיגנע. וככה אנחנו משרתים את האינטרסים של כל בעלי ההון האלה. הם יספקו לנו עבודה וכאילו זכות בחירה, אנחנו נשתחווה לכרטיסי האשראי ולכסף עד שנזדקן ונבין, ויהיה כבר מאוחר מדי. זכות הבחירה היא עקירון פונדמנטלי בהרבה מאוד תרבויות ואומות שנלחמו עליו ועדיין נלחמים עליו. הזכות לאמת, הזכות לשיקוף, הזכות להיות בן אדם. זרקו לכם אייפון ואייפד וחשבתם שאתם שיא וכתר הבריאה. יש לנו עוד הרבה ללמוד מאבותינו. אין חדש תחת השמש..

כדי שלא "יישאר רק החינם הבידורי, זה שגורם לכם לא לשים לב; והחינם התאגידי, זה שגורם לכם לצרוך יותר חרף הקיצוץ בשכר; והחינם הפוליטי, שבלי שתרגישו ימשוך תחת רגליכם את השטיח הדמוקרטי." כדי שלא ,בחוסר מעש, כאילו בלי כוונה, הממשלה רוצה לסתום להם את הפה. קנו עיתון !

או שתעבור לערוץ הראשון - זה שאתם העיתונאים אוהבים להכנס בו. ומה לעשות כדי שמישהו ירויח מישהו צריך להפסיד משהו - אלה החיים, אין מאין. אסור להיות מקובעים וצריך כל יום להמציא את עצמך מחדש.

בעיתונות, אולי אפילו עם מגזין תחת פרי עטיך. תגובה 5 צודקת, אם תפיקו עיתון בעל פלורליזם פוליטי ו/או תביאו כתבים וכתיבה מחוץ לברנז'ה של התקשורת ותפסיקו לרדת על מתחרים עם דעה שונה כפגיעה בדמוקרטיה (נכון שזה מצב מוכר באמריקה אבל דברים שונים כאן). אגב גם אתם חינם פוליטי ברשת. אז אולי ורק אולי כבודכם האבוד יחזורנה ואנשים כולל אני נקפוץ לקנות את האפליקציה + מנוי + טאבלט. שיהיה בהצלחה!

חבל שלא קיצצו לך 50% .

גם שכרם של הקב"סים הושחת,נרמס וקוצץ -אבל לכם העיתונאים לא אכפת.נכון,מדובר כולה בטיפול בנוער בסיכון גבוהה.הנוער הזה שמסתובב ברחובות נגוע בסמים,באלכוהול וההורים...לא מתפקדים כהורים. ההבדל הוא שלקציני הביקור הסדיר אין אנשי יחסי ציבור ואת העיתונאים הם לא כל-כך מעניינים. גם את משרד החינוך הם לא מעניינים כי הרי שכרם של הקב"סים תואר ראשון/שני+תעודת הוראה נגזר מהתקציב אך את משרד החינוך לא מעניין אם השכר מגיע במלואו ואם העיריות אכן מוסיפות את המצ'ינג שהתחייבו לו. גם את השלטון המקומי הקב"סים לא מעניינים, אה, וכן, גם את משרד האוצר. מיהו הקב"ס? מעבר לזה שמדובר באקדמאי עם תעודת הוראה אשר אמון על אכיפת חוק חינוך חובה , ומעבר לזה שבזכות הקב"סים משרד החינוך יודע איפה נמצא כל ילד מגיל 5 ועד גיל 18, ומעבר לזה שהקב"סים שותפים בועדות תכנון במשרד הרווחה ובועדות השמה (חינוך מיוחד), ומעבר לזה שהקב"סים עורכים ביקורי בית ומוודאים קליטת ילדים בפנימיות (למרות הקיצוץ בהוצאות הרכב), ולמרות שהקב"סים מאגמים תוכניות התערבות ופועלים לאי הנשרת תלמידים מביה"ס ולאיתור נשירה.... למישהו אכפת? מישהו מעוניין להוסיף את הקב"סים לאופק חדש? מישהו מוכן להפסיק ולכנות את הקב"סים בתואר "פקידים" ומוכן להתייחס אליהם כאקדמאים -כי כך הם? הצילו!!!! הקב"סים בורחים, אי אפשר לגייס חדשים, והותיקים קורסים תחת העול. הלו??? מישהו שומע אותי?

כשאו מהחברה שעבדתי בה ( חברת עובדי קבלן לתוכנה מהגדולות בארץ ) כשקיצצו לנו בשכר 10 אחוז. השיטה שלם היתה להוריד לנו את ימי החופש , פשוט שנה שלמה בלי ימי חופש . חוקי ?? ממש לא , אבל למי אכפת . אני זוכר שעוד ניסו להחתים אותנו באיומים של פיטורין על טפסים שאנחנו מסכימים להרעת התנאים הזאת ומי יכל להגיד להם לא ?? שנה אחרי זה כבר פיטרו אותי ואחרי שנה באבטלה משפילה ( שמהלכה אתה למד שלאף אחד לא אכפת כלום ) הצלחתי למצוא עבודה חדשה שוב כקבלן( 9 שנים אני בחברה ממשלתית אחרת ללא שום סיכוי להפוך אפילו לעובד חברה בחוזה ) ובצעם 6 שנים השכר שלי לא עלה ולו בשקל ( לא רק שלא עלה הוא גם נשנחק בכל מיני הגבלות ודברים שהקבלן מפיל חדשות לבקרים , של לדבר על עליות המיסים והמחירים ) . אז נכון אני בעל תואר ראשון ועובד אבל אני כל כך מבין את מה שאתה כותב . העובדים בארץ הם שעיר לעזזל עבור המעסיק. מהיום שנוצר מעמד עובדי הקבלן והחוזה בעם הכל נהיה שוק עבדים אחד גדול. בראש הפירמידה יושבים בעלי ההון שהם בעלי החברות הגדולות והפוליטיקאים שעסוקים כל היום בלרצות אותם. נוצר כאן בארץ מנגנון שבעצם בעלי ההון מפסידים ואנחנו משלמים את החיר והכל חוקי. ככופטת בבית המשפט מאשרת עסקה עם תשובה שבמסגרתה נמחקים לו 2.5 מליארד שקל חובות היא בעצם נותנת גושפנקא לקביעה שלי . אגב בו נראה אותך חייב לבנק 20K ש"ח. בוא נראה אותך לא משלם מס הכנסה , ארנונה , ביטוח לאומי . זאת השיטה , להתיש אותך מנטלית שלא תוכל להאבק בהם . אתה מדבר על עיתונות אני מדבר על הכל . תראה את בתי החולים , את המערכת החינוך , את המשטרה , בכל תחום בחיים שלנו הקירבון פושט . מעסיקים עבדי קבלו בשקל ומפילים עליהם עבודה של 10 אנשים ואחרי זה מתפאים שהכל נרראה כמו שהוא נראה. המצב היום רק ילך ויחמיר . אתה תראה שבעוד 30-40 שנה יהיה כאן מעמד של קשישים עניים שאין הלם כסף לאוכל ותרופות , קישישם שבעברם היו מעיתונאים , מהנדסים , רופאים ומה לא . הכל בעידוד ממשלות ישראל השונות. אני מוצא את עצמי היום אומר לצעירים "לכו מכאן" אין כאן שום עתיד בשבילכם , כל עוד אתם נשארים כאן ולא עושים כלום כדי לשנות ( האדישות היא מהשטן ) אתם פרה חולבת לבעלי ההון והממשלה לנצל אתכם .

אמנם בהייטק גיל 50 הוא בד"כ גיל שבו מתחילה נסיגה מסויימת בהכנסות, בבטחון כלכלי ובפוטנציאל להתקדם. יחד עם זאת, קיימת גם נסיגה ביכולת הלימוד והעכדכניות שלך כעובד. ביפן גילו את זה לפני הרבה שנים ורמת השכר מגיעה לשיא בגיל 40 בערך ומשם ירידה. הירידה בשכר ידועה וצפויה מראש, וכולם מקבלים אותה כחלק מהעסק. בעיני השמטת נקודה חשובה במאמר. אמנם רמת השכר יכולה לרדת בגיל 50 (ולעיתים אף קודם), אולם בד"כ בגיל הזה כבר אין לאנשי הייטק משכנתאות וילדים קטנים ובמקרים רבים יש להם נכסים מניבים. כלומר, יש פחות הוצאות ויש הכנסות המשלימות את הירידה בשכר. דבר חשוב נוסף, בגיל 50 בהרבה מקרים אנשים פחות להוטים להשיג עוד כסף, ומוצאים הרבה אושר ועניין בדברים שאינם חומריים ולא דורשים כסף. אדם בן 50 ויותר יכול להיות אדם מאושר ומסופק גם עם הכנסה של 15,000 ש"ח לחודש, רמת שכר שאין כל בעיה להשיגה גם מעבר לגיל 50. מקווה עבורך שתמצא את הדרך הפרטית שלך לאושר. הדרך קיימת ופתוחה עבור כל אחד, רק שלא תמיד נמצאת במקום בו כולם מחפשים. דדה

זה לא רק בעיתונות - תסתכל מה שהולך עכשיו בענף החלב, למשל. הממשלה רוצה להסיר מעל עצמה את האחריות לעליות המחירים בשנים האחרונות אז היא מורידה את המחיר לחלקלאים - שלא נהנו ולא ייהנו משום עליית מחירים ובנוסף גם פותחת את השוק לייבוא - מה שעלול לחסל את כל הרפתות הקטנות. גם כאן וגם כאן מי שבוסל ויסבול הם הקטנים, הלא עשירים, חסרי ההשפעה. אבל הציבור לא ייהנה - לא מירידת מחירים ולא משום דבר. זה הרעיון - המדינה מסירה מעל עצמה את האחריות ותוך כדי כך הורסת גופים כמו העיתונות והרפתות, גורמת לקריסת מעמד הביניים ופריחת מעמד העשירים החזירי.

אמיר, תחילה רוצה אני לומר שאני מבין ללבך. בתור אדם תחילה אני משתתף בעוגמת הנפש שלך. אנשים טובים, שעובדים, שומרים על החוקים תמיד נדחקים לצד. לא רק בישראל אלא בכל העולם. מעמד הבינים תחת התקפה כלל עולמית ולא רק בישראל. לגבי הפחדים, מי אני שאומר משהו. קטונטי. הדבר היחיד שיש לי לומר לך זה אתה תתמודד, וזאת מהסיבה שאין לך ברירה. המיצאות חזקה מכל הבלה בלה והנתוחים. יש מגמות עולמיות בין עם זה בתחום העתונות, בין עם זה אצל הצרכנים שלך ובין עם זה במבנה החברתי העולמי (חזרה לפאודליזים שהו קבוצה קטנה חייה על חשבון כולם ואין מוביליות חברתית) לגבי עתידך, אני מציע להמשיך לחלום וללמוד. זה לא יכולים לקחת ממך. על תשכח שצרציל התחיל לחיות בגיל 65 ויש עוד הרבה דוגמאות. למרות המגמה השלילית במקרה שלך אם תשכיל להמשיך ללמוד, לתמקצע , לחלום עוד תבוא הישועה. הרי אתה עובד בתחום לא בגלל הכסף אלא בגלל האהבה. תמשיך לחקור, ללמוד, לכתוב והשוק עוד יחזיר לך תגמול. אגב, אני לקוח קבוע שלך, היה ותמשיך לאתגר אותי בכתיבך אני אישית אהיה מוכן לשלם. כמובן רק בדיגיטלי... LOL... שהרי לא נגעתי בעיתון מודפס כבר 8 שנים. אבל אני כן מנוי בעיתונים בתשלום (תשלום צנוע אבל משלם). המשך להאבק כי זה המסר שאתה חייב להעביר לילדך ( אם יש לך). החיים קשים ובסוף מתים. איזה מן מסר אתה מעביר. תסתכל על ההסטוריה האנושית או ספציפית היהודית. כמה יהודים נזרקו ממדינות, חסרי כל והתחילו מחדש בעל כורחם? אני מקווה שמילים אלו נגעו בלבך.

לאורך כל ההיסטוריה, באו טכנולוגיות חדשות והנסיון הרב עם הקודם כבר לא היה שווה הרבה. תלמד שיווק, עריכת דין, או תפתח חנות, תעשה הסבה להוראה... מה רע לך? הדומוקרטיה בעינך זה ללמוד מקצוע בגיל עשרים, ושזה ישאר אותו דבר 45 שנה?

כתבת מצויין. אתה עיתונאי אמיתי ואנחנו זקוקים מאד לכמותך תודה

אם יהיה משהו שיכלה לגמרי את המדינה הזאת, זו שנאת חינם! התגובות בכל מקום הם שאין צורך בתקשורת, וטוב יהיה שהתקשורת תיסגר... אבל מה שמדהים אותי שכל אלה עדיין צורכים את המידע והדעות, אחרת הם לא היו מגיעים לכתבות ומגיבים: "שמאלנים נמאסתם..." האמת מצד אחד אני ממש רוצה לראות איך הדברים יתנהלו ללא התקשורת, ומצד שני אני חרדה לרגע הזה שאני מאמינה שיגיע...

אנשים מאסו בשטיפת מוח. כשכל העיתונות, החדשותית, והכלכלית, משתתפת בחגיגת שטיפת המוח, אנשים לא רוצים לקנות. אם היו מגוון דיעות, אם העיתונות היתה אמיתית, אם העיתונות היתה ללא משוא פנים, אם היו מדפיסים דיעות מרובות ומנוגדות, אם היו מייצרים כתבות איכותיות, אנשים היו קונים. אבל - כשהכל מצוצמם, הכל צהוב, הכל חד צדדי - אנשים לא קונים. אבל - אתה לא היחיד. היום, כמעט בכל מקצוע, יש גיל שבו אתה "פג תוקף". בעיקר בהיי טק. אז - אולי אם תטעם קצת מזה, תדע על מה מדובר, ואיך זה מרגיש.

נכון שתהליכים טכנולוגיים וכלכליים עשויים להיות גדולים מאיתנו ולשנות את המציאות בצורה חיובית, אבל גם באופן גרוע מאוד. עד עכשיו התקשורת "הממסדית", זו שאינה נטולת פגמים אך שומרת עלינו ככל הניתן, היתה בבחינת מובן מאליו. העתיד בלעדיה נראה מפחיד ומאיים, במיוחד במקום כמו ישראל בו הדמוקרטיה שברירית למדי. וחוץ מזה, למה אדם שחרד לגורלו המקצועי או הכלכלי הוא בכיין? מה אתה היית אומר במקומו?