כאשר הממשלה תבין זאת ותפסיק להטיל אינסוף מיסים ישירים ועקיפים, כאשר ידאגו גם לשכבות החלשות שלא ילקטו שאריות מהשפע הכלכלי של הצמיחה, אז תהיה לנו חברה מלוכדת בעלת חוסן ראוי. האם נצליח להגיע פעם לחזון כזה?

כך שזה בטח לא מודל לחיקוי. אם ישראלים רוצים להגר,שיהגרו. אם כל מה שמטריד את הציבור החילוני הוא לחקות את המערב,באמת אין לו מה לחפש כאן במזרח התיכון. האורינטציה של הסמול האשכנזי להפוך כל מדינה שהוא חי בה בהווה או בעבר למדינת עולם 3 כושית-מוסלמית-היספנית,לכפות על האוכלוסיה של אותה מדינה בכוח הזרוע את הרעיונות החולניים של קרל מרקס - יכולים להגמר רק בדרך אחת.

בלעדיו החוסן המדיני והבטחוני שלנו עומד בספק שכן חברה מאוחדת חשובה לא פחות מצבא חזק ואת זה חשוב להכניס טוב טוב לראש!

השיטה הכלכלית הקפיטליסטית שלנו, שאינה מתחשבת מספיק בחלשים, לא תשתנה בעקבות הבחירות. זו שיטה שפוגעת ומחלישה את החברה הישראלית בשלבים מבלי שניתן יותר מדי תשומת לב או הכרה בנזקיה.

אם החליטו לגדוע את החמאס מעזה ואיומו הגיע הזמן לבצע זאת באופן מוחלט וסופי ולא באיומי מלל חסרי טעם. נמאס ממנהיגות חלולה.

עם ישראל יתרכז עוד שבוע בערך במבצע בעזה ויחזור להתמקד בבעיות חברה-כלכלה שיהיו המוקד בשיקולי הבחירות.מי שיתעלם מכך יענש בקלפי.

הדברים צריכים להבחן בזוית אסטרטגית. בטווח הקצר שילמנו מחיר נמוך יחסית והחברה גילתה חוסן. בטווח הארוך המגמות מראות היחלשות, גם בגין הפערים החברתיים ההולכים וגדלים. המסקנה ברורה-להשקיע בחינוך ולהקטין פערים. אלו חשובים לא פחות מביטחון.

בן גוריון הקים את המדינה מתוך חזון ואומץ. צ׳רצ׳יל הוביל את בריטניה למלחמת העולם באומץ והקרבה.אין לישראל כיום מנהיגים עם חזון(מדיני) או אומץ אמיתי( ספינים יש בשפע) ולכן יש לנו בעיה לבצע שינויים של ממש בחיינו בגלל העדר מנהיגות.

שינוי כזה אפשרי רק אם תתעורר מחאה חברתית רצינית ואמיתית. רק אם נדרוש מהפוליטיקאים התחיבויות ברורות לפני הבחירות ונדאג שיקיימו אותן אחרי. נשמע אוטופיה לאור דירדור הפוליטיקה הישראלית למדמנה אבל רק בכוחו של הציבור לעשות מעשה!

אל תקנו את כל ההסברים של ביבי ושותפיו כאילו השגנו הרתעה-לא השגנו. החמאס יתארגן מחדש ויצטייד והמערכה תתחיל מחדש בעוד שנה או פחות. עצם אי ביצוע פעולה קרקעית מהווה מסר לחמאס לפיו אין מספיק הרתעה אמיתית. אחרי המחיאות לכיפת ברזל נשאר עם אותה הבעיה בעזה ולצערי עם אותן בעיות כלכליות-חברתיות.

בלי שינוי פוליטי משמעותי ולא קוסמטי לא יקרה מאומה בחברה וברווחה וגם בכלכלה.נייחל לשינוי כזה בקרוב.

העדר מנהיגות, ספינים,קשקשת מיותרת, הססנות, חוסר יושר, אלו הבעיות שנמצאות אצל חלק ממנהיגנו והן מקרינות במישרין על הים המסתכל במנהיגיו וחרד להחלטותיהם. ככה לא מנהלים מדינה רצינית ובוודאי שלא עימות צבאי. שבת שלום.

מדינת ישראל חייבת לקבוע תוכנית כלכלית אסטרטגית לטווח של שנים ולהקפיד על ביצועה ותיקצובה.רק בדרך זו נצליח לשנות חשיבה כלכלית משיטת "סותמים חורים וגרעון" לשיטה של טיפול מכוון ושיטתי כפי שחייב להיות בכלכלה מודרנית.

אין ספק שלמרות הרוח הקפיטליסטית בישראל מבנה המשק שלנו אנרכוניסטי ומחייב שינויים מהירים למען יעילות ורווחת הציבור. הבעיה המרכזית בביצוע שינויים מרוכזת באי עשייה ממשלתית בנוסף לבלמים כמו ההסתדרות וועדים חזקים עם יד על השאלטר. את כל אלה ניתן היה לפתור אם הייתה תוכנית אסטרטגית לטווח זמן שביצועה יתמקד בעשיה ולא בשטף התנגדויות וויכוחים אינסופי.הביה בישראל שכל מנכ"ל או שר חדש,ואלה מתחלפים כידוע במהירות הבזק, מרכיב ועדת מומחים שמייעצת הפוך מקודמתה, וכך אין ולא תהיה המשכיות בעשיה. יש יותר בזבוז זמן מכעיס. הגיע הזמן להפסיק עם הנוהל הפסול של אי עשיה ולחבור להמשכיות וביצוע אסטרטגי קבוע גם כאשר השלטון מתחלף.

אין ספק שהעדר ערכים ופערים חברתיים גדולים מקטינים את החוסן הלאומי. למרות זאת נוכחנו בחוסן המשמעותי של הנקראים בצו 8 ושל רבים מתושבי הדרום. ישראל איננה כשאר העמים, והיא צפויה לעוד לא מעט אתגרים ומלחמות, שהניצחון בהם יושפע גם ממידת החוסן של האוכלוסייה. זו מטלה ראשונה במעלה של הממשלה להקטין את הפערים בחברה וע"י כך להגדיל את מידת ורוחב החוסן והמוטיבציה של הציבור.

אין ספק שהדברים משולבים. מצב כלכלי בעייתי יקטין חוסן לאומי וזה החיסרון שלנו מול תושבי עזה שאין להם מה להפסיד. מאידך אין מנוס משיפור מצבו של מעמד הבניים היוצר את החוסן הלאומי, כאשר חוגים אחרים לא נמצאים כלל במגרש המשחקים הזה.

אל תצפו לחשיבה.

יש שתי כלכלות בישראל- אחת בגוש דן והשניה בפריפריות.איש בממשלות ישראל לא טרח 50 שנה לסגור פערים בין שתי הכלכלות שהם ישויות נפרדות. הרבה דיבורים מעט מעשים והמצב מדכא.

חוזק החזון של הצעיר העזתי לעומת הרפיון היחסי של הנוער שלנו יוצרים משוואה בעייתית שקברניטי המשק חייבים לתת עליה את הדעת. חייבים לחזק את הנוער הישראלי ולהקנות לו ערכים וציונות. אלו לבדם אינם מספיקים והם צריכים לשתלב בכלכלה יותר שוויונית, שכן הפערים הגדולים בחברה שלנו מחלישים ומפחיתים את ההזדהות של הצעירים עם הארץ כאשר המוטיבים שהיו בעבר נחלת הכלל נעלמים והולכים והרווחה הכלכלית היא ששולטת בכיפה.