צריך להביא את החברה למבנה עלויות שפוי. יש לפטר מנהלים מיותרים ועובדים ותיקים שאינם מצדיקים את התמורה. גם את מצבת העובדים הרגילה יש לקצץ, ויש להביא לרמת שכר שפוייה על ידי קיצוץ רוחבי של השכר. תשלומים עודפים לפנסיונרים - ראוי שייפסקו באופן מיידי. אפשר רטרו להחזיר אותם לדרגתם 5 שנים לפני הפרישה, וייתכן שישנו גם אפשרו להפעלת הצמדה (הופכית) לשכר החדש בחברה. לא צריך לפחד מהועד - יש לפעול ללא פחד וללא מוראה. לעובדים אין אלטרנטיבה בשכר דומה (גם אחרי הקיצוץ) - רובם היו מעוסקים "בחוץ" כתור טכנאים זוטרים, או כתור מהנדסים בדרג נמוך. לנו יש אלטנטיבה - אם יש צורך, ניתן להחליף את כל העובדים בחברה.

המדינה לא סגורה על עצמה. במובן מסוים אפשר להגיד שהיא מסירה אחריות מהחוב של חברת הבת שלה. טוב לקרוא וללמוד שיש עדיין כזה דבר שנקרא "התחייבות מוסרית (משתמעת)". ספרו את זה ליוסי מימן...