עם אלה נלך לבחירות...אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי...

אם תשימו לב תראו, לצערנו, שהבעיות הכלכליו, למרות המצב הקשה, לא ממש מטרידות את המפלגות...כולם גדולות כקטנות, קוראות להנפת הדגל המדיני! האם לזה יחלנו כאזרחים? אחרי הבחירות בעת הקיצוץ הגדול נזכיר להם שוב את הדגל הכלכלי-חברתי?

אלה לא "המנהיגים" שיובילו את עם ישראל קדימה! יש לנו בעיה מנהיגותית קשה.

לכן רבים בציבור חשים שאין להם עבור מי להצביע!

פייגלין הימני בליכוד וחבריו שיתחרו עם ליברמן על היותם סמן ימני קיצוני ימשיכו להזרים כסף טוב להתנחלויות שבעוד מספר שנים נצטרך להתפשר על חלקן. כבר עכשיו הכריזה הממשלה על בניית 3000 דירות נוספות בשטחים כתשובה להחלטה באו"ם על הפלשתינאים. יכלו לבנות בנגב או בגליל והחליטו לשפוך כסף בשטחים...חבל שהימין מבזבז כספי ציבור לריק. את הנזק לקופת האוצר ישלם הציבור כולו ולא הפייגלינים...

בשתי המגזרים אין מנהיגות מעוררת התלהבות ואמון.

בליכוד ובעבודה נכנסו מספר מועמדים סוג ב' שלא הוכיחו שום יכולת ניהולית או אחריות ציבורית בעברם. סתיו שפיר או מרב מיכאלי מחד מול עסקני ליכוד כמירי רגב ודומים. תופעה דומה תהיה גם אצל לפיד וליבני. יש בכך משום תעודת עניות לפוליטיקה הישראלית ותופעה ברורה של העדר מנהיגות או גרוע מכך אי צמיחת מנהיגות רצינית במפלגות הגדולות. כאשר בני בגין או דן מרידור לא מתברגים במקום ריאלי ברור שהולך ופוחת הדור. בעיית המנהיגות בארץ הולכת ומחריפה והיא מחייבת שידוד מערכות ציבורי שכן אנחנו בוחרים את מנהיגנו ועלינו כציבור מוטלת גם אחריות. חומר למחשבה לקראת הבחירות.

לכן לציבור לא אכפת מח״כ שגורמים נזק...

השמאל טוב יותר כלכלית? לחלוטין לא.י

הם עדיפים על אלה שנבחרו בליכוד מבחינה כלכלית???

תוצאות הפריימריז של העבודה ממוקדות חברתי. אלו של הליכוד-פוליטי. חיבור בין השניים, אם יסתייע יכול להוות פריצת דרך ואיזון פוליטי-כלכלי-חברתי, שכל כך חסרים במקומותינו. מי יתן.

בימי בגין וארליך ז"ל הימין הישראלי היה יותר ליברלי מתקופתנו וזה כידוע הוביל למשבר הכלכלי של 1985 ובהמשך לתוכנית כלכלית מקיפה. הימין הכלכלי כיום נגרר יותר ויותר למרכז ולשמאל בחזקת פופוליזם וזעקות קרב על ניצול הציבור. אני סבור שרשימת הליכוד-ביתנו יותר מאוזנת כלכלית והיא , ללא שטייניץ באוצר, עשויה להפתיע בהקלות לעסקים קטנים ובמתן עידוד. כל זאת למרות הקיצוץ הצפוי בתקציב בשל הגרעון הגדול. זה אינו תהליך של הוקוס פוקוס אבל כתהליך מתמשך לטווח של שנים הוא עשוי להצליח. בואו ניתן צ'אנס לליכוד להראות את יכולתו הכלכלית בשנים הבאות למרות החששות שהועלו. סביר שנתניהו הבין את לקחי המחאה של קיץ 2011 ולא ינקוט בצעדים חד צדדיים שיפגעו בחלשים. צריך לצאת מנקודת הבנה שאין בישראל מנהיג שמתכוון להקשות על עמו.

השמאל הקיצוני כמעט ונעלם מהמפה. הימין מתחזק כאשר גם שכנינו הולכים ימינה. כל אלה מובילים לאלימות. יש בעיה עם הכלכלה. שימוש בכוח, דורש משאבים וחברה חזקה. יש כאן קונפליקט כי הפניית משאבים לחיזוק החברה תקטין את היכולת לבנות כוח שיתחזק את הימין בטווח הקצר. מכיוון שאין כאן אסטרטגיה אז בונים את הכוח הצבאי והפוליטי לטווח הקצר ואגב כך מזניחים את החברה.

אין בכך הפתעה כי זה כבר קרה בעבר.

הפריימריז נכשלו. זו עובדה. הם נהפכו לסחר מכר ולמסחר סוסים שאין בינו לבין דמוקרטיה כל קשר. הפריימריז הוכיחו גם נחשלות ניהולית ומחשובית. אין גם ספק שלהליכוד פנה ימינה וזה נגד האינטרס של ראש הממשלה. השאלה: האם פניו של הליכוד משקפים את פניה של הציבוריות הישראלית?