כאיש הייטק מעל 30 שנה אני רואה בפתח הזה רק צרות והפסדים לכולם עובד העובד בחברה מקבל משכורת ולרוב אינו מצדיק אותה כי הוא חלק מצוות פיתוח ולא עובד לבד ופה הבעיה נכון שאם יש הכנסות מפיתוח מסויים לדעתי על החברה לתת בונוס מס לכל הצוות אולי למי שהיה מעורב או ההוגה מגיע יותר עדיין אין לו זכויות כמוכן העלויות מסביב הן עצומות והחברה נושאת בהן לבד לכן הצעד הנגדי יהיה ניקוי ההוצאות הכללי מסך ההכנסה בגין הפיתוח/המצאה ותיגמול סביר לכל הצוות אולי כמודל הארופאי אחרת יש אפשרות שהחברה לקראת סוף הפרוייקט גם תפטר אנשים על מנת שלא יוכלו לתבוע - בעיה !

אי אפשר להינות מכל העולמות: גם משכורת בטוחה וקבועה (וגבוהה) וגם תמלוגים. צריך לזכור שאת הסיכון לוקח המעסיק, שמשקיע את הכסף וחשוף לתביעות ולכשלונות אפשריים - עסקיים / טכניים / פיננסיים) וצריך גם לזכור שאם העובדים אכן יהיו זכאים לתמלוגים הם יהפכו מעתה עסוקים בהסתרת מידע מחבריהם לעבודה שמא יקבל מישהו אחר את התמולגים... כאמור, פסיקה רעה ומסוכנת.

אינה בהכרח נועלת את הדלת בפני המבקש לטעון לזכותו לתמלוגים"?!? קניין הוא קניין הוא קניין, למה שלא יבקשו חלק מהמכונות במפעל...ושאר נכסים וערכים מוספים שיצרו עבור חברתם במשך עבודתם?

כאשר העובד יודע שדברים שהוא ימציא שייכים גם לו ולא רק לחברה, המוטיבציה שלו להמציא דברים ולקדם אותם תהייה גבוהה יותר. אז נכון שאולי היא תפסיד על זה שהיא לא תקבל את כל הזכויות על ההמצאות, אבל יהיו לה הרבה יותר המצאות חדשות. ובסופו של דבר, אולי פחות מכל המצאה אבל הרבה יותר המצאות, וזה יהיה סכום הרבה יותר משמעותי לחברה. יש עוד עניין והוא נאמנות, עובד שיודע שהחברה שהוא עובד בה לא תעשוק אותו, הוא עובד שירצה להשאר בחברה לאורך זמן.

זה היה רק עניין של זמן עד שהנושא יגיע להיכלי המשפט ואציין 2 סיבות: 1. בלא מעט חברות עובד בעל אמצאת שירות ,כלומר פטנט, ועובד שלא אמציא דבר במהלך השנה יקבלו את אותה תוספת שכר בסוף השנה או גרוע מכך העובד שלא אמציא דבר יקבל יותר. כאשר עובד ממציא שכזה יבוא בטענות למעבידו יגיד לו האחרון "זה תפקידך" (לפי הלוגיקה הזו על המעביד לפטר/להוריד שכר לעובד שלא אמציא דבר במהלך השנה שהרי הוא אינו מבצע את תפקידו). במצב שכזה למעשה אין כל תגמול לעובד הממציא וגרוע מכך סוג של לעג לממציא. 2. בלא מעט חברות העובד שהביא את הרעיון וחשב עליו אינו נרשם אפילו בשם הממציא אלא קולגה שלו לעבודה (בדר"כ בכיר ממנו, זה יכול להיות מנהל בחברה בדרג כזה או אחר) שלא היתה לו כל נגיעה לרעיון והוא בסך הכל "תפס עליו טרמפ" מכוח כוחו בחברה. בהיעדר חוק/קוד אתי/כללי התנהגות בחברות איש הישר בעיניו יעשה. המחדל וההתדיינויות המשפטיות רובצים לפתחן של הפירמות בכך שעצמו עיניים ואף הכשירו את השרץ.

בעשר שנותיי בהייטק כבר הייתי עד למקרים בהם עובדים הגו רעיון לחברה למוצרים שאח"כ החברה הרוויחה מליונים מהם בעוד הם לא ראו שקל! אז נכון, משלמים לעובדים להמציא וברור שהחברה גורפת את מרבית את הסכום אבל אי אפשר לבוא לעובד ולומר לו תהייה חדשני ותהגה עבורנו המצאות שיהפכו סדרי עולם ואח"כ לא לשתפו בפרות ההמצאה. שכר משלמים עבור עבודה סטנדרטית - פיתוח מערכות מוזמנות ללקוח לפי מפרט וכו'. המצאה ייחודית אמורה לתגמל גם את העובד.

כמובן שבזמן המיידי זה ייצור בעיות עם חברות הענק שילחמו על הפרוסה הגדולה שלהם, אך בתווך הארוך נדמה שזה יכול דווקה לצמצם פערים כלכליים בין בני האדם

הוצאת פטנט בחו"ל (ארה"ב למשל) היא הליך יקר שעלותו עשרות אלפי דולרים, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את עלות אחזקת הפטנט לאורך כל התקופה שבה הוא תקף (עד 20 שנה מיום הגשת הבקשה, תלוי בסוג הפטנט ובתחום). לרוב, העובד הממציא אינו משלם ולו סנט אחד מתוך ההוצאות הללו אלא המעסיק (שגם מקבל את כל הזכויות על הפטנט) נושא בהן לבדו. מעבר לכך, הפיכת הרעיון למוצר כרוכה גם היא בהוצאה לא קטנה, ששוב כולה על חשבון המעסיק. לכן, הפתח קיים בפני החברות אל מול אותם עובדים שדורשים תמלוגים לדרוש במקביל השתתפות של העובד בעלויות רישום הפטנט והפיכתו לאותו מוצר מכיר, שבגינו העובד מבקש תמלוגים. מהר מאד יבינו אותם עובדים "חכמולוגים" שהתמלוגים שאותם יוכלו לקבל יהיו קטנים בהרבה מההשתתפות שתדרש מהם בהוצאות רישום הפטנט ומימושו ובכך יקיץ הקץ על התביעות הקנטרניות הללו.

אפילו בני ישראל יצאו מעבדות אחרי 70 שנה, כשהזמן רץ הרבה יותר לאט. אולי גם העבדות בהי-טק תיגמר...

בפעמים בהן אופציות חסרות תוכן שנותנות את האשליה לעובדים, מסתבר בהרבה מאוד מקרים כאילו הם חלק מ-, ואלה מתגלות כחסרות משמעות בהמשך. אם בגלל פיטורים, אם בגלל סגירת חברה ואפילו נתקלתי במקרה שהחברה נמכרה והאופציות לא היו שוות אגורה. גם החתמת עובד כאילו כל דבר זה קניין של החברה, כאשר בחלק מהמקרים אלה שיטות עבודה, רעיונות, אלגוריתמים ודברים שהם "חלק" לא חומרי של העובד שניתנו למעסיק לא תמיד טובה, מפני שיש דברים שהם "שייכים" לעובד ולא למעסיק, ומי שמשלם לא קונה בכך את כל עולמו או עבד, את זה חשוב שיבינו בשוק ולא יאפשרו שזה יהיה שוק.

וכמה בדיוק הוא קשור לעבודתו. האם שולמה לעובד משכורת עבור הפיתוח הספציפי? או שיום אחד עלה לו רעיון אחר שאותו הביא לידיעת החברה? או על פי מבחן השלילה - אם העובד לא היה מביא לידיעת החברה את הפטנט, האם זה היה גורע מעבודתו השוטפת על פיתוחים שעליהם עבד בידיעת וע"פ בקשת החברה? אחרי הכל לחברה אין זכות אוטומאטית על כל מה שמתרחש במוחו של אדם אם זה לא קשור לעבודתו באופן ישיר. החברה לא מימנה את לימוד הדוקטוראט שלו, לא הייתה נוכחת כשצבר את הידע הנ"ל.

הבעיה המרכזית בארץ שהחברות חזירות רוצים שימציאו להם מכל טוב בכמה שפחות כסף וחס וחלילה לחלק מניות.