כאשר השופט שוחט היה בבית משפט למשפחה ברמת גן הוגשו נגדו שיא של ערעורים וזה אומר דרשני. על שופט הגיוני לא מגישים כל כך הרבה ערעורים.הוא גורר רגליים בדיונים וסוחב דין שבע שנים לא משנה מה גילם של הצדדים. הוא גוער בצדדים באופן בוטה וקובע קביעות בניגוד לחוק אשר נתפס אצלו כאופציה ולא כחובה. לדוגמא על בן ששיקר לאמו כתב בפסק דין:"לא ישקר בן לאימו מולידתו"...וזה שופט שכתב ספר "פגמים בצוואות" הוא התעלם מהעובדה שבעסקת נדל"ן בה מדובר יש להציג אסמכתאות בחוק כפי שקובע ס' 8 לחוק הנדל"ן....עצוב ,מייאש...הזוי וכאשר מגישים תלונה נגדו אז החבר שלו שמטפל בתלונות נגדש שופטים מחליק אתהתלונה יד רוחצת יד מאפיה שלמה של שמור לי ושמור לך אל תשכחו שכאשר הם יוצאים לפנסיה הם מפנים לגישור אצל השופטים ולכן שומרים איתם על יחסים טובים,בקיצור ניגוד עניינים שהורס אותנו שמחפשים צדק בבית המשפט.צדק נמצא בכוכב צדק ותו לא!!!

השופט שוחט היה מרצה שלי בקריה האקדמית אונו . כסטודנט אני יכול להעיד על אדם מיוחד במינו , ללא שחץ ,מקרין אמינות ללא נגיעות אישיות , מאמין בצדקת דרכו וכואב התנהגות שאינה הולמת את הציבור הישראלי. מאחל לנו הרבה שופטים מ"הזן" הזה . בהזדמנות זו, אני מודה לכבוד השופט שוחט על הרצאותיו הנפלאות , שישרו בי חווית לימוד מיוחדת .

הדיונים אצלו נעימים וענייניים - הוא לא פעם דוחה דיונים ללא צורך ובמקרים רבים כותב פסק דין שנים אחרי הסיכומים. הוא עשה כך בעניינו של לקוח שלי ופסק הדין היה כ"כ גרוע ולא נכון שאין פלא שבמקרה אחרי נקטו בלשון חריפה כנגד עיוות הדין. הציטוטים כאן אינם יוצאי דופן בחריפותם ואין בהם חריגה מנאותות כשהתוצאה כל כך רעה או כשאחרי שנה וחצי נפלט פסק דין הזוי. מה שאני יודע זה שהשופט שוחט שהוא שופט באמת מצויין ישב על כיסאו בבית משפט לענייני משפחה בשכנות לשופט נחמני - ונעלב עבורו. מה שאסור שיקרה....

השתלחויות עורכי הדין למשפחה, מוגזמות, ומשאירות את הצדדים עם קושי אמיתי להתמודד עם החיים שאחרי... המדובר בשופט רגיש והגיוני. מקווה שהחלטתו תתווה את הדרך מעתה.

מערכת המשפט שלנו לא מסוגלת לשמוע ביקורת קשה, ומפלטה האחרון הוא בהתרסת "באיזה סגנון אודוני מדבר", במקום בהתמודדות הביקורת, לגופה. במקרה דנן הביקורת היא אכן קשה, אבל אין בה שום פגם "סגנוני". אפילו המילה "מחפיר", שאחד המגיבים כאן היה מוכן להסכים שהיא לא בסגנון ראוי, אין בה שום גוון "סגנוני". אם היה כזה, היו צריכים להעמיד אל הקיר שופטים לא מעטים המשתמשים בה. אני, לו הייתי במקומו של העו"ד, לא הייתי מתנצל, ובודאי שלא חוזר בי מהאמירות, אפילו אם היו לוחים ממני את רשיון העו"ד פעם נוספת. חובותי כלפי הלקוח קודמות, ואם לדעתי יש צורך לתקוף לא רק את התוצאה של פסה"ד, אלא גם את תרבות השפיטה שהביאה אותה - זאת הריבונות המקצועית של עורך-הדין, וחובתו לשליחות שנטל על עצמו.

מגיע לשופט שאול שוחט מלוא המחמאות על השתתפותו בניסיון לקבוע גם עקרונות חינוכיים בעבודת בית המשפט. צריך אומץ לב ציבורי להזכיר לכולנו כי יש גבול להפקרות ההולכת ואוכלת כל חלקה טובה בחברתנו ואני שמח שכבוד השופט מצא מקום להביע את דעתו בעניין. בהזדמנות הייתי מאוד שמח אם השופטים היו מקפידים גם בכבודם של העדים והמתדיינים בפניהם. אני סבור כי מי שמכיר את מערכת המשפט יודע שמי שמתלהם , משתלח ולעיתים גם משפיל , נמנה דווקא על ציבור עורכי הדין ולא על הגורמים המשפטיים.

מזונות של 1000 שקל הרי זה אפילו פחות ממזונות הכרחיים? האם מרשו הוא נכה?

אינני רואה בעין יפה התערבותו של כב' השופט במה שכתוב בכתב הערעור שהוגש לו ע"י עו"הד. עליו לפעול עניינית ולהתמקד בטענות המועלות בכתב הערעור.

ערעור צריך לפרט ולהדגיש את הטעויות של השופט שנתן את פסק הדין. אם לטענת עורך הדין, השופט התעלם מראיות, הרי זה חמור מאוד ואכן צריך לערער על כך. גם להמתין שנה וחצי לפסק דין, זה אינו עניין של מה בכך. מאיתנו עורכי הדין מצפים לעמוד בלוחות זמנים, של הגשת סיכומים תוך 30 יום, הגשת תגובות תוך 20 יום וכו' ואם לא עמדת במועד יתנו נגדך פסקי דין והחלטות לפי בקשת הצד שכנגד וגם יחייבו אותך בהוצאות. זה אפילו לא נחשב לשון הרע, כי אין ספק שלקח לשופט שנה וחצי לכתוב פסק דין . כניראה שהשופט במחוזי, שכח את תפקידה של ערכאת ערעור . תפקידה של ערכאת ערעור היא לבחון האם באמת נפלו פגמים בהחלטת הערכאה הנמוכה ממנה, וזה כולל אי התחשבות בראיות, התעלמות מטיעוני צד מסוים וכו'. יחד עם זאת המילה "מחפירה" אינה מתאימה פה. אולם עדיין, לא בכדי, על כתבי בית דין לא חל חוק איסור לשון הרע. אם בעלי דין ועורכי דין יפחדו לומר את אשר ליבם, כאשר לעיתים אין מנוס, אלא משימוש במילים בוטות, אזי לא יכול להעשות פה צדק. לשון מכובסת לא תמיד מתאימה לכל מטרה.

כמובן שאינני מכיר את הקייס הזה אבל לא מעט שופטים פוסקים בלי שום הכרות עם התיק וצריך לומר את הדברים במקום להתייפיף .

לא לשופט כמו השופט שוחט התכוון השופט גרויניס אני חרדי שלמד באונו משפטים באתי עם דעה מאוד שלילית על מערכת המשפט ולאחר הקורס בדיני משפחה הכרתי שופט מיוחד שלא ייתן שיבלבלו אותו עם עובדות שאינם נכונות .שופט אינטלקטואלי ישר פשוט מדהים אמרתי לו מי ייתן וירבו שופטים כמותו

מן הסתם, כנראה שכל הסיבות להגשת הערעור הינן נכונות, לפחות בזוית ראייה של מגיש הערעור (אחרת לא היה מגיש ערעור). האמירות בערעור צריכות להיות ענייניות. למשל: "השופט טעה בהחלטה A מאחר והוצגו לו הראיות B ו- C, ולפיכך היה צריך לפסוק אחרת." אמירות, כפי שמצוטטות בכתבה, כמו: "פסה"ד לוקה בחוסר בניתוח הראיות..." הן השתלחות ברורה, הן התייחסות ערכית לפס"ד, במקום התייחסות עובדתית. גם אם נכונה טענתו של עוה"ד שפסה"ד התעכב שנה וחצי - אין בכך אמירה ביחס לתוכנו. עוה"ד כנראה מאד כעס על פסה"ד שקיבל עבור לקוחו. למרות זאת דווקא עו"ד נדרש להישאר רגוע ולא להיסחף. השופט המחוזי דרש מעוה"ד לתקן את הערר ולהתנצל. מה הבעיה בכך? מן הסתם, עליו לתקן את הערר, וזו אולי עבודה קשה. מה הבעיה להתנצל? תרשמו לעצמכם: לעו"ד איתמר טורס יש פיוז קצר, לפחות ע"פ מה שעולה מכתבה זו.

אני חושב שהגיע הזמן להעמיד דברים במקומם. קראתי את ערעור המבקש ואינני נכנס לתוכן הבקשה. השפה צינית אמנם כי המבקש ממתין זמן רב להחלטה והשיהוי בה רב. יש לקבל את הבקשה לערעור להעיר לעו"ד על ציניותו אך להעיר לשופט מבית המשפט לעניני משפחה על השיהוי הרב במתן פסק דין וללא חגיגות והצגות מיותרות מהמחוזי.

אנו שבויים בתוך מערכת מלאה מעצמה חסרת רגישות ואין מי שיתחיל בתיקונה.שופטים דורשים ממך משמעת.תגיש סיכומים תוך 30 יום .דבר יפה תשתוק אל תחקור ממושכות..אחר כך התיק שוכב לכתיבת פסק דין שנה וחצי...איך אפשר לא לזעוק חמס? השופט שוחט יכול היה לדון לגופו של ענין ואם אין ממש בעירעור יחווה דעתו על הסיגנון המשתלח של המערער.

בני עבר תאונת דרכים ,ברוך השם יצאנו מהכל בסדר (שברים ביד ,בצלעות ,עצם הבריח) אך נשארה לו צלקת גדולה כ 7 ס"מ במצח , ביקשתי לקבל חוות דעת של פלסטיקאי כדי שיקבע אחוזי נכות,השופט התעקשה על אורטופד למרות שלא תבענו על על בעיות אורטופדיה, האורטופד טען שהצלקת מיזערית למרות שזאת לא ההתמחות שלו,גם בערעור אמרו שאין לי מה לערער (למרות בתחום צלקות ההתמחות היא של כירוג פלסטיקאי, וזה לא התחום של אורטופד) פשוט שופטים מחליטים מבלי לתת הסבר ודין וחשבון.

לחכות שנה וחצי לפסק דין לאחר הסיכומים? (ועוד לא ציינו את התמשכות ההליך עד לסיכומים). צריך דחוף לנער שם את כל המערכת מהמסד ועד הטפחות. על השופטים להרכין ראש בפני המתדיינים על שירות גרוע כזה שהם נותנים, ולא להתעמר בהם בדאגה לקבל את "הכבוד המגיע להם". למיטב ידיעתי השהייה ממושכת כזו של מתן פס"ד אף מנוגדת לחוק/להוראות. הגיע הזמן שיבינו שהשופטים הם משרתי ציבור, כמו המורים, הרופאים, ופקידים אחרים. יש להם תפקיד: לשפוט. הם אינם בני אלים.

חכם ורגיש בצורה יוצאת דופן. למרות נסיבות חיים מורכבות עושה עבודתו נאמנה. אין זה סביר שלא הבין את עיקרי הטיעון... כבר אמר מי שאמר - באין טיעון טוב, הרם קולך ודפוק על השולחן...

בשיטה הישראלית השופט הוא מקצועי ופוסק לפי העובדות/ראיות. לעומת שיפוט על ידי מושבעים, אזרחים מהשורה שעליהם ניתן להשפיע תוך השתלחויות. הסגנון הבוטה של עורך הדין מתאים למושבעים ולא לשופט. התגובות לכתבה התומכות בו מוכיחות זאת.

מה השופט עשה בכל הזמן הזה ? חשב ? התלבט ? הרהר ? אם אני הייתי עובד בקצב כזה היו מפטרים אותי מזמן.

יש שנה תמימה או שנתיים תמימות ברגע שזה חצי זה לא תמים תמימ מלשון תום כלומר הגיע לסיומו המלא לכן צודק השופט שביקש לתקן את כתב הערעור ודרך אגב למי שלא שם לב מדובר בשני שופטים שונים כלומר שופט המחוזי מגן על כבודו של השופט נחמני לפי מה שהבנתי האשה משלמת לו מזונות של 1000 שקל ככה שכבר הוא יצא מורווח מול 99% מהגברים לא הייתי מזלזל בטיעון שלו או ביכולתו של העורך דין

קודם כל הוא ציין דבר עובדתי - אם שנה וחצי לאחר הגשת הסיכומים ניתן פסק דין אז השופט שהוא מוחה נגדו אכן צריך לקבל ביקורת וביקורת קשה מאוד. לגבי הטענה שלו שפסק הדין התעלם מחומר הראיות, אני גם מאמין לו כי הגשתי תביעה נגד מישהו על לשון הרע, הצגתי ראיות ממש חזקות אבל התביעה נדחתה בטענה שלא הוכחתי, בלי שום נימוק ממשי ובלי שום התייחסות לראיות שהבאתי. פשוט נדהמתי. אז מה שצריך להדאיג זה חוסר המקצועיות של השופט, לא "הלשון המשתלחת" שעל פניו גם לא כזאת משתלחת. אסור כבר לדבר?

אפילו גרוניס אומר שיש בעיות קשות עם חלק מהשופטים מסכן מי שנופל להם בידיים

זאת ביקורת עניינית. אם היא מוצדקת או לא - צריך לבדוק לגופו של עניין.