אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

מתישהו כל משבר נגמר

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
"מריווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום" (ניצן וביכלר 2001 הוצאת כרמל) וחוזר חלילה. היה הוא שיהיה.
איך נאמר, הכל שאיפות לכח. פעם בידי מלכים ופעם מלכי בורסות, והפעם מנהיגי מדינות, ואין זה משנה אם מהעולם השלישי או המערביות המדושנות "דמוקרטיה". המהירות העוצמה, והיקפם הגלובלי של המשברים ,כן נובעים מהטכנולוגיה התקשורתית. עצם קיומם ומחזוריותם, אינה שונה בבסיסה מימי האימפריה פרסית ,הרומית או האמריקאית בעת החדשה, הכל שאיפה ל"כוח" ! כאן אצלנו היום,יש הזדמנות לבצע שינוי באיזון יחסי הכוח המעוותים בחברה, שיצרו המנהיגים בשלשה ארבעה עשורים אחרונים. הובלת שינוי מתבקש, הוא בידי הממשלה החדשה. לשני שרים חדשים, שלא הגיעו מהעסקונה הפוליטית הישנה, ושהם זכו למעמד בעל משקל רב בתיקים שיאיישו אותם, היכולת לעשות את השינוי המשמעותי לאיזון חברתי/כלכלי יחסי טוב יותר לבוחריהם ולכולנו. בכך יחזקו את לכידות הציבור כולו, ונכונותו לקבל גזרות כלכליות, שיעזרו למדינה שלא להיסחף למרכז זרם הזעזועים הכלכליים הגלובליים. רק נחישות ודבקות במטרה, לטובת האזרחים כולם, חייבת להיות בראש מעיניהם לכל אורך הנהגתם הפוליטית.
נ"מ | 16.03.13
13.
ניתוח מקורי אבל מאוד פשטני
ובכלל, האופנה כעת היא להציג מודל פשטני של הגורמים למשבר האחרון. היה חוקר יפני שטען שהבעיה היא ניקוי מאזנים, פטיס טוען שהבעיה היא חוסר איזון בין עודף מאזני לגירעון בין מדינות. המציאות קצת יותר מורכבת מאשר בחינת מאזנים אבל אני מסכים עם הנימה הפסימית של פטיס: כל קשקשוי הצמיחה בארה"ב וסימני ה"התאוששות" הם בלוף ענקי שמתודלק בהדפסת הכסף הכי גדולה בהיסטוריה. אי אפשר לאורך זמן לבנות משק על הדפסת כסף, והונאות סטטיסטיות.
דני | 16.03.13
9.
7 - מה הקשר לקיינס?
כאשר ממשלות התחילו להשתמש במדיניות פסקלית מרחיבה כסטנדרט (אי שם לפני 50 שנה) קיינס שבק חיים. אנו חיים היום מבועה לבועה שגודלן, הגלובליות שלהן ותכיפותן גוברת. ג'ון מיינרד קיינס מת. יחי צרלס פונזי. תחי הפרמידה הגדולה ובית הדפוס האין סופי ליצור כסף (עד למשבר הבא)
יוסף מהעיריה | 16.03.13
6.
חוסר איזון הוא תוצאה של שחיתות
שחיתות ברמה האישית והפוליטית הינה האסון של ישראל בפרט ושל העולם בכלל. אין הפוליטיקאים מקיימים את ואהבת לרעך כמוך כלפי אזרחי מדינתם, אלא ההיפך. הם חומסים אותם ככל האפשר. גם ברמה הגלובלית חברות הענק משחדות וחומסות את אזרחי העולם וכך המדינות החזקות את החלשות. התהליך הזה יביא בסוף להרס עצמי של מדינות, וחברות ויעמיד את עולם בסכנה גדולה. הפסימיות היא הריאליות.
יואב | 15.03.13
5.
אחד הניתוחים היותר מעניינים שיצא לי לקרוא בזמן האחרון אבל אני לא מסכים
לדעתי העולם יצא מהמשבר בעוד כשנתיים איפשהו בשלהי 2015 אולי תחילת 2016. למה דווקא בזמן הזה? לא יודע... זה פשוט מה שיצא לי במגמות. בסופו של דבר אחרי כל משבר יש צמיחה. אין ספק שהיא תגיע, השאלה היא רק מתי וכמו שהוא אמר בפסקה האחרונה - איך אנחנו יכולים להכין את עצמנו הכי טוב כדי להיות על הגל הכי גבוה שאנחנו יכולים להגיע אליו בגל הצמיחה הבא.
הי-טק בדם | 15.03.13
4.
פוליטיקה מאז שחר ההיסטוריה האנושית היתה הכלכלה....זה לא משהו חדש.
מאז ומתמיד מי שניתב כלכלות היו בעלי השרררה והכוח - שליטים, מלכים, רוזנים, אבירים או כל מי שהסב לשולחן הכוח והכסף והשליטה בהם. דבר שני - להתעלם מתרבות של עם ולהגיד ף "לתרבות יש למעשה השפעה מינימלית על שיעור החיסכון"... זה לעצום את העיניים מהמציאות לאשורה. האמריקאים באמת חיו כאילו אין מחר על חשבון האשראי (כסף שאין להם). נכון שהיו עוד גורמים שבגללם קרה המשבר, אבל לא בטוח שהם היו קורים במדינות אחרות שלא חיות כאילו אין מחר. לא הבנתי איך באומה שיש בה פועלים שמרוויחים דולר אחד ליום אפשר לחסוך.......לכן הניתוח למה הסינים חוסכים יותר תמוה קצת
אין חדש תחת השמש | 15.03.13
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת