אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"הצרכנות הפיננסית היא שקר"

49 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

49.
יש משהו במה שהיא אומרת אבל גם הרבה זריקת אחריות
נכון, חוזה משכנתא הוא דבר מורכב שלא כל אדם יכול להבינו. אז מה הפתרון, להאשים את מי שכתב אותו? או אולי הפתרון הוא שמי שלא מבין את החוזה ולא מצליח לבדוק את ההסבר בגוגל יפנה לעורך דין ויקבל ייעוץ משפטי. נכון, לוקחים אנשים ומזבלים להם את המוח בכל מיני הוקוס פוקוס שיגרום להם להרוויח הרבה כסף. לא שאני לרגע מצדיק את זה, אבל איפה האחריות של הבנאדם לברר עם יועץ עצמאי האם זה הגיוני מה שאמרו לו? כשבא אלי מישהו ברחוב או בכנס ועושה לי מצגת יפה על איך אם לא יכרתו לי עכשיו את האוזן אני אמות תוך שבוע, האם אני מסכים לכריתה או שאני הולך לרופא ובודק מה הסיפור.. ארה"ב היא חברה של אינבידואלים שנבנתה על לקיחת אחריות. יש שרלטנים וטיפשים בעולם ואין ספק שצריך לטפל בהם (בשרלטנים, כמובן) מכאן ועד הפלת האחריות על אחרים הדרך ארוכה מאד..
הכריש | 12.05.13
48.
עכשיו היא בעצמה תתעשר מלמכור מיליוני עותקים.
דווקא נראה שהיא הפנימה את השיטה טוב. לא משנה איך שנסובב את זה, זאת אחריות אישית לנהל את החסכונות שלך. אפשר להגיד עד מחר שמדינה צריכה לדאוג לבטחונות של הכסף שלך אבל זה לעולם לא יקרה, זה פשוט לא אפשרי (מזכיר לי את דילמת הסיכון המוסרי בביטוח, זה רק יגרום לאנשים להיות יותר חמדנים וחסרי אחריות). איך את מסבירה את העלייה המטורפת בצריכה בחמישים שנה האחרונות? אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה...גם לצרוך ברמות משוגעות (שבין השאר מכלות את כל משאבי העולם) וגם עוד לרצות לחיות באותה רמת חיים כשנהיה זקנים בלי לעבוד (נשמע כמו בדיחה גרועה אבל זאת המציאות). כשרעיון הפנסיה הומצא לפני מאה שנה בערך, תוחלת החיים הייתה באזור גיל 43 וגיל הפרישה היה 60+. כשקנית פנסיה "הימרת" על זה שאולי תחיה בשביל לקבל אותה. היום תוחלת החיים כמעט הכפילת עצמה וגיל הפנסיה - ניחשתם נכון- כמעט לא השתנה. רמה שמכלה את הפנסיות שלנו זה לא הטייקונים והממשלה...מספיק עם האשמות....זה אנחנו והחמדנות שלנו לרמת חיים גבוהה מעבר לכל היגיון.
אריסטו  | 02.05.13
46.
למספר 38 - אתה צודק אבל מה אפשר לעשות כששכר חצי מהשכירים ברוטו לחודש הוא עד 5,600 ש"ח?
שלום לכולם, אני מסכים לגמרי עם מספר 38 שהבעיה אצל חלק נכבד מהמשפחות הן ההכנסות ולא ההוצאות אבל מה אפשר לעשות? הנתונים היבשים הם ששכר השכירים החציוני כלומר השכר שחצי מהשכירים מרוויחים עד אליו ברוטו לחודש הוא כ-5,600 ש"ח מנתוני 2010. אין נתונים מעודכנים יותר מסוף 2010 כרגע, מעניין למה שכר ממוצע מפורסם כל חודש אבל החציוני לא.. בנוסף 45% מהשכירים מרוויחים פחות מ-5,000 ש"ח וכ-65% פחות מהשכר הממוצע. המשמעות היא שכ-1.5 מיליון שכירים במשק מרוויחים פחות מ-5,000 ש"ח נטו לחודש או פחות מ-10,000 ש"ח נטו לזוג כאשר שניהם עובדים במשרה מלאה. הפתרון היחיד בעיני הוא לדאוג לכך שרוב השכירים ירוויחו הרבה יותר. על פניו צריך להגדיל משמעותית את שכר המינימום השאלה אם זה ריאלי ועסקים קטנים ובינוניים יוכלו לעמוד בכך. לעניות דעתי התשובה היום היא שלילית כאשר חלקם הגדול בקושי רווחיים. במגזר הציבורי התשובה דומה כי העלות למדינה תהיה עצומה ותגרור הטלת מסים נוספים. אולי למישהו אחר יש פתרונות טובים יותר? חומר עצוב למחשבה.
אורי | 02.05.13
44.
כל ההטפה הזאת היא כדי להתעלם מהעובדה ש-1% למעלה עושה יותר ויותר כסף
השכר החציוני הריאלי לא זז כבר 30 שנה בעוד האחוזון והאלפיון עושה יותר ויותר כסף בזכות הטכנולוגיה, אי הרגלוציה וחוקים לטובתו. לא צריך לעשות הרבה, רק לקחת מהם אותו אחוז מס כמו שלוקחים משאר האוכלוסיה וכל בעיות העולם נפתרות. זה עד כדי כך פשוט.
אסף | 02.05.13
42.
דיקנס כתב על זה לפני שנים ברב מכר אחר
ואת הספר והעצה הפיננסית ניתן למצוא היום באינטרנט בחיני-חינם. Income 20 shillings, expenditure 19 shillings and sixpence is happiness. Income 20 shillings, expenditure 20 shillings and sixpence is misery וזאת כל התורה התקפה לכולם (למעט טייקונים שמוחלים להם על חובותיהם) - תוציא מעט פחות ממה שאתה מכניס ואת ששת הפני שישארו לך בסוף השבוע (או אלף הש"ח בסוף החודש) תפקיד באג"ח מדינה, במגוון מניות סולידיות או אפילו בפיקדונות שקליים צנועי ריבית, תחסוך לדירה להשקעה - אולי אפילו תהמר במקצת הכסף בהשקעות נועזות יותר. אבל זה כבר פחות משנה. שמירה על הכלל הפשוט של דיקנס הוא העיקר. המדינה צריכה לעזור לאנשים עניים או להדיוטות פיננסיים (שזה 98% מהאנשים) על ידי שמירה על רמות הכנסה מינימליות סבירות (תעסוקה לכולם ושכר הולם) צמצום ההוצאות (ריסוק מונופולים ואוליגופולים והפחתת יוקר המחיה) ועידוד חיסכון של אותם ששת הפני (פנסיה חובה כדוגמא מצוינת).
אזרח | 02.05.13
41.
הפגנות 'לכבוש את וול סטריט' היו הצעד הראשון... סימן להתארגנות קבוצתית = כח!!
גופים פיננסים גדולים מעדיפים "לחנך" את הציבור לחסוך באופן עצמאי כדי לשמר יחסי כוחות מפלים נגד האדם הבודד, והם עושים זאת תוך שימוש במגוון רחב של מניפולציות. מטרתם לשמור על כספי הציבור כדי לחלוב אותו בצורה של דמי ניהול מופרכים וזה מזין את הפערים הכלכליים בחברה שלנו. ז"א אדם יכול לחסוך כל חייו ולהיוותר בסוף עם תשואה שלילית, ראיתי את זה בעיני. האור בקצה המנהרה יבוא בצורה של התארגנות חברתית שתייצר את מנוף הכח להתמודד עם הגופים הפיננסים שעושקים את ציבור החוסכים ותשנה את סדרי העדיפויות בחברה ובמדינה.
דניאל | 02.05.13
40.
זהירות ! סכנה !
מי שלא יחסוך לעת זיקנה ימצא את עצמו מחטט בפחי האשפה והוא כבר לא יוכל לטעון שהוא ניצול שואה. נכון שמי שמבטיח 11% לשנה הוא שרלטן נכון שמומחי תעשיית הכסף הם לא מומחים. נכון שגובים מאיתנו דמי ניהול מופרכים כדי לשלם לעצמם משכורות מופרכות. אבל !! מי שיחיה כאילו אין מחר לא יהיה לו מחר.
מי זה איתן | 02.05.13
37.
היא מבהירה שהבעיה חברתית כללית, ולכן גם על הפתרונות להיות חברתיים כלליים
הפתרונות הם: *להעלות מיסים על עשירים *להחזיר את מדינת הרווחה כך שהמדינה תספק לאזרחים שרותים כגון, חינוך, בריאות דיור ורווחה *להעלות את המשכורות לעובדים כדי שיתאפשר להם לחסוך *לאסור על חברות כגון ביטוח ובנקים לספק ללקוחות מוצרים שאף אחד לא יכול להבין...
יוסי | 02.05.13
34.
למי שלא הבין - למה חייבים לבטל את הפטור ממס על קרנות ה"השתלמות"
מי שבאמת נהנים מהפטור הזה הם כל כרישי שוק ההון, שהממשלה שולחת אותנו לזרועותיהם עם הבטחת הפטור ממס. עד שהם יסיימו איתנו כעבור שש שנים הם יספיקו לחלוב את רוב הפטור בצורת דמי ניהול, ועל הדרך להלוות את קרן ההשתלמות שלנו לחבריהם ה"טייקונים" ולחלוב משכורות עתק. רק ביטול הפטור ייבש את הביצה הזו.
יואל | 02.05.13
33.
המשפט שאקח איתי מהכתבה הזאת:
"יש גורואים שמודים בטעויות שלהם. למשל, סוזי אורמן שב־2011 היכתה על חטא בראיון טלוויזיוני, גם אם לא באופן מאוד מיוסר: "תמיד אמרתי לכם שנדל"ן הוא ההשקעה הטובה ביותר, אבל הסתבר שזה לא בדיוק ככה. אין שום פסול בכך שתגורו בשכירות כל חייכם, וזה משהו שלא אמרתי ב־2005".
רונן | 02.05.13
29.
ל 4 שכחת עוד משהו חשוב - מרבית האנשים בכל זאת אוכלים את החסכונות לפני גיל הפנסיה.
בארץ רק 8% מתוכניות הפנסיה מגיעות לגיל הפנסיה! זה אכן צעד בכיוון הנכון לחייב את העובד להפריש לפנסיה, אבל בשיטה הישראלית יש כמה חורים שהופכים את כל השיטה ללא מחזיקה מים: - מי שלא עובד כשכיר את מירב השנים היצרניות שלו לא חוסך מספיק לפנסיה - זה כולל את העצמאים ואת אלה שלא עובדים מספיק שנים - למשל נשים שמגדלות ילדים. - ביותר מדי נקדודות אפשר למשוך את הפנסיה - כל אימת שעוברים מקום עבודה זה אפשרי. - ההבחנה המגוחכת בין פנסיה לפיצויים גורמת לאנשים להאמין שאת הפיצויים הם מוזמנים למשוך ולהשתמש בהם.
א  | 02.05.13
28.
אבדו עלנו ? זהו רק החלק הקטן בסיפור איך עובדים עלנו
מי שחושב שהעושר של הגורים והאושר של כל המיליונרים שמסביב לא נוגע לו אישית טועה זה בא ישירות מהמקום בו האזרח לא מצליח לחסוך לגיל פנסיה , יש כאן משאבת כסף שמצד אחד מרוקנת את הכיסים של האזרחים ומהצד השני ממלא את כיסם של האחרים . רק מה, הקפיטליזם הערמומי מצליח לתרגם את זה להצלחה אישית של מיעוט . והם מצידם כמובן שואפים לשמר את המצב רק שבנקודה מסויימת תגיע הקריסה , בתחילה קריסה חברתית ולאחריה קריסה כלכלית .
מה זה שקר .  | 02.05.13
26.
אנשים בארה"ב חיים ממשכורת למשכורת כי מחנכים שם לחיות מעל הפופיק! מי שחוסך וחי בלי ראווה,
מגיע לערימה לא קטנה של הון, גם ממקצועות "פשוטים". התופעה הזו קיימת גם פה. יש אנשי היטק עם אובר של 3 משכורות, ויש כאלה שלא חייבים אוטו חדש כל שנתיים . תנחשו מי יכול להרשות לעצמו להחליף קריירה בגיל 40, או לא להתמוטט כשמפטרים אותו . הכתבה מדברת על אלה שחיים בחוב מתמיד. זה לא חכם.
עמית | 02.05.13
21.
ל-11: היו הרבה תקופות ששוק המניות לא התאושש 20 שנה
שוק המניות היפני חטף מכה לפני יותר מ-20 שנה ולא התאושש מאז במונחים ריאליים בכלל. בשוק האמריקני חוגגים על זה שה-S&P500 הגיע ל-1500, אבל שוכחים שהוא כבר היה שם עוד בשנת 2000 ואז קרס. כלומר מי שהשקיע לפני יותר מ- 13 שנה ב-S&P עוד לא ראה תשואה של אפילו דולר אחד במונחים נומינליים, וכמובן שבמונחים ריאליים הוא הפסיד מעל 15% עקב שחיקת האינפלציה. ועוד לא דיברנו על ה-OPPORTUNITY COST.
אסי | 02.05.13
18.
ל-דודו מתגובה 4
דודו, להכל יש פלוסים ומינוסים. נכון, יש יתרון לעובדה שהפרשה לפנסיה נעשית עוד לפני שאנחנו רואים את הכסף הזה, כך שאנחנו לא בונים עליו. אבל החיסרון פה בארץ, שאין לך אפשרות לבחור באיזו צורה להפריש את החיסכון שלך לפנסיה - לדוגמא בתוכנית ארוכת טווח בבנק שלא ניתן לפרוע לפני גיל X - אנחנו מחוייבים לפי החוק להפקיד בחברת ביטוח. החסרון הגדול בחברת ביטוח הוא שמשחקים לנו בפנסיה כמו ברולטה. חברות הביטוח מהמרות עם הכספים שלנו, מושכות משם הלוואות, מפרישות שכר מופרע לבכירים ועוד ועוד. עד שאתה מגיע לפנסיה, בא מישהו אחר ובזבז את רוב הכספים שהועברו מהמשכורת שלך לפנסיה שלך, ואתה לא רואה את רוב הכספים שהופרשו. כך יוצא שההבדל ביננן לבין ארה"ב הוא מי עשה את הבזבוז - אתה או מישהו אחר.
יש לזה גם חסרונות | 02.05.13
17.
כתבה מעולה. סופסוף משהו באמריקה זז. הלוואי אצלנו
כל הזמן דוחפים לאנשים את התובנה שהכל בידיים שלהם. מבלי להפחית בעוצמה של יזמות ויצירתיות, כשמדובר במליוני אנשים זה לא עובד ככה. בשיטה הזו הצליחו לגרום לכלל הישראלים להסכים להפחתה של רוב הפנסיה שלהם בעשורים האחרונים. לא רק שזה דופק את כלל האוכלוסיה מבחינה כלכלית אלא גם נותן להם הרגשץ תסכול שהם אשמים. אנשים קראו את אבא-עשיר-אבא-עני והרגישו שהם אימפוטנטים בגלל שאחרים עושים מליונים והם לא מתאמצים מספיק. ןהרעיון שילמדו ילדים בבי"ס חינוך פיננסי: פשוט זוועה. היא תיארה מצויין את המשמעות של זה.
גיל ג | 02.05.13
15.
בריחה מאחריות
למה לחפש כל כך הרבה תירוצים? אפילו אם הממשלה תעשה כל שביכולתה (והיא לא עושה אבל גם לא תעשה) עדיין אנשים ינסו לרמות אתכם. שום דבר הוא לא תחליף לשכל וקצת השקעה ולימוד. כדאי ללמד ילדים צרכנות. זה לא יהפוך אותם לרב-רמאים בבית השקעות אבל זה יעזור קצת. צריך ללמוד בעצמכם. זה לא לוקח כל כך הרבה זמן. כמו שאתם עובדים 10 שעות ביום בשביל להרוויח כסף, תלמדו שעתיים בשבוע כדי לדעת איך לשמור עליו ולהגדיל אותו. כמו שאתם נזהרים בקניית דירה, תשקיעו בבדיקת ההשקעות שלכם, תהיו חשדניים ותבדקו בשבע עיניים כל הצעה להשקעה ותהיו בסדר. עדיין שום עצה לא תהפוך אתכם למיליונרים וכדאי שתפנימו את זה!
עודכבשה | 02.05.13
14.
צודקת, אבל לא מציעה פיתרון כלשהו.
אז עכשיו מה נעשה? נלך, נפדה את החיסכון הגרוע שיש לנו ונפוצץ אותו על לאטה בגלל ש"חיים פעם אחת". לא מומלץ... חיסכון גרוע עדיף על אין חיסכון. כל שיטת הפנסיה הנוכחית היא רמאות אחת גדולה. אם מישהו רוצה לחיות חיים טובים 20 שנה אחרי הפרישה, הרי שהוא צריך לדאוג שתהיה לו הכנסה זהה אחרי הפרישה לזו שלפני, כלומר, על כל שקל שהוא מוציא, הוא צריך לחסוך שקל. אולי קצת פחות בהתחשב ברווחים על כך שישקיע את השקל הזה במשהו סולידי. אבל בתכל'ס זה אומר שאנחנו צריכים לחסוך לא 10% ולא 20% מהנטו שלנו, אלא כמעט 50%. בשכר של היום, ובעלויות של שכ"ד/משכנתא, מים, חשמל, דלק וכו' - זה פשוט בלתי אפשרי למעט למאיון העליון. אז משתמשים בעבודה בעינים - גם הקיצבה שנקבל היא פחות או יותר חצי מהשכר הנוכחי שלנו - כלומר נגיע לגיל הפרישה ונצטרך לקצץ ברמת החיים בצורה דראסטית דווקא בתקופה שבה נצטרך טיפולים רפואיים. ומי שמשלם את זה זה לא החיסכון שלנו, אלא ההפקדות של מי שכרגע עובד. כלומר - שיטת פירמידה שמתבססת על עליה מתמדת בילודה, ושמירה על שיעורי השתתפות בכוח העבודה ועל שכר סביר. וכמו כל שיטת פירמידה - בסוף חלק מהקרנות וחברות הביטוח יקרסו, ובגיל 65 נמצא את עצמנו בלי כל הכנסה - כמו שכבר קורה ביפן, שבה שיעור הילודה לא מספיק בשביל לשלם את הפנסיות.
מרימה גבה | 02.05.13
6.
כתבה נפלאה אבל מה עושים?
זה בדיוק כפי שמתארת אוליין, מי שעסוק בעבודה במשרה מלאה ובגידול ילדים מתקשה לטפל בעניינים הפיננסיים. אנחנו עובדים סביב השעון (עבודה,בית,עבודה) עם מעט מאוד זמן למנוחה או לבילוי שהפך יקר באופן מחריד. אני מסכימה לחלוטין עם האמירה שנסיגת המדינה ממתן שירותים חברתיים מעמיקה את הפערים בחברה כולה ולא רק את הפערים בין נשים לגברים. ראשי המדינה, קובעי המדיניות הם אלו שצריכים לקרוא את הכתבה הזאת ולפעול בהתאם. ואנחנו? נחכה עד למחאה הבאה, נשתתף בה ונתאכזב מהתוצאה הסופית.
דפנה | 02.05.13
תודה, קיבלנו את תגובתך ונשתדל לפרסמה, בכפוף לשיקולי המערכת