עבדתי בתעשייה האווירית (עכשיו גימלאי) בזמן משבר הלביא. כחלק מתהליך ההבראה החלה תקופת עובדי הקבלן מפעל. פניתי לחבר ועד ואמרתי לו שזה לא הוגן שעובדים המבצעים אותה העבודה כמו עובד מהמניין יקבל סכום זעום וללא תנאים סוציאלים. חבר הוועד ענה לי שפיתרון זה יבטיח שמשכורתנו לא תיפגע ואל לנו להתערב . אני המשכתי בטענותי. ידידי טענו שעובדי הקבלן אינם יכולים לעשות מאומה מאחר שאין להם ועד והם אינם מאורגנים. אני טענתי בנגדם שאם יהיה בינהם עובד כריזמתי הוא יוכל לארגן את עמיתיו לשביתה פראית על ידי סגירת השערים ומניעת עובדים ומוצרים להכנס ולצאת את שערי מפעל. הצבעתי על כך שגם ברומא העתיקה כאשר מספר העבדים היה משמעותי אי אפשר היה להמשיך במצב הקיים. אך ברור שדבר לא השתנה. המצב השתנה כאשר יו"ר הוועד חיים כץ (כיום גם חבר כנסת-ליכוד) גילה שלאחר שבנו שירת את ארצו בנאמנות (3 שנים של שירות צבאי) נאלץ להיות עובד קבלן עם משכורת מינימום וללא תנאים סוציאלים. מאז חיים פעל רבות למען עובדי הקבלן. בתעשייה האווירית הם עוברים לאחר תקופה מסוימת להיות עובדים מהמניין וכמובן המצב השתפר גם במקומות עבודה אחרים, אבל התופעה זו הממיטה קלון על כולנו עדיין לא נעקרה מהשורש. אני מצפה מההסתדרות ומההעומדים בראשה לעשות הכל בכדי לעשות סוף לתופעה מבישה זו.