כל מי שהגיבו עד כה לא התייחסו כלל לעניין לשם מה משלמים בכלל מיסים. המיסים שהאדם הנ"ל שמרכז חייב לא פה לטענתו, הם אלו ששומרים על הילדים שלו ואישתו (צבא ומשטרה), דואגים לחינוך חינם ועוד. אז אם הוא מעדיף שמדינה אחרת תעשה זו שיתכבד ויעביר את משפחתו לשם, אם לא אז שלא יטען שזה אינו מרכז חייו.

בעיני אין שום פסול שאדם חי בחו"ל ומשלם פחות מיסים או בכלל לא למדינת ישראל. את ההקרבה שלו הוא עשה ע"י הפרדת המשפחה. הבעיה בעיני היא חוסר השקיפות של חוקי המס בישראל שמאפשרים לפקידי השומה לפרש את החוק כעולה על רוחם. ראה המקרה הנ"ל וראה המקרה של שלמה נחמה שפורסם אתמול. חוקי המס צריכים להיות שקופים כך שאזרחים יוכלו לתכנן את צעדיהם ועתידם מבלי להיות נתונים לגחמתם של פקידי שומה. תכנון מס אינה מילה גסה.

לכן במקום שאוציא מעל 150000 ש"ח בשנה בישראל אני מוציא את הכסף הזה בחו"ל. אני משלם מס למדינה שבה אני עובד (ואין לה הסכמי מס עם ישראל). יש לי גם דרכון זר (של מדינה שלישית), אני לא רואה שום סיבה לממן התנחלויות.

בכל העולם נלחמים במעלימי המס ורק במדינה שלנו מנסים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור. פסיקות אומללות של מערכת המשפט בארץ עולות לכולנו מיליארדים!!!

העולם גלובלי, בעל ואישה יכולים לחיות טוב גם במדינות שונות. סקס זה לא הכל (במיוחד בגיל כשהילדים גדולים), ואפשר להישאר משפחה בלי לגור ביחד. אישתו של אחי גרה בחו"ל, ולא רוצה לחיות בארץ. הוא גר פה, כי כל החברים, משפחה שלו פה. נוסעים אחד לשני 5-6 פעמים בשנה, ונהנים. ומכרז חייו ממש לא במדינה ההיא, אפילו דרקון שלהם אין לו, וויזה מקסימלית שהוא יכול להוציא היא חודש.

יש עוד מרכזי "חיים" מלבד "עוגן" הנשואים, אמיתיים ו\או שלכאורה, כגון מקום וסוג העיסוק , משך ותדירות שהוות, אופן ותנאי השהוות בחו"ל, בני משפחה ו\או בני זוג נוספים, שפה ותרבות, בעלות על דירה ו\או נכסים ו\או עסק...ועוד.... לא כל בני האדם שווים, כל אחד ומרכזו הוא, בשם עקרון החופש כל מקרה יש לדון לגופו.

אם הוא נשוי ומשפחתו מתגוררת בארץ ברור שמרכז חייו לא בסינגפור. אם היה גרוש זה היה עניין אחר.