אחת הרעות החולות של כלכלת המשק בארץ, הוא האשראי מהמוסדיים. האשראי הזה, בין אם ע"י רכישות אג"ח, ובין אם ע"י מתן אשראי ישירות ללווים שונים (ברור שיש הבדל בין שני סוגי האשראי), נעשה ע"י אנשים שמקצועיותם רחוקה מאוד מזו של בנקאים מקצועיים. אם בנקאים מקצועיים נכשלים מפעם לפעם במתן אשראי, קל וחומר כאשר מוסדיים נותנים אשראי. הבעייה היא שאת המחיר משלם, בעיקר, ציבור החוסכים והמבוטחים. האוצר, והממונה על שוק ההון באוצר, אינם יודעים כיצד להתמודד עם הבעיה, או שמתרחקים מהתמודדות איתה.

ומבלי שיוכלו לפקח על הלוואות לחברות חדלות פרעון

הוא גביית דמי ניהול. מעבר לזה הם לא מתחייבים לתשואה וכשמפסידים גם לא מספקים הסברים ולא לוקחים אחריות אלא מאשימים את "השוק" או "כשלי השוק" וכאשר מקימים וועדה לתיקון הכשלים (שקיימים עקב חוסר שקיפות) מתלוננים שסגרו להם את הקומבינה. לעיתים נראה כאילו המטרה של כל הגופים המוסדיים שאמורים לנהל לנו את הפנסיות היא להמשיך לחלק את הכסף שעבדנו קשה עבורו למקורבים ללא בטחונות ראויים תוך כדי גזירת קופון שמן. לא מבין למה הממשלה חושבת שכולנו מפגרים שלא יכולים לנהל לבד את חסכונותנו... לא חוכמה להרוויח כשהשוק עולה ולהפסיד כשהוא יורד. גם אני יכול להשקיע במדד, לא צריך לשלם 2000 שקל בשנה על השקעה במדדים...