ולכן מן הראוי כפי שאמר שיכנס הרגולטור לפעולה ויסביר להם שבהם מדובר , לא באחרים, הם לא ירדו מהעץ לבד, שיעזור להם הרגולטור, אולי כך תשתנה האווירההפופוליסטית. החזירים לא יעלמו, אבל צריך ללחוץ ולהרגיע את התופעה.

מזל שמישהו אומר את האמת על התפוחים הרקובים

ההתלהמות ששוטפת את הרחוב (הממשי והוירטואלי) בשנתיים האחרונות יוצרת אנטי ענקי. כל החלטה כלכלית של בכירים בממשלה יכולה להתפרש במספר אופנים, ואין בעיה לאף אחד להציג אותה דרך פילטרים של פרשנות מוטת. זה נכון לכל תחום. אני מאמינה שרוב מקבלי ההחלטות אינם רוצים ברעתה של המדינה וכך גם רוב המנהלים במשק. מה שכן- המחאה, ותשומת לבו של הציבור גורמת לבכירים לבחון ביתר קפדנות את התנהלותם שזה לכשעצמו - מבורך

מי אשם באמון שאבד? בטח לא הציבור

הפתרון אינו פיקוח. הפתרון הטבעי הוא שמי שהכסף שייך לו - קרי בעלי הפנסיות, יורשו להחליט לגביו: במה להשקיע ובמה לא להשקיע, האם לקבל הסכם תספורת או לא. טכנית זה ניתן בדור האינטרנט. הטיעון שבכל עיסקה כדאי לקבל הסכם כדי לא להפסיד יותר מפספס את הבעיה, כי אמנם נכון שאם לא יסכימו לתספורת אולי יפסידו החוסכים, אבל אחרי הפעם הראשונה, מבול התספורות יפסק כי המנכ"לים יזהרו בהשקעות, והמשקיעים ידרשו בטחונות. הפנסיה היא הפרה החולבת של העשירים, והפנסיה שייכת לבעלי הפנסיה!