אורי שלום, אשמח אם תןכל להסביר איך חישבת את החלוקה בין הסכומים שיוזרמו לאידיבי פיתוח ולאידיבי אחזקות. ברור לי מה שכתבת לגבי הזרמה של 944 מלש״ח, אך לא ברור לי החישוב השני. תודה

המשפט העיקרי בהסכם המוצע הוא רכישת מניות אידיבי פיתוח ב 944 מיליון ש"ח לפני הכסף. אם המשקיעים לא היו מזרימים כסף לפיתוח הם היו צריכים להזרים למחזיקי האג"ח של אחזקות 472 מיליון ש"ח עבור אותם 50% לפיתוח. אם היו מזרימים לפיתוח 944 מיליון ש"ח לא היו צריכים להזרים דבר לאחזקות. כיוון והסכום הכולל הוא 826 מצא את החלוקה שלו לשני חלקים, האחד הוא ההשקעה בפיתוח, שמחצית הסכום למעשה שייך למחזיקי אחזקות כיוון ונשאר להם חמצית ממניות פיתוח והייתרה תועבר ישירות למחזיקי אחזקות. אותם 118 מיליון ש"ח מהווים את מחצית ההפרש בין 944 מיליון ש"ח ובין 708 מיליון ש"ח שיועברו בפועל לפיתוח.

לפני שנה אם IDB נותנת לנושים בחינם 15% מהמניות IDB +אג"ח צמוד מדד של 6.5% שיפרע לשיעורין בין 2018 - 2025 כשנושי ג,ה מקבלים את כספם מוקדם מנושי ד. האם המצב לא היה טוב יותר לבעלי השליטה? לפני שנה מהלך אמיתי של דחייה באחזקות ואולי בקשת דחייה (לגיטימית בפתוח) היה מתקבל. בעלי השליטה היו מזרימים קצת בכל שנה יחד עם הצבור ומחפשים משקיע שיודע שהקבוצה לא עם הגב לקיר. 5 שנים הם מספיק זמן שמתי שהוא מצב השווקים יתקן. במקום זאת, החברה לא משלמת כלום לנושים ומוציאה את הכסף על צבא של מנהלים, יח"צ, עו"ד, מעריכי שווי. הקופה הדלדלה ב- 70M ש"ח כשהחובות טופחים ואפילו הריבית לא משולמת כעת לנושים אין ברירה אלא לזרוק את דנקנר לכל הרוחות. ולחפש משקיע אחר שלא יהיה מחוייב לאינטרסים של דנקר - בקשה של נושי אחזקות להקפאת הליכים בפתוח שתאפשר לייצב את החברה היא אף לגיטימית ומן הדין ומן הצדק כי תתקבל. כבר כעת מתחילות להגיע ההצעות להשקעה ב-IDB פתוח - חברה ששולטת על מירב התעשיה והשירותים בישראל. צטוט: "חברת דרמור ניהול ויזמות ואדם בשם משה שחר הגישו לביהמ"ש הצעה להזרים 800 מיליון שקל לאי.די.בי פתוח וכן 200 מיליון שקל למחזיקי האג"ח באי.די.בי אחזקות," כשמניות אחזקות תלקחנה, IDB תבקש הקפאת הליכים ב- IDB פתוח שתמשיך לשלם ריביות לנושים, קופת המזומנים של IDB תוזרם לפתוח, IDB תצא בהנפקת זכויות שתזרים לפתוח 500M ש"ח (לאחר אישור הקפאת הליכים בבית המשפט), IDB תגיש תבקש למנות קצין בודק לכל מה שנעשה ב- IDB בשנה האחרונה ובמה שקדם לה. למה במצבה החברה משקיע במעריב, למה נעשו עסקאות בעלי עניין. כיצד נמשכו מיליארדים של דוידנד בשיא המשבר. החברה תתחייב כי כל סכום של פסיקה יועבר לפתוח - רק בטוח הדירקטורים ובעלי משרה ב- IDB אחזקות זה 140M$. התביעות תבואנה גם כנגד בטוחי הדירקטורים בדסק"ש, כור ופתוח ופוטנציאלית מדובר במאות רבות של מילוני ש"ח ואף מעבר. הנפקת זכויות, הכסף שבקופה, כספי התביעות יזרימו מיליארד ויותר לתוך IDB פתוח וייצבו אותה מבלי למכור נכסים בלחץ. תוך כדי התהליך סביר כי יהיה ניתן למצוא משקיע שיכניס כספים נוספים ל- IDB פתוח (דרוש סדר גודל של 1G ש"ח) בעבור 40% מהמניות - כשהכסף הוא לפי חברה של 2G ש"ח+ (איך? הוכנסו לתוכה מאות מיליונים בזכויות, כספי IDB אחזקות ותביעות במאות מיליונים ואף יותר (בדסק"ש, כור, IDB פתוח ואחזקות) שיקח להם כמה שנים להתברר כנגד פוליסות הבטוח) +דחייה של החוב בכמה שנים - דבר שיאפשר לבעל שליטה חדש לתקן קלקולים ולקבל קבוצה חזקה ביותר. סוף.

אני חושב שמחזיקי אגרות החוב עברו את הנקודה שבה ניתן למרוח אותם עם עוד עסקה סיבובית של הון ממונף. לפני שנה בקופה של IDB אחזקות היו 220M ש"ח. שנה שלמה בוזבזה על מהלכים שכל מטרתם להותיר את השליטה בפועל בידי דנקנר תוך פגיעה קשה בנושים. שנה שלמה יש עוד מהלך ועוד מהלך שכל מטרתם (לכאורה) למשוך זמן, לתת לבורסה לתקן את ערך החזקותיה של IDB ולהעבירה להון חיובי. דבר שיקל על דנקנר לשמור על השליטה. דנקנר עשה טעות אסטרטגית: יש כאן בעיה שדורשת זמן. לאידיבי בעיה בפרעונות קרן לא בריביות. דנקנר השקיע עשרות מיליוני ש"ח בקניה של מניות IDB על מנת לתמוך בשערים. ל- IDB יש חוב של 2G ש"ח בריבית ממוצעת של 5% צמוד מדד קרי 60M ש"ח בשנה. הכסף שהיה בקופה מספיק ל- 3 שנות ריבית. משפחות דנקנר, מנור ולבנת נהנו מדוידנדים חריגים, שכר ניהול, העסקאת קרובי משפחה בשכר חריג, עסקאות בעלי עניין שהביאו את IDB לחדלות פרעון בגין מה שנראה כמו התנהלות חמדנית של משיכת דוידנד, אי הבנה של משמעות רפורמת הסלולאר שהפסיקה את חליבת הצבור ועסקאות בעלי עניין תמוהות. משפחות מנור ולבנת הציעו הסדר פשרה של 50M ש"ח (מזומן + מניות) על מנת לא להגיע לבהמ"ש והן יודעות למה. דנקנר טעה כי אם היה מכנס לפני שנה את נושי IDB אומר שהוא זקוק לעוד 5 שנים. מזרים יחד עם שותפיו 150M ש"ח יחד עם שותפיו בתשלומים. משפר קצת את הריבית באג"ח ולבנקים ונותן להם חלק מהון המניות של IDB בחינם. הוא לא היה מגיע למצבו דהיום. מעניין מה העצות שעו"ד למינהם נותנים לבעלי שליטה: תמרח את הצבור הטיפש. שחק איתם, תבטיח הבטחות שאתה יודע שלא יתרחשו. והכי חשוב: לאחר שהצליח פעם אחת ומרחת 5 חודשים עשה זאת שוב ושוב ושוב עד שהקוביות יתגלגלו לכוון הנכון ויוציאו אותך מהבוץ. אז תחילה יש את הבטחות לעסקה עם KKR, לאחר מכן אלשטיין בגנדן (לא עבד), אלשטיין ב- IDB אחזקות (לא עבד), אלשטיין בפתוח - פרש סופית, אז הספור החדש הוא BGI דרך אמבלייז בפתוח. בזמן הזה הנושים לא רק שלא מקבלים פרעון קרן אלא אפילו לא ריבית - דבר ש- IDB אפילו במצבה מסוגלת לו. מאחר ונושי האג"ח הם כבר תקועים עם IDB להם יש האינטרס הגדול ביותר לדחות את הקרן ולהמתין לשפור בשווקים. אגב, רב נושי האג"ח הם אנשים פרטיים - הנציגות היא של המוסדיים שלא יכולה לתת ל- IDB להצליח לאחר שמכרה ב- 30אג ל-120אג את חובה לצבור. עד כמה חלמאיים יראו המוסדיים אם בעוד כמה שנים IDB היתה קמה על רגליה? מה גם שהאינטרסים של המוסדיים דהיום נמצאים בדסק"ש ו- IDB פתוח וכור ולא באחזקות ולכן אין להם שום אינטרס לשרת את בעלי החוב העקריים. הנאמנים הרי מבינים כי החמאה נמצאת בצד של המוסדיים ולכן מאפשרים את הפארסה הזאת כשברור שהם ממנים נאמנים שלכל הפחות נמצאים בניגוד עניינים. דנקנר, לבנת ומנור היו יכולים לצאת גדולים. הם יכלו לחבור לאלשטיין או למי שהם רוצים. הם יכלו לפני שנה לכנס את המחזיקים מהצבור ולומר את האמת בצורה הפשוטה ביותר: מצב הבורסות העביר את ההשקעות של IDB אל מתחת לחוב וכעת צריך להמתין כמה שנים עד להתייצבות המצב. כל אותו הזמן צריך לחפש הזדמניות לממש נכסים עם פרמיית שליטה נדיבה ולהמתין עם נכסים שמחיר השוק שלהם הוא נמוך בהרבה משווים האמיתי. עד אז, אנחנו נשלם ריביות משופרות לאג"ח ולבנקים. במקום לקנות מניות IDB, בעלי השליטה דנקנר, מנור ולבנת +\- אלשטיין יזרימו בזכויות 30M ש"ח משך 5 שנים - כשמצפים גם מהצבור להשתתף בזכויות הללו. 30M ש"ח בשנה הוא בהחלט ביכולתם של בעלי השליטה. קופת המזומנים של IDB לפני שנה יחד עם הזכויות יכלה בקלות להחזיק 5 שנים בתקווה לשפור של המצב עד אז. סוף חלק א

ואם הכל יתמוטט שוב, אז ניקח שוב את המניות. לא קרה כלום, מלבד הזרמה של כסף. מי שמספיק דביל להשקיע במניות הקונצרן מוזמן לעשות זאת. אנחנו נשמח!