למה פתרון טבעי נראה כדחייה של החובות?! הפתרון ההגיוני הינו שאם החברה לא עומדת בהתחייבויותיה, בעלי המניות יביאו כסף ובמידה ולא עולה בידם יוחלפו בעלי המניות בבעלי מניות חדשים אשר יזרימו הון חדש ומשמעותי (מאחר ומדובר בנכס תפעולי טוב יהיה מכרז מעניין) . בעלי החוב שירצו בכך יוכלו להמיר חלק מחוב לאקוויטי בתנאים משופרים כולל אופציות.

ההסדר הזה נשמע בדיוק כמו ההסדר בצים... הסדר מגוחך, שלא מעניק לבעלי האג"ח זכויות, קובננטים, ביטחונות, טריגרים, ומאפשר לבעלים להמשיך לחגוג. חשבתי שלמדנו משהו בשנים האחרונות. כנראה שחלק מהעיתונאים עדיין חיים בעבר.

ללא דחיית תשלום החוב בז"ן תמשיך לרדוף אחר נזילות. יהיו לכך השלכות תפעוליות שליליות לחברה. לכן דחיית החוב תיצור שיפור מהותי במצבה של החברה, ואם תהיה בדחיה גם פיצוי של ריבית למחזיקי האג"ח ולבנקים, פיצוי זה יקנה להם תשואה המצדיקה את הסיכון. ללא מתן סוכריה זו לחברה לישראל יהיה קשה לשכנע את מחזיקי מניות המיעוט בחברה לישראל לאפשר הזרמה מהותית לבז"ן. לפטרוכימיים חוב גם לבנקים ולבראשית, שכעת היא אינה עומדת בהתניות לגביו. כעת נראה שגם בראשית תפגע כיוון וערך הבטוחות שלה נמוך מהחוב. הערך של האג"חים של פטרוכימיים הוא ערך הבטוחה, התלויה במחיר מניית בז"ן ועוד ערך שארית המזומן שתתחלק בין מחזיקי האג"ח.

האם אתה תומך בכניסה לאג"חים (במיוחד ב' ג' ) לאחר הירידות לעומת אי רכישת המניה? בהנחה שבעלי השליטה לא יוותרו על החברה (בעתיד כנראה היא תציג רווחים) מדוע יש לשקול בכלל הסדר (בראיית בעלי האג"ח), כלומר: יש לדרוש הזרמה מצד הבעלים / הנפקת זכויות ללא שום התפשרות מצד בעלי האג"ח. מה הסבירות לכך? מה לדעתך "התחתית" לאג"ח פטרוכימיים? תודה.

לדעתי במחיר הנוכחי לא כדאי למכור את אג"ח בז"ן כיוון וערך נכסי החברה גדולים מערך ההתחייבויות, והסדר של דחיית חובות לא יפגע מהותית בערך האג"ח. מניית בי-קומיוניקיישנס תכנס למדד תל אביב 100 אם בעלי השליטה ימכרו מניות בהיקף זניח של 0.02% עד לסוף נובמבר. לדעתי הם יבצעו זאת, אך זו החלקה שלהם, לא שלי.

תכנס למדדים? איך השווי שלה יחסית להחזקות?