שהייתי סטודנט גרתי שם. שכונה יפייפה עם הרבה ירוק ואווירה ירושלמית. בשנים האחרונות יש מגמה חזקה של תושבי חוץ שקונים דירה לכייף בה בחגים ובשאר השנה עומדת ריקה. יש שם רחובות שהולכים בהם בלילה ובניינים שלמים חשוכים. מצד אחד, זה הקפיטליזם וזכותו של בן אדם לעשות בכסף שלו מה שהוא רוצה ונכון שזה ככה גם בלונדון וניו-יורק. מצד שני, כמו שנאמר ״זה לא כ״כ נעים לראות גן סגור״ וחלק מהיופי שלנו כחברה ומדינה שיש פה משהו אחר, יותר קרוב ושכונתי. פחות מנוכר וקר. יש לי לפעמים הרגשה מסויימת שגדלנו במדינה הזאת, שירתנו בצה״ל ואנחנו ממשיכים לחיות פה ולהחזיק אותה ובסופו של דבר אנחנו משרתים איזה מעמד על של בעלי הון שבאים לכייף פה, לוקחים את כל הדבש ואנחנו נשארים עם הקליפות. אין לי תקוות שמשהו ישתנה, אז כנראה שנמשיך לאכול את הלב או להאמין בשקר הזה שנראה ״שמח בחלקו״.

אם הולכים לרחביה/טלביה או המושבה הגרמנית משלמים פי 2. אגב דיסקין נחשב גבול רחביה שערי חסד ומכאן ביקוש נוסף. בכל מקרה מדובר במחיר יקר ולא שגרתי לדירה שכזו

עיניים גדולות.

הרי 4 מליון החזר (37 שנות עבודה) זה רק הקרן. מה לגבי הריבית על המשכנתא? מן הסתם מדובר על עוד 20-15 שנה של עבודה.

מדובר בידרה ממוצעת פלוס, לא יותר. אמנם בשכונה יוקרתית, אבל... 4 מיליון שח הם 450 משכורות ממוצעות ברוטו (8900) = 37 שנות עבודה ללא הוצאות מחיה. ומס בישראל נהוג שירות חובה של 3 שנים ובעולם התעסוקה המודרני יש צורך בתואר אקדמאי - גיל העבודה מתחיל בערך בגיל 25. אחרי 37 שנה זה גיל 62. מכאן שאם אתה משתכר משכורת ממוצעת, תעבוד כל חייך בשחור ותחיה על חשבון ההורים - תוכל להיות בעלים של דירת מגורים ממוצעת ממש לפני היציאה לפנסיה ולכן אין סיבה להתלונן - דור בכייני גידלנו פה.