אלמלא פתח תקווה היינו מדורגים נמוך יותר

כל כך קשה. כאילו המדינה במלחמה נצחית נגדך. באמת. בשנה הראשונה, כשחייתי ממשכורת של 2000 שקל במקרה הטוב, הם באו ודרשו מקדמות הזויות. אחרי שנה וחצי הם החזירו לי איזה 20 אלף שקל, אבל למה הם היו צריכים לדחוף יד לכיס ולגנוב כסף שלא הרווחתי. פיספסתי את מועד הגשת הדו"ח השנתי בשנה הראשונה. 6000 שקל כנס, לפנים. בלי שאלות. לא מוכנים להפחית קצת. כלום. היום העסק מגלגל כמה מליונים במחזור, כעשרה עובדים. אבל למדתי לקח, עובר איתו ועם האזרחות הזרה. לא נשאר לי המון שיער והזדקנתי המון בכמה שנים שיש לי עסק, אבל עכשיו כשאני מבוסס אני "אזכור חסד" למדינה שעשקה אותי כשלא היה באפשרותי להלחם חזרה.

אצלנו קשה לפעול בשל הרגולציה הבלתי שפוייה. יש לבטל 90% ממנה ואז נזנק לעשרייה.