למען פנסיה של דיילים ואנשי חברות התעופה(!!) שנקלעים למצוקה. כן כן. לא פחות.

שם מקובל, שמי שמבקש מן הזולת תרומה עבור מטרה או עבור אגודה כזאת או אחרת, עושה זאת באחת משתי דרכים: או "עושה משהו" כדי לגייס את התרומה - כגון צועד ברגל מקצה אחד של האי הבריטי עד קצהו השני ובדרך מגייס תרומות; או שר ומנגן ומבקש תרומות; או משתטה, כגון יושב בכיכר העיר לבוש בגדים מצחיקים, או בתוך אמבט מלא דייסה ואוסף תרומות או מבקש שווה כסף, כגון עיתונים, בקבוקים או מתכות למיחזור, או ספרים, בגדים משומשים או בולים וכו' ותמורת מכירתם מועברת למטרה לשמה מתרימים. קצת כבוד לכסף שאנשים משתכרים! אל תשנוררו סתם

גם אם עומדים מאחורי, מצדיי ומלפני אנשים, אין לי בעיה להגיד לקופאית פשוט: "לא" ולא איכפת לי מה יחשבו האחרים . אני יודעת את האמת שלי. וכשאני רואה אדם נכה שמקבץ נדבות, לדוגמא אדם קטוע רגליים, אין לי בעיה לשלוף שטר של 50 או אפילו 100 ש"ח ולתת לו ביד. לפחות אני יודעת שאני לא מממנת איזה מנכ"ל עמותה עם משכורת עתק.

אני ממליץ לנשום עמוק ולהזכיר לעצמינו שטוב לפחות שאנו בצד התורם ולא בצד הנזקק. ומי שיכול - יש לתת ולתרום באופן סימלי על פי היכולת. רק לפני כן מוטב לברר שהמתרים אמין ולא שרלטן או גנב או משהו מהסוג הזה. יש פורמטים של תרומות שהם יותר מעיקים ומסורבלים ולעומתם יש גם יותר נוחים ואלגנטים. אני דווקא חושב שפורמט התרומה שתואר בכתבה, זה פורמט נוח, מהיר ואלגנטי שמתאים לי. פשוט מוציאים את הארנק ונותנים משהו, מקבלים קבלה אנונימית שרק מראה שיש רישום מוסדר לתרומה - וזהו. בלי סרבול, בלי פרטי אשראי ובלי מילוי טפסים ונתינת פרטים אישיים. לי זה מתאים. גם השיטה הותיקה של המתרימים שעוברים בדלתות היא אלגנטית בעיניי. פשוט נותן כמה שקלים במזומן, מקבל קבלה - וזהו. פשוט, אלגנטי, מהיר ושלום על ישראל.

אני קונה כל שבוע בסופר היקר במרכז העיר ,כי אין לי אפשרות לנסוע למרכז קניות זול ונמאס לי שבכל פעם שאני פותחת את הארנק מתרימים אותי.גם המתרימים בטלפון נמאסו וכל אלה שמסתובבים עם פנקסי קבלות ברחוב ומשנוררים.

על פעם שאני קונה משהו בסופר -לבקשים ממני בקופה לתרום . (לפחות פעם בשבוע ...) כנ"ל - אם רשת הסופרמרקט היתה מכריזה שעל כל שקל שהקונים תורמים היא תתרום שקל - הייתי עושה את זה ברצון. ככה נהוג ברשת ישרוטל . לאחר השהיה הם מבקשים 4-5 שקלים לתרומה - כאשר הרשת תורמת אותו סכום{. זה נקרא שם "החופש לתרום"... גם כן ללא חופש מוחלט ..]

הדייל החצוף לא הפסיק לנג'ס ולספור כמה כסף נתנו וכמה כסף עוד אפשר לאסוף מהנוסעים, מה שהרגיז רבים מהנוסעים וגרם לנו להרגיש שאולי הוא אפילו מקבל אחוז מזה. בארה"ב בהמון מקומות הקופאים מבקשים תרומה של "רק דולר" לכל מיני ארגונים ואני תמיד שואל את עצמי, כמה מכל זה באמת מגיע לארגון עצמו, ולמה אני צריך בכלל דרך חברה אחרת. כמה שזה לא נעים, אני תמיד אומר לא תודה, אני תורם בעצמי למי שאני מוצא לנכון. אני יודע שהרוב המכריע לא רוצה להישמע קמצן, בטח שלא בשביל כמה "גרושים" ועל זה בנויה כל שיטת החליבה המעצבנת הזאת.

חקר הסרטן. האם חשבת שכל החוקרים עובדים בחינם?. צריך לשלם להם משכורת כדי שיעסקו בתחום הזה ויחקרו אותו ולא ילכו לעבוד בחברות ולעשות לביתם. אל תהיה תמים. וזה לא דבר רע. מחקר ופיתוח זה לא רק עלות הפעלת המעבדה גרידא אלא גם עלות האנשים שעובדים בה.

כי אתה אטום וכנראה לא ממש חכם

לא קרה לכם שהגעתם לקופה והקופאית שאלה אתכם האם תתרמו ל-x או ל-y? גם שם לא נעים לך מאלה שעומדים אחריך בתור ואתה תורם. אם יצא לך להכנס פעמיים ביום לסופר, תתרום פעמיים באותו יום. תתרום גם לכל הנודניקים שמגיעים אליך בטלפון וכמובן לכל הנוקשים על דלת ביתך או על חלון האוטו שלך בצמתים. לא הגיע הזמן לנקות אותנו מכל השנוררים האלה? מדינת שנור.

מסכימה איתך.ומוסיפה: התחושה היא של קיבוץ נדבות.זה פשוט מכוער.

מה זאת ההתנהגות הזו? למה הלקוח שמפרנס בכספו את העסק מתבקש לתרום תוך העמדתו בפומבי במצב בו הוא מצטייר כקמצן אם הוא לא תרם? למה לקוח שבא לקנות חלב בכמה שקלים צריך לתרום לעמותה שאת טיבה רואים בתחקיר בכלבוטק? למה צריך להעמיד אותו ואת הקופאית שמרוויחה שכר מינימום בסיטואציה כזו? מעניין שהטייקונים מסוגו של נוחי דנקנר (בעלי שופרסל), משפחת עופר או יצחק תשובה לא מתגלים כנדבנים גדולים, למעט מקרים שבהם הנדבה מתפרסמת בפומבי ונקרא אצטדיון או מחלקה בבית חולים על שמם. אז קודם ששופרסל החזירית שעושקת את הצרכן במחירי ירקות פי 3 גבוהים מהמחירים אותם משלמת לחקלאי (רווח של 200% על המוצר) תתרום ביחס ישר לרווחים העצומים שלה, ועד אז שיגידו תודה שאנחנו לקוחות פראיירים נאמנים.

בתיאוריה, בעיניי הם אובייקטיבים- כי הם נקבעו בצורה אנליטית והגיונית . א -איני תורם לגופים אשר התפרסמו לגביהם סקנדלים הקשורים לשישוש בתרומות ב- בהיותי אטאיסט איני תורם לגופים הקשורים לדת . ג- אני כן תורם, כאשר מתגלים יוזמות ספורדיות להיטיב עם אלה שמזלם לא שפר עליהם , ויש מישהו שקם ועושה מעשה בנידון. די פשוט, לא כן ?

לא חושב שאני קמצן ואפילו לא טורח להתנצל או להצטדק - רק רוצה לחלוק את ההגיון שלי שאולי ידביק עוד אנשים. שנואה עלי הסיטואציה שיש בה אלמנט של כפייה - אני כרגע צורך שירות בתשלום, נמצא בין עוד אנשים ופתאום שואלים אותי אם אני רוצה לתרום למשהו שנשמע נורא חשוב - בלי לתת לי זמן להבין על מה מדובר, למה וכו' ובונים על זה שלא יהיה נעים לי מהאנשים שלידי. לכו לעזאזל - אתם מתפרנסים מהכסף שלי (קופאי/דיילת וכו') , תנו לי שירות טוב וצאו לי מהחיים.