צהוב עולה עולה, צהוב עולה עולה... שנים רבות , אני יושב ומחכה .. כל סופש בא. ואז יהיה פה מהפך, ואת האליפות ניקח, נרים את יפו לשמיים..

לא גר בישראל. וגם לא אשוב לגור בה. חבל לקבל התקפת קריזה כל פעם שפותחים את דלת הבית. בואו לארה"ב- נושמים פה....ממש נושמים פה. לא להאמין.

להחליט שבכל חודש יהיה שבוע אחד שיכונה "ש ב " ק " - שבוע בלי קניות . לא קונים בו שום דבר שמוגדר כ"אוכל/ שתיה " או כי "צריך שיהיה בבית" -לא בסופר, לא במכולת , לא בתחנת דלק ,לא בקיוסק.. בשום מקום. נשמע מוזר , נכון? מחייב תכנון מראש, בוודאי, מחייב הקפאת לחם, למשל ( למוצרי חלב יש תאריכי תפוגה מאוחרים ), מחייב בדיקה של מצאי ומלאי בבית כדי להחליט מה לבשל, מחייב ללמוד להסתדר עם מה שיש ( ולגלות במפתיע כמה הרבה "יש" ) ומביא לחיסכון משמעותי בהוצאות המשפחתיות . משתפים גם את הילדים בהחלטה,בתכנון ,במחשבה ובביצוע (ונותנים להם באופן הזה חינוך פיננסי לחיים) ועומדים בענין ומתמידים בו . שווה לנסות,נניח- שלושה חודשים -ורק אז להביע עמדה. הארנק יהיה אז כנראה קצת יותר מלא והמינוס בבנק יצטמצם. נ.ב. נכון שנדרשת משמעת עצמית, אבל לטעמי קל יותר לגייס אותה מאשר הלוואות עם ריבית נשכנית..

גם אני קונה אותם לחינם ואני נזכר בהם רק לאחר שצמחה לי גדר חיה וצפופה בסלסלה

אם עובד בסופר אמריקאי יתנהג כמו שמוק פשוט יפטרו אותו. אני אישית לא התלהבתי אבל מה שכן טוב זה שתמיד יש את מי לשאול אם צריך עזרה. מספיק לעמוד באחד המעברים ולהיראות אובד עצות ומישהו כבר ייגש וישאל אם אתה צריך עזרה. הקופות שם טסות. גם אם נראה שיש תור הוא זז כל כך מהר ותמיד יש עובד שידאג להזיז אנשים לקופה פנויה.

מקווים שנתבייש להגיד לא ליד קונים אחרים. חוצפה שכזאת..אני לא מתכוון לממן עלות של עשרות אלפי שקלים משכורת למנהלי עמותות למיניהם.

אני שמח שהצלחת לגבש דיעה אחרי חצי שנה. כמה דיוקים ברשותך: גם בארץ המחירים מנורמלים למאה גרם. הנימוס, או כמו שהגדרת צביעות, הוא פלסטי לגמרי. לגבי הקופות, כנראה שלא קנית בטרגט או בקוסטקו. נכון, יקר אצלנו בטירוף, מחקרים גם הוכיחו את זה. נכון שהאווירה אצלנו יותר לחוצה. וגם נכון שלא תמיד מנומסים, אבל היי, זה אנחנו, לא כולנו צעקניים, חזירים ובוטים, לאט לאט משתפר כאן יש לנו ארץ נהדרת

מדובר בנימוס, לא בצביעות... פרט לזה מסכימה עם מה שתארת...

יקר לא קונים! אם לא נשנה הרגלים המחירים ימשיכו לעלות, זה בידיים שלנו! כולנו צריכים להתנהג כצרכנים נבונים! חמשת הכללים לצרכן הנבון הוכחו כמשתלמות, להלן הרשימה: 1. לא קונים ברשתות שיווק יקרות (לקנות במכולות, בשוק או ברשתות הזולות). 2. לא קונים מוצרים של תאגידים גדולים (לקנות רק מוצרים של יצרנים קטנים). 3. לא קונים מבצעים של כמות, +1 (לדוגמא: 1+2) (קונים מה שצריך, הבית שלנו הוא לא מחסן מזון). 4. לא לקנות באופן אימפולסיבי (להכין רשימה בבית של מה שצריך, מצמצמים קניות למינימום). 5. משווים מחירים. יקר? – לא קונים! זה חוסך הרבה כסף והמקרר יותר מלא במוצרים נחוצים ולא יקרים!

לכל סופר שתכנסו - תמיד היא הזולה ביותר..... נכון ? אני גר בארה"ב כבר חצי שנה, ושמח על כל רגע שאני לא חווה את החוויה המעצבנת הזו של קניות בארץ..... בארה"ב יש את אותם שיטות, עגלות ענקיות, מליון מוצרים ולפעמים אתה לא יודע מה לבחור..... הפתרון טבוע בתרבות שלנו הלחוצה, העצבנית והגרועה ביותר חזירות !!! לדוגמא: כמו שאמרתי הסופרים בארה"ב גדולים פי כמה מהסופרים בארץ אבל, כאשר אתה מגיע רגוע כי זה שיגרת יומך, כל המחירים ברורים ומנורמלים ל-1lb או ל-1 יחידה אז אתמבין מה יקר ומה לא. אתה יודע שבקופה לא תחכה, אלא מיד שתגיע לקופה יקבלו אותך בסבר פנים יפות : מה שלומך אדוני, איזה ילדים יפים, שיהיה לך יום נפלא.... ועוד ועוד (למרות שחלק מזה צביעות .. אני עדיין מעדיף את זה על האוויריה הישראלית ). תרבות החזרת מוצר - אפשר להחזיר הכל ולקבל כסף חזרה (כן, כן כסף ולא זיכוי וחרטות). יש מלא מקום בחניה ואין סיכוי שידפקו לך את הרכב. בקיצור, רוצה לומר שאם היתה לנו תרבות טובה יותר, נעימה ומכבדת, המחירים כנראה לא היו יורדים אבל לפחות היינו נהנים מחיים יותר נעימים ונוחים ואולי במצב כזה לא היתה חזירות של בעלי ההון ולא יהיו עליות מחירים נוספות .

שלא יבואו לשבור את כל החנויות, שבשדרות ירושלים. ואז כל המשפחה תודה שאיזה יופי שחיכית. שגם שהיה לך קשה אתה תזכור שגם היית לא התייאשת וזכית. בהצלחה

כי נגמר לי הקפה ג'יקוב ירוק 300 גר' 31.90 ש"ח מחיר לא סביר (כאילו מחיר מבצע) קניתי רק את הקפה כי זה מה שהיה נחוץ לי

דווקא בגלל שהסבלנות שלי נגמרה בעמידה בתור לקופה, אני אפילו לא שומעת את מה שיש לקופאית להציע. מבצע או לא, אני ישר אומרת "לא תודה". כל הסיבות שמנית נכונות, אבל המסקנה שגויה. כנראה מי שעובד בתחום מתעקש לעבוד לפי אסטרטגיות שגויות ומנסה להתאים את הלקוחות אליו ולא את עצמו ללקוחות. קניות בסופר זה דבר מעצבן ומלחיץ, דווקא העמידה בתור לקופות מביאה להכי הרבה צעקות וריבים. ולך תמכור משחת שיניים לבן-אדם עצבני...

אם יגדילו את ההעגלה ב 15% אנשים ייקנו יותר? על משקל הסיפור של קולגייט

לא קונה בסופרים כבר המון שנים, מעדיף לעבור מהירקן למעדניה לאיטליז לחנות המכוערת טילים שנראת כמו מחסן שיש בה חומרי ניקוי בחצי מחיר. קצת יותר סיבוב אבל הרבה יותר כיף וזול וטעים. מי שגר בתל אביב, שוק לוינסקי ושד ירושלים הכי טוב לקנות.

קניות רק לפי רשימה מוכנה מראש ומותרת סטיה של עד 3 מוצרים שלא ברשימה. עובד נפלא !

מי בא להזדהות איתי ? שים לב לציון ליד התגובה הקודמת שלי לעומת הציון של התגובה שלך. כנראה שיש אנשים שכן מזדהים עם מה שאני אומר. זה שכתבתי את זה בתוקפנות כזו זה ממש לא בא בשביל לדרוס אחרים, זו לא הייתה הכוונה בכלל. אנשים צריכים ללמוד ולהבין את הטעויות שעשו. אבל כשיש לך אנשים שלא מוכנים להקשיב ועושים מה שהם רוצים כי הם חושבים שזו הדרך הנכונה לעשות דברים (למרות שההפך הוא הנכון) יש כאן בעיה. בגלל זה חוגגים עלינו ועל הכסף שלנו.

נראה לך, שבישראל מי שרוצה לשלם בשוברים, החזרים, משלוח יעמוד בתור ארוך ולא זז משלו? הם יעמדו אצלך בתור, ופיתאום יזכרו שיש להם איזה שובר, או הם ממש חייבים משלוח. כמו שהם עושים ברמזורים, כשנוסעים בנתיב ריק, ולפי רמזור "נזכרים" שהם יו צריכים דווקה ישר\ימינה\שמאלה איפה שכל התור של מכוניות עמד, ומתחילים להדחף.

עברתי לקנות באינטרנט ,חוסך דלק חניה עצבים זמן , קובע כמה תעלה לי הקנייה מקבל קופונים והנחות שאדם בסופר היה חולם לקבל וחוסך הרבה כסף. גם אם לפעמים פריטים מסויימים עולים לי יותר ויש דמי משלוח אני חוסך מאות שקלים מהמוצרים שלא רכשתי אם הייתי נמצא בסופר.

אם הגעתם במטרה לקנות מוצר או שתיים לא נכנסים עם כרטיס אשראי ולא עם עגלה!!! כך מנטרלים מראש את כל כאבי הראש!!!!!

אז אתה משלם אלף שקל על עגלת קניות ועוד אלף שקל על ירידת ערך הרכב.

אם היית עובד בתחום היית מבין שבדיוק ההפך הוא הנכון. כאשר אתה בא לשם על הקניות, אתה נמצא במצב שבו אתה בלחץ ואי נוחות, זה הזמן הכי טוב לתקוף לקוח מבולבל שלא מסוגל להתעסק עם יותר מדי אינפורמציה בראש, או להבין באמת אם המבצע אכן טוב. לדוגמא, נאמר שאתה משתמש במשחת שיניים, ולרוב אתה קונה אותה בבית מרקחת. פתאום המוכרת מציעה לך אותה "במבצע" בקופה, אתה מנסה להיזכר מה המחיר בבית המרקחת, אבל אתה לא זוכר...בגלל שאתה כן משתמש בסוג הזה, ובגלל שהמוכרת מציעה לך את זה "במבצע" - אתה קונה. ובום, שילמת עליה בדיוק אותו דבר, אולי אפילו יותר ממה שיכולת להשיג אותה בנחת, במקום אחר...והכל רק בגלל שאתה עומד בקופה ואין לך יותר מדי זמן לחשוב.

אני קונה כל בוקר קפה ומאפה בתחנת דלק בדרך לעבודה (כארוחת בוקר). הבנות שם מזמן מכירים אותי, אני קונה כבר במשך שלוש שנים. בכל זאת, כל יום, הן אוטומטית מציעות לי את המבצעים של רמכול, או סלולרי או עוד איזה חרטה שחנות רוצה למכור, למרות שלכולם ברור שאני נכנס רק בשביל משהו ספציפי.

אתה מסוג האנשים שצריכים לדרוס מישהו אחר כדי להעצים עצמם? גם אם כתבת דברים חשובים (נגיד) עם ערימת הקללות האלה אתה יוצר אנטיגוניזם. למי בכלל בא להזדהות עם מה שכתבת...

כמה מעצבן שישנו תור רגיל הזורם בקצב הקניות, עד שלפניך ישנו קונה המבקש מישלוח הביתה , או המבקש לשלם בתוים, בשוברים, בהחזרים ובצ'קים דחויים. לאותם אנשים "מיוחדים, הקדישו קופה מיוחדת.

אין ברירה צריך לעשות קניות בסופרמרקט הדרך שלי להימנע מכל הטריקים של החנות ולא ליפול לפיתויים היא קודם כל להגיע עם רשימה של מה שאני צריך לנוע עם העגלה רק במעברים הראשיים ולהיכנס למעברים המשניים ללא העגלה לקחת את המוצר ולצאת בדרך כלל איני מגיע לקופה עם מוצרים שלא התכוונתי לקנות והקניה מתבצעת די מהר

רצוי מאד להצמד לרשימה ולא לסתות ממנה, אך כדאי גם לשמר את האנושיות שלנו,להכנע לרגש, ולקנות לעיתים משהו נוסף לפני הקופה או מבצע כל שהוא. "בונקר " בקניות לדעתי יש לו השפעה שלילית.

לא מדובר בשום הנדסת שופינג אלא בניג'וס.כבר היום אנשים רבים הפסיקו ללכת לסופר אלא לקנות בחנויות רגילות או אוכל מוכן. הבשר והדגים לא ראויים למאכל אדם. בעיקר מוכרים פלסטיקים וניירות. כלל ראשון - לא להשתמש בעגלה אלא ללכת לקופה ולקחת שקיות.הסופר יהיה כאן גם מחר ומחרתיים. כלל שני - תקנה רק מה שקנית בעבר והיה לך טעים.לכל היותר מוצר אחד או שניים שאתה לא מכיר. כלל שלישי - ממתקים וחטיפים מחוץ לתחום.מקסימום תרד בערב לקיוסק ותקנה אם ממש לא תחזיק מעמד בלי. כלל רביעי - זכור שאתה לא צריך לסחוב כמו עבד ולשבור את הגב.קנה רק מה שנוח להרים ולא ב 10 נגלות.

והייתי קונה טונות של דברים שאין להם שימוש אחרי כמה ימים השכלתי הגבלתי את כרטיס האשראי שלי ואני הולך רק עם רשימה ומשקיע יותר זמן בחיפוש אחר מבצעים ותתפלאו אפשר לחסוך המון כסף

כמות המוצרים תרד לחצי!!!

ועם זאת מדוייק להפליא..

טריקים אסטרטגיים שיווקיים?! לא יכול להיות..

העניין הוא לא החנויות שעושות את זה אלא האנשים המטומטמים שלא שולטים בעצמם. אותם אנשים סתומים ומטומטמים שלא יכולים לשלוט בדחפים וברצונות שלהם וקונים גם דברים שלא חשבו/רצו שיקנו. אני, אישית, מעולם לא קניתי משהו מעבר למה שאני צריך. יש לי רשימה מסודרת עם דברים שאני צריך, תקציב מסוים שאני מקציב לעצמי (תמיד אני עושה סקר שוק והשוואת מחירים) וזהו, לא מעבר לזה. אין כלל חריגות. אבל לכו תסבירו את זה לכל החמורים שקונים וקונים וקונים ללא הפסקה גם דברים שלא צריכים. "העיקר לקנות". פתטי.

אחד הדברים שחייבים להפסיק אותו דחוף זה מבצעים שהקופאית מציעה. אולי זה מוכר אבל זה בא על חשבון זמן המתנה בקופה. בארה"ב אין את זה בכלל כי הם הבינו שברגע שהקונה מגיע לקופה העדיפות העליונה היא להוציא אותו מחנות כמה שיותר מהר (אחרי ששילם). ככל שתשאיר אותו יותר זמן יש סיכוי שהוא יוותר על חלק מהקנייה או על כולה וגם אולי יחפש חנות עם תורים פחות ארוכים.

שגורם לאנשים לקנות ויש גם צבעים מסוימים שגורמים לנו לחשוב אחרת ונייר טואלט ושישיות מים בכוונה בכניסת החנות כדי שנחליט לקחת עגלה ועוד ועוד ועוד

א. אני באמת צריך את זה? ב. כדאי לי לשלם את המחיר שהם מבקשים? לא קנית את מה שאתה לא צריך ו/או לא כדאי לך - הרווח שלך.

הנה מה שקורה במסע קניות מצרכים שבועי אצלי- מחפש חניה- חוטף קריזה מזה שכולם חונים עקום ושאין חניה. הולך לקחת עגלה עם המחזיק מפתחות 5 שקל שלי, מתרגז מזה שהעגלה איכשהו לא מתפקדת או מחשמלת אותי כל הזמן. (עוד לא הבנתי למה...) הולך לחלק של הירקות, חוטף קריזה מזה שקילו פלפלים/עגבניות עולה 8 שקל. ממשיך הלאה, לוקח חסה ב6 שקל, חוטף קריזה. מחכה בתור לנקניק, 5 דקות עוברות למרות שיש רק לקוח אחד שמבקש לטעום חצי דלפק, חוטף קריזה. לוקח כמה מוצרי בסיס כמו פסטה, לחם וכו'. מסתכל על המחיר של עלי לזניה, חוטף קריזה. ממשיך לאיזור השימורים, עובר לאיזור החלב- רואה כמה עולה גביע יוגורט, חוטף קריזה, שהקוטג' עלה בעוד 11 אגורות, חוטף קריזה. הבחורה המסכנה שמנסה למכור לי שם משהו שאני לא אקח אף פעם באה להציק, חוטף קריזה. נזכר שצריך נייר טואלט, או סכיני גילוח, או דאודאורנט, רואה את המחיר, חוטף קריזה. מגיע לקופה, רואה שיש 20 קופות, אבל שתי קופאיות, חוטף קריזה. מתמקם, תוהה למה שוב פעם נפלתי על הקופאית הכי איטית או למה האישה שמולי מרגישה צורך להתווכח איתה על מוצר כזה או אחר ולבזבז לי את הזמן, חוטף קריזה. מסתכל בטעות על המספר שרשום בקופה, מגלה שהאישה הנודניקית העבירה מוצרים בשווי 700 שקל, תוהה לעצמי איך הגענו למצב הזה. מעביר סוף סוף את המצרכים, מגלה שאני צריך לשלם 200 שקל על עשר וחצי מצרכים וחבילת נייר טואלט/סכיני גילוח/דאודאורנט במחיר מופרז, חוטף קריזה. הולך הביתה. אני שונא לעשות קניות, גם במתחמים גדולים כמו מגה, איפה שיש הרבה מקום לזוז, פשוט מגעיל. אחת מהבעיות היא שיש לי זכרון מצויין, וכל שבוע אני מגלה שהמחיר על חלק מהמוצרים עלה, ואני חוטף קריזה. בכלל, בכל חנות שאתה נכנס, משגעים לך את השכל כדי שתקנה. נמאס כבר. כל הטכניקות האלה למכור לי עוד קצת לא מזיזות לי, רק מציקות. אני מהסופרמרקט לא יוצא עם מוצר אחד מיותר, חוץ מתפוחי אדמה שאני קונה אבל לא עושה איתם כלום. אני בעיקר יוצא כועס מהתחושה שכול הזמן מנסים למכור לי ולעשוק אותי. החברה המודרנית פשוט מחורבנת ואיבדה כל מוסר.