המצב המתואר דומה בכל הבנקים הגדולים. בנק לאומי מנפק ללקוחותיו אך ורק כרטיסי לאומי קארד המונפקים ע"י חברת לאומי קארד שבבעלותו ובדיסקונט מנפיקים ללקוחותיהם רק כרטיסי ויזה כאל, חברה שנמצאת בבעלות הבנק.זה חוקי ושכן הגורמים הממונים (המפקח על הבנקים, הממונה על ההגבלים העסקיים) לא עושים דבר נגד זה וגם המחוקק לא טרח לחייב את הבנקים להציע כרטיסים של חברות אחרות. אבל, למרות כל זאת, הטענה שלקוחות הבנק שבויים אינה נכונה שכן לקוח אינו חייב לקחת את כרטיס האשראי מהבנק שלו, הוא יכול לפנות ישירות לאחת מחברות האשראי חברות האחרות ולקבל כרטיס אשראי חוץ בנקאי, שעובד בדיוק כמו כרטיס האשראי המונפק בבנק עצמו. מהבנק הוא יכול לקחת רק כרטיס כספומט ומידע (כמו משוב דיסקונט, לאומי דיגיטל ועדכן). גם מועדוני הלקוחות למינהם מנפיקים כרטיסים כאלה (בשיתוף עם החברות המוזכרות) וגם כאן לא צריך חשבון בבנק מסויים בשביל לקבל את הכרטיס.

מי שחי בלה לה לנד וחושב שהבנק דואג לו, הגיע הזמן שיתעורר. כל פעולה של הבנק נועדה כדי להכניס לו רווח, גם ובמיוחד על חשבון לקוחותיו.

כל חודש יורדים לי 13 שקלים על השלמה למינ' דנ' (כן, הבנתי שזה מינימום דמי ניהול, אבל המחשב מנהל לי את החשבון גם ככה) ו5 שקלים על הנפקת כרטיס בשעה שלא מנפיקים לי שום כרטיס. בחיאת סומסום, צריך ללכת לשרוף צמיגים מול הבנקים והממשלה ולגרום לנזק עד שיבינו שאי אפשר יותר.

טוב, זה חולני מה שקורה במדינה הזאת.

צריך לתבוע את ישראכרט תביעה יצוגית על העדפת עסקים על פני בעלי כרטיס האשראי. ישראכרט לא מסכימים לבטל עיסקה שבעל הכרטיס מבקש, וזאת למרות שבעל הכרטיס כותב להם שכל האחריות על ביטול העיסקה היא עליו. הם מעדיפים את טובת בעל העסק על פני בעל הכרטיס, התשובה שלהם: "הביטול צריך להיות בהסכמת בעל העסק" , איזה בעל עסק יסכים לבטל עיסקה כאשר גביית הכסף מובטחת ע"י ישראכרט.וזאת למרות שבתנאי היעסקה עם בעל העסק מותר לבטל את העיסקה. אני בטוח שיש אלפים כמוני. "מקרה אמיתי"