בקרב האנשים שאני מכירה

קרל מרקס כבר אמר. יופי. אז בגלל שמישהו אמר משהו זה כבר פתר את הכל וסגר את הנושא לעיון ולדיון. הרבה אנשים כבר אמרו הרבה מאד דברים ואפילו עשו משהו בעניין. שה עדיין לא אומר שאין יותר מה לומר ושאין יותר מה לחקור ומה לעשות באותם נושאים. אם היינו פשוט מוותרים על אמירה, מחקר או עשייה בגלל שמישהו כבר אמר, חקר או עשה באותו עניין, אז החיים של כולם היו מה זה עניים, משעממים וחסרי כל טעם ותכלית. עם כל הכבוד לקרל מרקס, הוא אמר מה שאמר מהרהורי ליבו, מאחר והוא היה די חכם להבין זאת. ולכן גם היתה תהודה כזו לרעיונותי שדברו אל הרבה אנשים. החוקרים שכתבו את הספר נגשו לנושא באופן מדעי מחקרי, אספו נתונים וניתחו אותם וכם הגיעו אל הוכחת הרעיונות שהגו או שלמדו. הם גם הרחיבו את תפיסת העוני הרבה אל מעבר לנושא הכספי והכלכלי גרידא.

באמת ציפיתי לקרוא כתבה ארוכה יותר בנושא הופתעתי שהכבתה מכסה את הנושא בקצה הזלג בלבד (האם זהו סוג של מחסור?!) הנושא מרתק בעיני, במיוחד מהזוויות האחרות שבדך כלל נעלמות מהעין (לא כסף)

ולא בחסד עליון או אחר. יש לפעול לצמצום הפערים אך עם שכלתנות, תרבות המדוברת של מגיע לי צצה כל הזמן

רק צריך להבים שההשקעה בעניים היא על חשבון מעמד הביניים (העשירים מתחמקים ממיסים) - אז נקח מי משלמי המיסים תקציבים ונעביר לעניים. מעמד הביניים ישקע בטוח, והעניים- טוב, לפחות זו תהיה הזדמנות לבדוק את התיאוריה המקסימה...