את מנדלבאום לא באמת מעניין המוצר או הערך של החברה או העובדים שלה. מעניין אותו רק מה יקרה למניה. כל הפריון הזו זו פרמידה שבנויה על שאריות של חברות שבעבר הצליחו להרוויח יפה בתעשיה קשה ומאוד דינאמית, ובמעמד הרכשיה הצליחו להזניק את המניה (והאגו של מנדלבאום) למעלה. מאחר והוא קונה חברות שעתידן כבר מאחוריהן, הן לא באמת מצליחות. כך שהדרך שלו להראות לבורסות הצלחה זה לעבור לרכישה הבאה בהתבסס על עליית הערך שנבעה מהציפיות שבאו בעקבות הרכישה הקודמת. יש מי שיקרא לזה פירמידה (או פונזי)... אני מציע לבחון מה קרה בשנה האחרונה עם המוצרים והעובדים של החברות שהוא רכש.

מנדלבאום כבר הוכיח את עצמו בתחום הרכישות גם בפריון וגם בעבר. נכון שיש פה סיכון אבל מה שהוא מחפש זה חברות שלא הצליחו כ"כ לבדן ולכן אפשר לקנות אותן במחיר נמוך יחסית ולשלב את היכולות הטובות שלהן לתוך פריון. MyThings זה דוגמה טובה לזה. זה מה שנקרא 'מציאה'.

יש הרגשה מוזרה שפריון אוספת את כל מי ש-10 דקות לפני נפילה Garbage collector אני מקווה שהטקטיקה של מנדלבאום תצליח אבל ללא ספק הסיכון עולה לפעמים כשאוספים יותר מדיי זבל העסק מזדבל.