כולל עניין האשם התורם. השופטת ובעת שהנורמה צריכה להיות פנייה לבית משפט בסעדים זמניים, ואי עמידה בכך היא רשלנית. והשופטת גם מתיימרת לדעת שהצו היה ניתן ותוך 24 שעות...

ההסכם היה מאד פשוט - האישה מוכרת את הדירה, מחזירה להורי הבעל את ההלוואה והיתרה נשארת בידיה. אם היתרה הייתה קופצת מ 900 אלף שח ל מיליון וחצי ש"ח אז האישה הייתה צריכה להחזיר לבעלה 600 אלף ש"ח - בודאי שלא. לא היה כל מקום לפרש את ההסכם כי הכל היה כתוב בו. העובדה שהחוב לבנק עולה או יורד היא צפויה ואינה מפריעה לקיים את ההסכם כלשונו. ומדוע האישה סרבה לקבל יפוי כח לטובת עוה"ד שלה? זה סרוב סביר? האשה זכתה לייצוג של עו"ד ושופטת ....

מלכחילה הבעל הפראייר היה מוכן לשלם מיליון שקל לאשה ולהוריו חצי מיליון כנגד הלוואה. כל ההבדל ששילם הוצאות משפט על 50,000 ש"ח ומאידך האשה השתתפה ברשלנות תורמת בסך 20%. ברגע שהוא פראייר -לשופטת אין הרבה מה לעשות בעינינו. זה סיכום שהוא הסכים עליו מלכתחילה. השופטת כמעט ולא התערבה פה למרות שלא נהגה באופן שיווני וחבל

הם לעולם לא בצד שלך-הם בצד שלהם. השכרת דירה לעו"ד-אתה בסכנה. מכרת משהו לעו"ד-לקחת סיכון מיותר. שכן שלך עו"ד-תעבור דירה מהר. להתחתן עם עו"ד? רק למזוכיסטים.

למישהו יש הסבר למה מצמידים ליין היפני? ההכנסות שלהם הם ביינים? זה נראה מעט מוזר, לא?

בכמה עלה שווי הדירה מ 2007 ועד 2009? כמה כסף היא הרוויחה על 450 אלף שהייתה צריכה להחזיר להוריו ונשארו אצלה עוד שנתיים? הפרט המעניין בסיפור - הוא לא חתם על ייפוי הכוח ועדיין התובעת הצליחה למכור את הדירה.

בפירוש חוזים בין צדדים, קיימים פסקי דין מנחים ומחייבים, כמו פסק דין אפרופים בעליון מפי השופט ברק הנשיא בדימוס. דובר רבות בכל פסקי הדין שנגעו לפירוש חוזים, בעיקר באומדן דעתם של הצדדים. לדידי הבעתי דעתי בכל פורום, שנושא החוזים הוא לא פשוט, והכרעה בסכסוך בפירוש חוזים- מסוכן מאוד, ואולי הגיעה השעה, שינהיגו במדינתנו הזעירה את שיטת המושבעים, במשפטים קובעי גורלות.

אם היה שופט, או צוות שופטים, התוצאה היתה הרבה יותר מאוזנת

תמיד תהיה זו המדינה, הבנקים והנשים שיזכו במשפט.

רק טיפש יסכים לתת יפוי כח לגרושה! ולראיה הגרושה לא פנתה בבקשה לחייב את הגרוש במתן יפוי כח כזה, כי ידעה שאין זה סביר! השופטת המכובדת לא רואה זאת (או לחילופין מכפיפה את המציאות לדעתה) וזה לא מפתיע. סך הכל זו מדינת ישאל, רפובליקת בננות המקדשת את האישה וזכויותיה וזורקת הגברים לכלבים.

היא בהתנהלותה יצרה את המצב כשהתלתה את מכירת הדירה במסמך שכלל אינו נדרש. היא גם יכלה לדרוש חתימה על "הסכם לגירוש מכשפות בקסמי וודו" כתנאי למכירת הדירה. צדק הבחור כשלא חתם. בנוסף - מכיוון שהדירה לא נמכרה, האישה לא הייתה אמורה "לשכור דירה ב 5500שח", שהרי יכלה לגור בדירה (או להשכיר אותה). בכלל, נראה כאילו בהסכם, האישה לקחה את הטיפול בנושא הדירה, אבל התנהלה בצורה רשלנית (לרבות דרישות סף לא הגיוניות). פסק הדין הוא ביזיון וגזר הדין בזיון כפול. ולגבר- אחי, נקנקו אותך. לא נורא לומדים.. פעם הבאה קח עו"ד שפיץ שיטפל לך בזבל. כמובן שערעור במקרה הנל מתבקש