כאשר המדדים של עלו במילא ב-30-40 אחוז זו לא חוכמה , תבואו עוד 10 שנים ונבדוק אתכם.

לקחו חברה שקיימת דקה ועושים עליה כתבה. בכל מנסים להראות הצלחה כדי להצדיק את קיומם כעיתון כלכלי.

גם בארה"ב יש משפחות והכל קומבינות

כדי להתהדר ב"שיטה", עליהם להציג רקורד של לפחות 10-15 שנים שמתוכם 80% מהשנים רווחיות (8-12 שנים רווחיות), לא פחות. כמו כן תשואה ממוצעת של לפחות 12-15% שנתית. פחות מזה לא נחשב. במיוחד בהתחשב בבעיות נזילות של הקרנות הנ"ל, שמשקיעות בין היתר בנכסים לא נזילים, מה שאמור לתת להן דיסקאונט: ירידת מחיר, או לחילופין דרישה של המשקיעים בקרן לפרמיית נזילות ו/או אי שקיפות (קראו לזה איך שאתם רוצים). נראה לי יותר ככתבה פרסומית.

עןם סטיית תקן מטורפת כזו אני מופתע שהם אפילו מנהלים את הסכום הזניח של 62 מיליון דולר ועוד מטיפים על רכרוכיות.

ששמות כמו נוחי דנקנר ואחרים הם בעלי משמעות רק בארץ, בחו"ל לא מסתכלים עליהם בכלל אלא על ביצועים פיננסיים. בחו"ל זה ברור שנוחי הולך הביתה וסופרים הצלחות. בארץ בניגוד לארה"ב וזה חבל הכול לפי הכרויות וזה מביא למחשבה שאילו שמצליחים לפי היכרויות בארה"ב לא היו מצליחים בכלל כי שם צריך להיות מוכשר ולא רק להכיר מישהו. מסקנה: כל המנכלים הגדולים שמקבלים פה משכורות עתק ואופציות, צריכים להיות מתוגמלים ע"י הצלחות בלבד ולא הסכם שחתום מראש. אין ספק, שבארה"ב הם היו מקבלים שכר נמוך מאוד