עם כל הכבוד לשופטת, מוטב היה לו היתה מתערבת מוקדם יותר ועוצרת את תהליך הניכור ההורי שחוללה האם והיה נשמר קשר טוב בין הבנות לאב.

"טענת האב ביחס למצבו הכלכלי נדחתה במלואהוהשופטת קבעה שמשחתם האב על הסכם הגירושים הרי שעליו לקיימו." כן, מה זה משנה אם הוא פוטר, אם הוא מרוויח פחות, אם חלילה הוא נפגע פיזית וכיום הוא נכה? הרי הוא "חתם" ושיילך להביא את הכסף מהעצים ולישון על ספסל. אני לא מבין למה לא מאמצים את מסקנות ועדת שיפמן. מה יותר פשוט מזה?

בתור בת להורים גרושים אני יכולה להגיד לכם שאבא שלי גם האשים את אמא שלי על כך שהסיתה אותנו נגדו. המציאות היתה הפוכה. היא דווקא תמיד ניסתה להרגיע אותנו. כל האנטי בא מההתנהגות שלו כלפינו ולא מאמא. הוא גם טען שהסיבה היחידה שאנחנו לא מנתקות איתו קשר היא כסף. זאת למרות שתמיד סירבנו לכל כסף שהוא ניסה לתת לנו. אני מניחה (ומקווה) שהשופטת אכן התבססה על המצב ולא סתם על האשמות.

בעיקרון, כאשר ילדים מסרבים להפגש עם האב. הם נחשבים למורדים באביהם ולכן לא חלה עליו חובה כלשהי כלפיהם.