אם המדינה רוצה להכנס לתחום של בחירת המנתח, הדבר צריך להתבצע דרך סל הבריאות הסטנדרטי ולא דרך מכירה של ביטוח המתחרה במשלימים ובביטוחים הפרטיים. כמובן שיש כאן בעיה מסוימת, שלמעשה תוציא את כל המיץ מהרעין הזה. אם כל אחד יוכל לבחור את המנתח שלו, אז יוצר מצב בו התור לניתוחים אצל הרופאים המובילים יהיה ארוך ביותר, בעוד שרופאים פחות "נחשבים" יהיו באבטלה סמויה. גם אז, מי שהפרוטה מצויה בכיסו, ישלם פרטית לאותו רופא "נחשב" על מנת שינתח אותו תוך פרק זמן קצר, או שיפעיל ביטוח פרטי שישלם לרופא כסף רב יותר לצורך קיצור משמעותי של התור. למעשה, נחזור למצב הנוכחי בו מי שיש לו יותר כסף יוכל לקבל טיפול מהיר יותר (אם כי לא בהכרח טוב יותר). לכן, אני חוזר בי מהטענה שהוא צודק, שכן היום, זמנם של הרופאים המבוקשים מתחלק בצורה אקראית בין כלל החולים בשעות העבודה הרגילות, מה שנראה לי צודק יותר.