לחילופין, ירדן הר חרמון 35 ש״ח, יקר אבל למי שיכול להרשות- שווה. יינות מעל 100 ש״ח הם למטרות ראווה בלבד, אף אחד לא מבדיל באיכות בסכומים האלו.5

אף אחד מהילדים האלה בכתבה לא מבין כלום מהחיים שלו , כולם מקבלים שוחד והטבות מהיקבים, הכל חארטבונה

כאחד שעוסק ביין, וביינות בוטיק לפרנסתו, רשימת היינות המוצגת היא בנאלית במיוחד מלבד 2-3. כנראה שלחברים האלה יש עוד הרבה מה לגלות, והרבה יקבים ישראלים להכיר. וכן, ישנם יינות נהדרים גם ב60-70 שקלים.

כמה יבואנים וייננים מלקקים להם. הם כמו פוליטיקאים שהם מסיימים את התפקיד כל ״החברים נוזחים״ אותם.

כדי להיות רלוונטיים יותר הייתי ממליץ לשלב יותר יינות במחירים דו-ספרתיים (וכן, אפשר למצוא כאלה שהם גם מעניינים, רק צריך להתאמץ קצת) כדי להיות יותר רלוונטיים #2 - כשרות. אני ממש לא אוהב את הסחטנות והעסקנות של הגופים שמעניקים כשרות בארץ, בלשון המעטה. אני גם לא שותה רק יינות כשרים בעצמי. כמובן שלא אצפה לכתבה על יינות כשרים בלבד, אבל בכל זאת 2/10 (אלא אם פספסתי) לכבוד הפסח מרחיק חלק לא מבוטל מהקוראים מההמלצות, וחבל. בנוסף, מי שמכיר את הממליצים (מקצוענים, על-אמת) יודע שהם חברים טובים של חלק מהייננים/בעלים של היקבים עליהם הם ממליצים. נכון שאלה יינות (ברובם) שהרוויחו ביושר את ההמלצה, ונכון שבתעשיה הקטנה כולם חברים של כולם. ובכל זאת.

חבל שכאשר כבר עושים כתבות על יין זה כל כך מקושקש, נטול מקצועיות ולא נותן שום אינפורמציה או אנדיקציה אמיתית על סגנון היין וטעמו, כרגיל התאכזבתי מסגנון הכתיבה שלא אומר שום דבר. וחבל שהקוראים מקבלים רושם כל כך מוטעה על מקצוע שנחשב למאוד מכובד בכל מקום חוץ מבארץ.

להתמחות ביין צריך לנסוע הרבה מאוד ולנסות הרבה מאוד. צריך ללמוד את זה בצורה מקצועית והרבה ניסיון מעשי. קשה להאמין שמי מאלו למעלה שתה הרבה יינות גדולים (הרבה מאוד כסף) בכדי לדעת את ההבדלים.

"מתוחכם", "שובב", "פראי", "רציני", "מלא חן", "אלגנטי", "פרוע ולא מתחנף", "יש לו רעננות ואמירה", וכו' וכו' חבר'ה, אתם זוכרים שאנחנו מדברים על יין, אותו נוזל שהוא תוצר של ענבים מעוכים, כן?