הרצל לא היה רק עיתונאי ששחרר אמרות שפר. הרצל פעל ברוח ההקדשה אותה הוא רשם למר מילך - הוא הקריב את כל מרצו, את בריאותו ולמעשה את חייו למען הרעיון הציוני. הוא דחף לרעיון של מדינה יהודית עצמאית דמוקרטית ומודרנית בעידן שרוב מדינות אירופה היו עדיין אוטוקרטיות ובארץ שלטו העות'מנים. הרעיונות שלו היו חדשניים בכל קנה מידה והיוו נר לרגלי הדור שהוציא לבסוף את הקמת המדינה מהכוח אל הפועל. לומר על הרצל שהיה עיתונאי שזרק לאוויר סיסמאות נבובות מצביע על בורות מוחלטת וזלזול במורשת מדינת ישראל.

לתוכנה של ההקדשה - ממש, אבל, ממש לא לגלגל עיניים בהתפאלות על החוכמה וההגיון שבה. אל נשכח , תאודור הרצל היה עיתונאי, ואלה אוהבים לזרוק לאויר, לא פעם, סיסמאות נבובות חסרות משמעות , ולא, ממש, מתיישבות עם ההגיון הבריא, בלשון המעטה.