אתה שוכח דבר פשוט, אמנם היית יכול לחסוך כל חדש את ה-200 ש"י או 300 ש"ח שהיית משלם לביטוח סיעודי (כמובן שהכל נסגרת של גיל ופיצוי חודשי), אך מה יקרה במידה וחלילה יקרה מצב סיעודי? לביטוח הסיעודי אתה אמנם משלם סכומים לא מבוטלים, אבל מבוטח על גובה פיצוי יותר גבוה. ואם את הכסף הזה היית חוסך בתוכנית חיסכון שמושקעת במניות, אג"ח או כל דבר אחר, והיית פודה את התוכנית, עדיין היית מקבל פיצוי יותר נמוך מהפיצוי החודשי שהיית מקבל מהביטוח. אז נכון, קשה לסמוך על חברות ביטוח ונכון שהם ממררות את החיים, אך עדין מעל 50% מהתביעות משולמות ועדיין אין גורם אחר שאפשר, לצערנו, להסתמך עליו. אגב, תרשה לי לחדש לך דבר מאוד חשוב, ביטוח סיעודי להבדיל ממה שכולם חושבים, אינו ביטוח רק לעת זקנה. היום לצערנו ניתן להגיע למצב סיעודי בכל גיל אם זה עקב תאונה, מחלה וכו'. לכן כדאי מאוד להצטרף אליו בגיל נמוך כשהמצב הרפואי תקין כך שהפרמיה תישאר קבועה לכל החיים (בביטוח סיעודי הפרמיה קבועה ואינה משתנה עם הגיל). תבדוק את זה.

קשישים ששילמו כל חייהם עבור סיעוד מוצאים עצמם מרותקים למיטה בלי טיפול, וחברות הביטוח משחקות איתם בחתול ועכבר. צריך לטפל בכך ומהר. נקמת קשיש שננטש למות לבדו עוד לא ברא השטן !

למנכ״ל, מדחיות המבוטחים!

לחברת הביטוח אינטרס מובהק לא לשלם את הכסף, ופוליסת הביטוח מנוסחת כך שזה יצליח לה. עדיף לעשות תכנית חסכון צמודה החל מגיל 50, ולחסוך כל חודש סכום בגובה הפרמיה שהיה צריך לשלם לביטוח הסיעודי. למרות הריבית הנמוכה בתכניות כאלה, תוחלת התמורה, החל מגיל 67, גיל היציאה לפנסיה, (עד אז מכוסים בביטוח אבדן כושר עבודה והביטוחים הרפואיים) הרבה יותר גבוהה מאשר בביטוח הסיעודי. תבדקו את זה.