לכל השופטות ,שימו לב כי פמיניזם יפגע גם בבנים שלכם , אל תתנו לפימיניזם לשלוט בכם , תעבדו לפי הצדק .

האם טוענת שמרויחה 9600 והאב טוען שכפול מזה האם בקושי נפגשת עם הילדה וגם אז היא לא ישנה אצלה הנבלה גררה את האב לבית המשפט כי התנגדה לתמוך בעלויות הילדה

בלי להיכנס כאן לענייני החישובים הכלכליים, במקרים המעטים שבהם האם מרוויחה יותר מהאב עליה לפרנס את הילדים. אבל מה לעשות, המצב הזה משתנה לפעמים. המשכורות עולות ויורדות, העובדים מפוטרים או עולים בדרגתם או עוברים למקום עבודה חדש... המזונות צריכים להיות בפיקוח תמידי ולקבל התאמות למצב.

במקרה המדובר יש חריג רציני והוא שהיוצרות הפוכים. עובדה בעצמה היא בגדר נס משפטי. יכול להיות שזה מקומם שהמזונות שמשלמת האם נמוכים באופן ניכר מזה שהיה משלם האב אילו היה מתקיים המצב השכיח, אבל לומר את האמת, סביר להניח שהסכום שנפסק קרוב יותר לשקף את המציאות נכונה מבחינת הוצאות הילדה מאשר הסכומים שנפסקים לאבות. תקוותי היא שהסכומים יתחילו להיות מציאותיים יותר גם לאבות ולא רק במקרים ההפוכים הנדירים. הבעיה היא בשיטה, הוא נכון יותר, בהיעדר שיטה. כשאין שיטה אחידה, ברורה ושקופה לחישוב סכום המזונות ואופן החלוקה בנטל להורים, התוצאה היא כזאת. מה הבעיה לנסח שיטה? מה הבעיה להפיץ קובץ אקסל פשוט בבתי המשפט? הבעיה היא, כמו שכתבתי בכותרת, שיש יותר מדי גורמים בעלי אינטרס שלא יהיה שיוויון, ובראשם - עורכי הדין לענייני משפחה - הזן הגרוע ביותר מבין עורכי הדין. מבחינתם, כל עוד המצב נשאר ללא שינוי, הביזנס שלהם פורח. וסליחה אם פגעתי בעורכי דין דורשי צדק ושיוויון.

ברירת מחדל, שההורות משותפת ומזונות הילדים וכל הנלווה, ישולמו ע"י ההורים באופן יחסי להכנסתם, ייפתרו התדיינויות מיותרות, עומס ופגיעה בילדים. פסק הדין הוא נכון ואני תקווה, שיבוא המש/ך.

הנקודה החשובה ביותר בפסק הדין היא זאת "כבוד השופטת מירז כותבת שחיוב מזונות הקטינה יכול ויעשה באחת משלוש הדרכים: סעיף 3א שנדחה במקרה זה, חיוב על פי צמצום רכיבי המזונות ההכרחיים והגדלת רכיב ההוצאות הלא הכרחיות, דרך שלא צלחה במקרה זה ודרך חיוב האם מכח דיני היושר במשפט העברי ומכח עקרון השוויון."