כל אחד צריך לחיות כפי יכולתו,אבל מה לעשות הפיתויים בחוץ רבים,ואנשים לא עומדים בו. במשך החיים שלי קיבלתי סכומים שלא מתוכננים,אבל כמעט תמיד דאגתי שזה לא יהיה מתכון להכנס לחובות. חסכתי את היתרה,וכך תמיד רכשתי מכונית,החלפתי דירה,נסעתי לנופש,וכו'. מי שמתנהל נכון ללא סיסמאות,לא נכנס לצרות,ולאחר כמה שנים,יש רווחה כלכלית(הכל יחסי). הצעירים של היום הפכו את הפירמידה,קודם נהנים,שורפים את המעט שחסכו,ובגיל 35 מתחתנים ללא גרוש,אחר כך בוכים. כל אחד בוחר את דרך החיים שלו,רק שיבין שבסוף משלמים על הכל.

כי המשכורות מחורבנות והכל יקר פה בצורה פסיכית. לפחות אלה שמבזבזים חיים בשמחה יחסית אם הם מצליחים להתעלם מהמינוס בבנק. ודוגרי, בתור מישהו שעובד קשה בשביל לחסוך קצת ואף פעם לא להיות במינוס, כן, לפעמים אני קצת מקנא בהם. עדיף להיות טיפש ושמח מחכם ומיוסר. בסה"כ, עוד מעט יגיע המיתון, וכולנו, כולל אלה שבמאזן חיובי כמוני, יוכלו אותה. ותודה לביבי על מדיניות כלכלית מפגרת ומלחמות מיותרות. העלאת מיסים, Im ready.