אדון ירון שלו היקר. אנחנו מכירים לא מהיום. נהגתי לסעוד אצלך במשך שנים. אני חייב לציין שהיו ארוחות טובות, היו ארוחות מעולות ובשנה האחרונה, משהו התחפף אצלך והיו ארוחות גרועות עד שנטשנו. הסתובבת בין האורחים כמו טווס. חילקת ארוחות חינם למי שפירנסו את מדורי הרכילות. התחלת לזלזל בסועדים הקבועים וזה היה רק עניין של זמן שתיפול מהאולימפוס. עכשיו כשנפלת אתה מאשים את כל העולם. זה ברור. אבל האשמה היא עליך. הכנסת שותפים שהם יותר יהירים ממך והרבה פחות מבינים באוכל ובאנשים. שכחת שאתה טבח שצריך להיות במטבח ולא לדגמן בגדים על מסלולו המסעדה. ובעיקר שכחת מה זה להיות צנוע. יש הרבה מסעדות בעיר... אנחנו שם!!! בהצלחה!!!

משהו רקוב בממלכת הזנת ההמון. איזכור שמות של מגלגלי ממון כסועדים, ארוחות במחיר שבועית של פועל, מסעות הנאה באירופה על חשבון ההוצאות, שף בפועל...(?), וילד בן 12 שעובד במטבח בית מלון. עושה רושם שכל הסימפטומים של מחלת המדינה נמצאים בגוף הטקסט

שתמצא פרנסה טובה בקרוב ותהייה מאושר.

בסך הכל אתה טבח בזה התחיל בזה ניגמר כל הארוחות שאתה וחבר מרעיך מבשלים במסעדות הזויות הללו הם אחיזת עיניים וטיפשים משלמים על ארוחות אלו הרי כולכם מפסידים מליונים אינך שווה מאום אתה וכל הטבחים בל נישכח שזה מקצוע ירוד זכור תמיד מהו טבח בצבא ואתה וחבריך בדיוק כמותם

רק מהתחתית רואים את האור. עברת תקופה קשה, אבל אתה נשמע מפוקח ומציאותי . גאה ללוות אותך, אתה נמדד עכשיו, כשאתה צריך לבנות מחדש. עלה והצלח!

כמה מוכשר שלא תהיה, אם אתה לא איש עסקים, אתה תיפול. בכל תחום. אייל, כמה כשרוני שלא היה, נפל קשות כי ניסה להיות איש עסקים. עד שלא הגיע שחר סגל, אייל לא התחיל לעמוד על הרגליים. שחר סגל עשה ממנו בנאדם, הוציא ממנו את הנושא העיסקי והדברים מתקדמים יפה אצלם. ירון שלו פועל בטימטום. הוא צריך לצידו מישהו שיוכל לסמוך עליו. בטח לא אדון ריסטרטו שהוא איש עסקים מעולה, אבל אחד האנשים הפחות אהובים בתעשיה. ותפסיקו כבר עם הסמים למען השם. הטאלנט הוא שלכם גם בלי זה. ועוד דבר ירון, אמן אמיתי לא נח במקום. אמן אמיתי כל הזמן רץ כל הזמן ומתפתח ומפתח. שחרר את טוטו. זה שייך לעבר. תפסיק להיאחז בה. כמו תפוח הזהב, כמו קרן ועוד דוגמאות, תשאיר את טוטו כזיכרון אהוב על מי שהיה בא וצא להמציא את עצמך מחדש. ככה זה אמנים אמיתיים. או שאולי אתה לא אמן?

גם אני הייתי שף ובעלים במסעדה. המציאות היא רק מאוד מורכבת. ולשמוע את ירון מדבר ככה, זה מאוד כואב ומזכיר לי את התקופה שעברתי אחרי שסגרתי את המסעדה. רק מה, לא הסכמתי לשבת בבית. לא נתתי לרקב לתסוס לי בבטן. ואחרי חופש כפוי של חודשיים, ישר הלכתי לעבוד כטבח במסעדה אחרת. ולו רק כדי להתרפא בעיסוק. את האגו הכנסתי למעטפה, ושלחתי אותה רחוק ממני. את הטינה והשינאה שהייתה לי על השותפים שלי, המרתי בעבודה קשה אך המאוד מספקת בסרוויס לחוץ ובבעלים דורשני מאוד. אין מה לעשות. המסעדנות בארץ ובעולם בכלל, הינו תחום מאוד קשה, לחוץ, מפסיד מיליארדי דולרים ואפילו גורם לחלק מהנשברים להתאבד... צריך להיות מאוד חזק, ולהבין שהכל מתחיל בראש. ונסיים בקלישאה: כל סוף הוא התחלה חדשה. ונסיון טוב זה נסיון כושל שמנפים אותו למעלה.

לא שווה את המחיר , והמחירים גבוהים . נכתב ונאמר בכנות .

מסעדה עם אוירה לא נעימה ומרעישה אוכל יקר להחריד ולא מצדיק את מחירו המלך עירום וגם האוכל שהוא מכין

מסעדה ברמה שאין שנייה לה בארץ, מבחינת בנאדם.... פחות, הכתבה המיותרת ההיא פשוט ריסקה אותו, קצת צניעות וענווה, תלמד ירון "חיים ומוות ביד הלשון"

בחיים האלו יש את אלו שקורעים את התחת ועל הזיעה שלהם עושים מיליונים. ראיתי זאת זה דבר ידוע מוצאים כישרון שבונה שם ואז בועטים בו. זו התנהגות ישראלית טיפוסית של כפיות טובה! זה קורה גם בתעשייה ובחברות בפיתוחים של פטנטים,ואצל אנשי מכירות שמגדילים קווים ואז נבעטים לפני שיקבלו בונוס ועמלות. מנצלים ומנוצלים. בישראל אין חברים רק כסף! גועל נפש!