אז מה אם זה מחזיק מאות שנים! אחד מתוך מיליון ילקו בסכיזופרניה!

בתהליך ייצור הבטון מושקעת הרבה יותר אנרגיה (חימום של יותר מ 3000 מעלות מול 900 מעלות צלסיוס ולחום הזה יכלו להגיע גם בעולם העתיק) מעבר לזה שהמבנה מסיים את חייו בית הבטון הוך לאחר כ 150 שנה לערימה של פסולת שהדורות הבאים צריכים לגרוס וטפל בה ולעומת זאת הסיד חוזר להיות אבן גיר כמו שנלקחה לראשונה מהטבע. על זה כל המהומה. בנוסף לזאת כדאי לבדוק את הכמויות מלט שנדרשות לבית מבטון לעומת כמויות הסיד שנדרשות לבית כזה. הרי חלק גדול מהקיר הוא בכלל המפ שחוזר לטבע בצורה מושלמת תוך השקעת מעט מאד אנרגיה לבניה. איך בכלל ניתן להשוות?

תהליך ייצור הסיד דומה מאוד לתהליך יצור המלט: מחממים אבן גיר עד להתפרקות הכימית שלה. בתהליך הזה נפלט הרבה מאוד פחמן דו חמצני: גם מהדלק שנשרף וגם והפרוק של אבן הגיר לסיד ופחמן דו חמצני. מעבר לכך, גם בטון רגיל סופח פחמן דו חמצני באיטיות. בקיצור: על מה המהומה? וכיצד נקבע שהקירות שנבנים בשיטה זו עמידים יותר ביחס לבטון?

מי שמעוניין לראות יש בית בעין הוד בשלב יציקת קירות Hempcrete (תוכנן על ידי קבוצת תו)

ותכולת אומגה 3 ואומגה 6 גבוהה. צמח יעיל מאד (כמו שנאמר - גדל בכל מקום ובכל תנאי, כולל על שפכים...) לעצירת מידבור, וגם שימושי מאד לתעשיית הנייר (בגלל הסיבים).