he had difrent view before

איך אמר בזמנו הכלכלן הגאון ושר האוצר המנוח? מדינה אינה פושטת רגל. מכסימום פושטת יד. אשרי המאמין. אני ממשיך להשקיע בעו"ש.

1. כמות החובות המצרפית אותה חייבים כל הגורמים בעולם (פרטים, חברות , ממשלות ועוד) זהה לכמות החובות אותה זכאים המלווים לקבל. 2. למרות עובדה מספר 1 התחושה היא שהיקף החובות מצד החייבים גדול מזה של הזכאים לקבל אותם. עובדה זאת מוסברת במה שנקרא בחשבונאות חובות מסופקים. כלומר חובות שספק אם יגבו אותם. החייב בדרך כלל רואה את החוב ככסף שאינו שלו בעוד המלווה רואה את הכסף כחוב שחלקו אבוד. 3. בשל עובדה מספר 2 היקף הנכסים העומד לרשות הציבור קטן מזה הקיים בפועל. 4. כיום אין הגבלה על אורך זמן ההלוואה שניתן לקחת או לקבל. ניתן לקבל ולתת הלוואה גם לעשרים או שלושים שנה. זאת למרות שאפילו את הצפוי לנו בעוד שנה לא ניתן לדעת. 5. כתוצאה מעובדה 4 ישנם אקטוארים המנסים לצפות את העתיד להתרחש, ספק אם מי מהם יודע מה תהיה תוחלת החיים בעוד עשר שנים או מה תהיה רמת השכר והדיור קל וחומר לתקופות של עשרים ושלושים שנה. 6. דוגמא לתכנון רחוק אשר נראה כיום כי הוא כושל ניתן לראות בפנסיה התקציבית. החובות האקטואריים של מדינת ישראל ושל גופים ציבוריים אחרים אשר נהגו עם קום המדינה. משפיעים גם מאה שנה אחרי שתוכננו ונראה כי למדינת ישראל יהיה קשה להתמודד עם ההשלכות של פנסיה זאת. 7. מצוות שמיטת כספים מצווה על מחיקת כל החובות שנוצרו מהלוואה מקץ שבע שנים. 8. המצווה אינה מוחקת חובות עליהם יש ערבון, חובות אלו ימחקו רק מעבר לגובה הערבון. 9. נהוג לחשוב שמצווה זאת אף פעם לא התקיימה בפועל, אולם אם כך יש לשאול לשם מה תוקן הפרוזבול. 10. לדעתי בניגוד לדעה ההלכתית המקובלת חובות שזמן פירעונם אחרי השביעית נשמטים, כאשר ייוצר מצב שבו פרטים לא ילוו כסף מעבר לסוף שנה שביעית אלא אם כן יש עליהם ערבון. 11. מצווה זאת היא למעשה תחליף למדיניות מוניטרית או פיסקלית מרסנת. שכן היא מונעת פעילות שתחמם את המשק ע"י כך שהיא מונעת ממלווים להלוות בידיעה שאין להם כמעט שום סיכון באיבוד כספם וכל הסיכון הוא אצל הלווה. 12. הממשלה תוכל להיות מגשר לגבי הלוואות שיהיה כשל שוק ביצירתם כגון הלוואות ללימודים. בהם לא ניתן לקבל ערבון ע"י הלומדים. 13. לממשלה יהיה יותר חופש בניהול תקציבה היות והקשר בין הווה ועתיד יהיה פחות הדוק.

אם כולם ראו אותו איך הוא הגיע ?

כבר היום יש ריבית שלילית ביפן שכנראה תוביל לצמיחה ביפן ובעוד חמש שנים גם אירופה תעתיק את המודל הזה

השאלה היא לכמה זמן

כשאין גידול באוכלוסיה (למעט באפריקה) ההשקעות הריאליות נמוכות, החיסכון גדול והתוצאה הבילתי נימנעת היא ריבית נמוכה. לדעתי, גם אם לא היה בנק מרכזי הריביות היו אפסיות. בעולם של ריבית אפס רק שרלטנים לטיניים מוכנים ללוות - ספרד איטליה ארגנטינה - והם בדרך כלל לא מחזירים. המזל של הבנקים המרכזיים הוא שההשקעות הריאליות לא גדלות - זה סימן שלאנשים יש אחריות. אם ההשקעות יגדלו זה יהיה סימן שמדובר בהשקעות גרועות - והמפלות רק תהיה קשה יותר. רק כדוגמה - אם יבנו הרבה יותר דירות - חלק מהם ישארו ריקות - הנפילה במחיר תהיה קשה, הבנייה תיפסק והמיתון יהפוך לשפל.

ברגע שהמדד יעלה, ואין ספק שהוא יעלה, אנשים לא יוכלו לעמוד יותר התשלום המשכנתאות ואז תבוא מפולת ענקית. זוהי לא נבואת זעם אלא מציאות לצערי שתטפח על פניהם של התמימים שחושבים כמוף

התגובה שלך מעולה, אבל יהיו כאלה שעוד ילכו ויעשו את מה שהצעת. רובם כנראה כבר בחובות, והם רק יקברו את עצמם עמוק יותר.

הנה רק אתמול הוגשה הצעה לאפשר נטילת משכנתאות בשיעור 90% משווי הנכס, אז כמעט כל אחד יכול לקנות דירה ב-2 מיליון ש"ח ולהביא רק 200 אלף משלו (שאותם הוא יכול לממן בקלות מקרן הפנסיה שלו או של ההורים שלו...). אפילו למי שיש 400 אלף כדאי לקחת משכנתא של 1.8 מיליון, כי היא נורא זולה, ובאמצעות העודף הוא יכול לקנות אוטו חדש, לנסוע לחופשה לחו"ל, לקנות אייפון 6, ומסך 60 אינטש 4K. תקנו, תקנו. מכירת חיסול....

שמטרתם רק למסות, לקחת בכוח ולגנוב מהעשירים, במקום להכיר בעובדה שההתערבות הממשלתית המסיבית בשילוב עם ההוצאה הממשלתית האדירה של כל מדינות המערב, הן הגורמים היחידים לעיוותי השוק ולמשברים הכלכליים שפוקדים אותנו.

פחות כסף לעובדים, יותר כסף לבעלי ההון.

ויגלגלו את תפוח-האדמה הלוהט, לבאים אחריהם. בבחינת, "אחרי המבול"

(בגלל טעיות שנעשו בכול אמפריה) השאלה היא מי יקום במקום - כנראה סין ( בתקווה שלא אמפריית הרשע של האיסלם)

הכלכלה חייבת להמשיך הלאה, מה זה קריסה? אנשים יפסיקו לאכול, לקנות לחיות ?