בכל עבירה פלילית יש לקורבן את הזכות להתלונן, אבל זו מעולם לא היתה חובתו. בנוסף, כאשר התלונה תהיה קטסטרופלית כלפי הצד השני, יש בהחלט מקום לרחמים ולמחילה. במקרה של חיים רמון, למשל, בקשת סליחה היתה בהחלט מספקת.

וכל מילה (צדקנית או אחרת) מיותרת. מציעה לכל יפי הנפש לראות את עצמם כאילו היו הם השופטת, או מי מקרוביהם-בתם, נכדתם, אחותם. ולהפסיק את ההשתלחות בה על שלא הפכה עצמה ללפיד חי.

לכאורה כמובן , ומבוסס על דברים שנכתבו בתקשורת. קשה להאמין שאדם כזה "סתם איבד עשתרונות" וסביר יותר שבעברו היו עוד מקרים של "איבוד עשתרונות". נקוה שהראיות ואולי פוליגראף ישפכו אור.

משום מה יצא הקצף על השופטת שלא התלוננה. אנשים ברמת טוקבקים, כולל חברת כנסת, דורשים מן השופטת להתלונן. מדוע? האם יש לה חובה ציבורית לעשות מעשה שאינה חפצה בו? לא בל' רבתי. אין לה כל חובה ציבורית כזאת. משופטים אנחנו דורשים אמינות, הגינות, ידיעת החוק ועשיית משפט. איננו דורשים מהם להיכנס מרצון לקלחת של חקירה משטרתית עם הדלפות איומות, להגיע למשפט ולחקירה של עורכי דין אגרסיביים ולהיות למשיסה לטוקבקיסטים אלימים, בריונים וגסי רוח. לצערי, זה המצב בארץ כלפי מי שמעזה להתלונן. מודע תובעים מן השופטת להתלונן ולהפיל את עצמה לבור הזבל של הערוצים הציבוריים? משה גורלי, אתה צודק.