יותר מזה לא צריך.

הכנסה של 18000 ש"ח חוסכים כ- 2000 אין חובות. לפני 15 שנה קנינו דירה בפריפריה - שכ"ד שילם את המשכנתא (2300 ש"ח בחודש) גרים בשכירות במרכז בדירה סבירה אך לא מפוארת. לא יכולים לקנות דירה במרכז (בלי מליון וחצי שח משכנתא) קונים במסגרת תקציב, מתוכננים, יש סעיף תקציבי של "בא לי" שלא נרגיש מסכנים ו"אסור" השנה היתה הכנסה לא צפויה - טסנו לאילת לחופשה ואת השאר הפננו לחיסכון - שאיפה לחו"ל בשנה הבאה. הילדים מקבלים דמי כיס מגיל ( 10 ש"ח) צעיר ומלמדים אותם לנהל את התקציב שלהם [כולל "בא לי" ]. אוכלים בחוץ פעם בשבוע ~ לא מסעדות פאר אבל גם לא בדוכן שווארמה :-) הולכים לסרט פעם בחודש מידי פעם להופעות בעבודה אוכלים לפעמים מהבית לפעמים TA נותנים מתנות נדיבות לאנשים אהובים. אם נאבד את העבודה נוכל להסתדר שנה עם ירידה נסבלת ברמת החיים כן, לפעמים אני מקנאה בחברים עם הבתים היותר מפוארים משלי, והאוטו היותר מפואר אבל אז אני רואה את המתח סביב ה"אין כסף" החובות והאובר ואז אני מעדיפה את ההתנהלות שלי על פני זו שלהם. ובלי קשר - בישראל בעיות מבניות ומדיניות כלכלית איומה!!

ולא, עלות המחיה באוסטרליה היא לא כל כך יקרה לעומת ישראל, יש לא מעט דברים זולים יותר, ולדעתי פה במלבורן יקר אולי ב20 אחוז יותר. כלומר, עובדת סוציאלית באוסטרליה מרוויחה פי כמה וכמה מעמיתתה בישראל. וזה נכון לרוב המקצועות באוסטרליה. וכן, גם כאן יש בזבזנים שבוכים שהם לא גומרים את החודש, אבל עדיין, בסופו של דבר, מ6000 שח שכר חציוני (ויש כאלה שיגידו 5400 שח) אי אפשר להתקיים, ולכן העצות שלה נכונות בגדול, אבל לא כשמדובר במשכורות הרעב בישראל, ואז למרכיב "אני לא מרוויח מספיק" יש שיקול משמעותית גבוה יותר.