תמיד עוזרת לכולם ולעצמי כלום .כתבה יפה מאוד ומעלה נושא כאוב.

ככה חינכו את הנשים, זה חלק מזהותן פתרון חלקי: למידת טכניקת התנהגות אסרטיבית תופעות לוואי של הפתרון: זה יעצבן מאוד את הסביבה, כי לדעתם זה לא נורמלי שהחלטת באמת לדאוג לעצמך, ומה איתם? הרי זמנך החופשי הוא משאב שלהם.

מקווה שזה יעזור :)

כשצריך טיפול רפואי לעצמי אני דוחה ובודק אפשרויות. כשמישהו אחר צריך טיפול רפואי אני מציע לעשות טיפול מהיר ואגרסיבי.

۩*)ⵗⵗ☼ⵗⵗ(*۩

רוב האנשים שלוקים ב"צרה" הזו הן נשים. הנשים הללו או הגברים לוקים בתחושת ערך עצמי נמוך ובתחושה שהן "לא שוות מספיק". יש אנשים שנולדו עם תחושה מובנית של משרת ושל מרצה (סגול ב צ'). אבולוציה של שנים של הקרבה אישית של נשים, פיתחה העדפה לנשים שמקריבות את עצמן למען אחרים ויציאה מגידרן על מנת להשביע רצון הזולת. אנשים אלה יעדיפו את התודה מאשר את ההנאה האישית המיידית. א-נשים אלה יעדיפו לעמוד כל היום על הרגליים ולשרת בכך יהא סיפוקם. אם יכרחו אותם לשבת כאחד מהסועדים כשווה בין שווים, הם ירגישו שלא בנוח ולא במקום הטבעי שלהם. הם מרגישים ראויים רק כאשר הם משרתים. הם לא מרגישים ראויים להיות שווים. כמובן שקשה לאדם להילחם עבור הזכויות של עצמו ויותר קל להילחם עבור הזכויות של האחר. או אז אתה נייטרלי מספיק ולוחם עבור אידאה ולא עבור עצמך באופן אגואיסטי. וכך טיעון שתשמיע הוא טיעון חף מאינטרס אישי ולכן גם מכובד יותר. ויש עוד מגוון סיבות שעצלנות היא האחרונה שבהן.

כאשר עוזרים למישהוא אחר אז הצפי להוכרת התודה היא חלק מהממריץ. כאשר עושים משהו לעצמנו אין מי שיעריך את המאמץ.