זה בלוף שראוי להיחקר (רצוי שמישהו באקדמיה יעשה עבודת דוקטורט בנושא)...

מה שיש זו סתם בועת נכסים רגילה, שבה אנשים מרצונם החופשי בוחרים בקורת גג מסוג "דירה בבעלותם", ולא בקורת גג מסוג "דירה להשכרה". אם חצי מיליון איש חיים בשכירות וטוב להם, ופתאום מחליטים שחייבים למהר ולקנות דירה בבעלותם, הרי שיווצר ביקוש מטורף ועליות מחירים חזקות. בעקבות הביקוש והמחירים הגואים האנשים שמחזיקים בכמה דירות, כלומר יש להם דירות להשקעה- יסרבו למכור אותן כי הם מבינים שיש להם סוג של תרנגולת שמטילה ביצי זהב. מדוע הציבור לא מתלונן על הזינוק שהיה במחירי המניות בבורסה? אם אני רוצה להיכנס כשותף בחברות המצליחות במשק זה עולה לי היום הרבה יותר מאשר לפני כמה שנים בודדות. הציבור מתלונן על מחירי נכסי הנדל"ן אבל לא על מחירי נכסים פיננסים. רוב הציבור טוען שמשכנתא זה "חיסכון כפוי" לא הוצאה. האמת שזה גם וגם - הכסף שמשולם על ריבית "נשרף" והכסף שמשולם על הקרן זה בעצם כאילו הפקדתי אותו לעצמי בקופת חיסכון על שמי. אני תמיד יכול למשוך את כל הכסף ששילמתי במרוצת השנים לעצמי. אני יכול למשוך כסף מקופת חיסכון ואני יכול למכור דירה ולקבל בחזרה את מה שהשקעתי ואולי גם יותר אם מחירי הדירות עלו בנתיים. לכן עמדת הלמ"ס נכונה - דירה זה מוצר להשקעה ומי שרוצה פתרון דיור לא חייב לקנות דירה. אם בוחנים את האחוז מהמשכורת שמוציאים על שכר דירה, כלומר הוצאה לכל דבר שהכסף עליה באמת "נשרף" ולא חוזר - רואים שמשק בית ממוצע לא מוציא היום יותר אחוזים על שכר דירה מאשר בשנת 2002-2004 ואולי אפילו פחות. זה מוביל למסקנה שאין מצוקת דיור. כל מה שיש כיום בישראל זה מצב שבו יותר מדי אנשים שעד היום היה להם נוח לגור בשכירות, רוצים לפתע לקנות נכס משלהם. הפוליטיקאים כמובן לא מבינים את זה ולכן גם הפתרונות שלהם לא יעבדו.