איך חברה מפסידה ולא היתה ריווחית מעולם, שווה 50 מיליארד דולר ? חברה שהושקעו בה מיליארדי דולרים עדיין מפסידה, כלומר לא רק שהיא לא מכסה את ההוצאות היא כאילו במינוס של מיליארדים. באיזה עולם כל המשקיעים האלו חיים ? מישהוא מוכן להסביר את ההגיון הכלכלי כאן ?

הסבר: יש לי חברה ששווה לדעתי 80 מיליון דולר (על כלל נכסיה, כולל כסף בבנק). יש לי משקיע שמסכים ששווי החברה כרגע הוא 80 מיליון דולר. אם הוא מוכן להשקיע 40 מיליון דולר, אז 40 מיליון דולר נכנסים לקופת החברה תמורת 33% ממניות החברה, שהרי לאחר הזרמת הכסף החברה שווה 120 מיליון דולר. בנוסף, חברה שממשיכה לצמוח, שווי השוק שלה גדל גם אם לא גייסה. הדבר היחיד שמשתנה הוא שגיוס הכסף מעניק חותמת של המשקיעים החדשים של שווי שוק מעודכן לחברה. אובר, למשל, כרגע מגייסת לפי שווי שוק הקרוב ל-50 מיליארד, תחת הערכת החברה שהחברה צמחה בכ-10% מאז הגיוס הקודם. הסיבה לבלבול היא שחברות מגייסות בדרך כלל על בסיס שווי החברה לאחר השקעה (post-money valution). כך או כך מדובר בעיקר בשווי שוק על הנייר (אם כי אי-הרווחיות של החברה פחות רלוונטית - חברות הזנק אגרסיביות אינן רווחיות בשנים הראשונות ויותר מכך), והמכפילים לפיהם אובר מגייסת מאוד גבוהים, במידה ניכרת מכמעט כל חברה אחרת.

מראה שהחברה העולמית יותר ויותר מתמקדת במחיר, ולא בשירות שמקבלים. זה לא משנה שהם טוענים שהם עושים בדיקות רקע לנהגים והעסיקו בהודו אנס מורשע (שבאופן לא מפתיע... אנס שוב). זה לא משנה שהם משלמים לנהגים רבים בארה"ב שכר רעב ויוצא שאחרי דלק והוצאות הם מקבלים פחות ממינימום. זה לא משנה שהם גבו פי 10 (!!) מנוסעים בזמן אסונות טבע, ואחרי שהממשלה "ירדה" עליהם הם הסכימו לקחת "רק" פי 2.7 בעת אסונות טבע. זה לא משנה שהנהגים הם "כל אחד מהרחוב", לא בודקים את העבר התעבורתי שלו ואם הוא עבריין מורשע. זה לא משנה שלאחרונה התפרסם היחס המזעזע של הנהגים שלהם לעיוורים עם כלבי נחייה, במקרה "הטוב" הם מכניסים את הכלבים לבגאז', במקרה הרע הנהגים רואים שמדובר בעיוור עם כלב, ופשוט משאירים אותו שם (לא לפני שאובר גובה מהעיוור דמי ביטול על כך שהזמין נסיעה וביטל) פשוט כלום לא משנה. העיקר שזול ביום יום וזהו. החברה המערבית הפכה ליותר ויותר בזויה.