זה חוק גרוע שיפגע בילדים. הורים שנפרדים יפה ממילא יפרדו יפה. והורים סחטנים/מניפולטיבים ישתמשו בחוק בכדי להתנער מאחריות ולא לקדם את עניין הילדים. פשוט סימסאות חסרות תוכן בחוק יחידות הסיוע פועלות לאט ולא עוזרות במקרה שאחד ההורים מחליט לגרור את כל המשפחה למאבק זה אבוד כי אין להם סמכות החלטה.

שוב יש כאן התערבות של מדינה זרה המשלמת לעורכים כספים

חק שמיועד להקטין פגיעה בילדי מתגרשים עלול לגרום לכך שזוגות שהחליטו להתגרש עוד לפני שהיו להורים יהיו הורים כשיתגרשו

סוף סוף גברים יבינו כי אינם יכולים לעשות במערכת כפי רצונם. מושג האחריות למשפחה ולבת הזוג מקבל חיזוק.

כל שינוי בעתיד עקב שינוי כלכלי או תנאי מחיה אחרים מתבצע על ידי בורר מקובל על שני הצדדים. תפנימו :עדיף שהכסף יבוא לילדים ולא לעורך דין.

גם ככה נחנו סוג ב' מבחינת הרבנות. כל פסיכופת נקמן יכול להכות אותנו, להשאיר אותנו עגונות כל החיים, או סתם לדרוש "שלום בית" בזמן שהוא מכה אותנו. מה החטא שלנו? שאנחנו יהודיות אזרחיות ישראל והעזנו להתחתן. לא משנה איך התחתנו, בסוף צריך לעבור ברבנות. למה? כי אנחנו יהודיות. כמה נשים עוד יאבדו את חייהן בגלל החוק הזה?

חוק חשוב ביותר שימנע את ההסלמה הנוראית שגורמים עורכי הדין לצדדים. אולי סוף סוף הצדדים ילכו ישירות לגישור ולא למלחמות שחוץ לבזבז את הכסף שאין להם ולהרוס את עצמם והילדים לא מועילות לאף אחד (כמובן חוץ מלכסי של עוכרי הדין)

יש הסדרי ממון והתחייבויות משפטיות אחרות ולא צריך לתת לסוג האנשים הללו דריסת רגל לשלוט בחיינו. אפשר לקחת משכנתא כל אחד בנפרד - לא חייבים חותמת נישואין. כשאותנו שואלים אם אנו נשואים אנו אומרים: "אנחנו מחוייבים". הרבה יותר כיף לנו שאנו ביחד כי רוצים וכל אחד יכול ללכת אם בא לו, ואם הוא נשאר זה אומר שבאמת אנו רוצים להיות ביחד ולא בגלל איזה חתימת חוזה משפטי או רחמנא לצילן רבני. נכון שזה לא מתאים לכולם אבל זה מתאים בהחלט למי שמצא את המיועד שלו באמת ובתמים ולא מכל מיני אילוצים של לחצי חברה ומשפחה ושצריך להתחתן כי זה הנורמה ועוד כל מיני תירוצים משונים. אם אי אפשר לסמוך על בן הזוג אז לא היה צריך מלכתחילה להיכנס לקשר הזה. צורת חיים משותפת זו מאלצת להיות הרבה יותר קפדן בבחירת בן הזוג שלך. ואם יש בן זוג מניאק שחושדים שהוא יכול להיות מניאק, אז ניתן לבצע הסכם ממון שמסדיר כל דבר במקרה שמשהו משתבש חו"ח והכל ברור ואין אף צד מנצל ודורש רעה. כל אחד יודע עם מה הוא מגיע ועם מה ילך במקרה שיוחלט להפריד את החבילה. והעיקר להתרחק מרבנים צבועים ומושחתים. הרבנים הרוויחו ביושר את הסלידה שלנו מהם ואנו אלו שעושים להם דה-לגיטימציה ולא הם אלו שישלטו בחיינו. הם הפכו את הדת למסחרה מכוערת והבריחו אותנו מלהתקרב אליהם.

להתגרש ולחזור הביתה בשלום. ההליך החדש מצוין ומונע התלהמות מצד שני הצדדים המתגרשים בנוסף יחסוך כאבי ראש וכאבי כיס שעורכי דין רבים מרוקנים ומשאירים אותנו בחוסר כול לאחר הגירושין.

אנשים לא מגיעים להתגרש כי הכל היה נחמד ורק צריך לדבר על הדברים מול מגשר. יש מקרים שבהם צריך כמה שיותר מהר ולטובת כולם לאפשר הפרדה וגירושים. החוק הזה פוגע בצד החלש. הצד החזק ממילא יודע לדאוג לעצמו ויש לו משאבים והזמן בצד שלו. זה בסך הכל ישמש ככלי נוסף לגברים שממילא בכוחם לקבוע אם יתנו גט או יכלאו את פרודתם בנישואים על הנייר כנשק יום הדין בשביל לסגור הסכם שנוח להם, לסחוט מהן ויתורים או סתם כדי להתעלל בהם כחלק מההתעללות הכללית שלהם באישה שלהם. למה לעכב מצב שבו אדם מבקש להשתחרר מנישואים? בשביל להבין אם יש באמת סיכוי לגישור, מספיק שבוע. מדוע 85 ימים?

כאשר רק אחד מבני הזוג רוצה להתגרש עליו להגיש בקשת גירושין לבית המשפט. הגירושין נכנסים לתוקף לאחר שישה חודשים במידה והוא אינו מושך את הבקשה. מעבר לקח המדינה לא מתערבת ובמידה ובן הזוג מסרב לשלם מזונות בתקופת ההמתנה המדינה תשלם.

הזילות במוסד הנישואים הגיעה לשיאים חדשים. אולי ככה אנשים ייקחו את זה יותר ברצינות ויפסיקו לבזבז את כספם ואת כספי המוסדות המדיניים במירוץ לחתונה שלא תשרוד תקופת הריון של ארנבת.

באיטליה מהיום שהוגשה בקשה לגירושים לבית המשפט אז מחכים שלוש שנים עד לאישור הגירושים וזאת כדי למנוע סחטנות בגירושים וגם לאפשר לזוג להגיע לגישור ובגלל זה זוגות מתחתנים בצרפת או באנגליה או שבכלל לא מתחתנים. לדעתי מי שהתחתן ברבנות וברגע שיש לאשה את הכתובה ביד אז שום דבר לא יעזור והחוק החדש לא שווה כלום והוא רק מעיק על המתגרשים ובעיקר על הילדים.

ומה עם מזונות לילדים בתק' הביניים? הדבר הנכון הוא לבטל את מרוץ הסמכויות. זו הסיבה העיקרית בגללה מוגשות בקשות שהיו יכלות להפתר בגישור. (ולקבוע שהליך בבית דין דתי יתכן רק כ2 בני הזוג מסכימים.)

פחות רבנים, פחות משפטנים...

השופטים כמעט תמיד מסרבים להכריע בין בני הזוג, גם כאשר ברור שהפערים אינם ניתנים לגישור, אלא במקרים קיצוניים של בעל מכה, או בעית התמכרות של אחד מבני הזוג. בשאר המקרים השופטים שולחים את הצדדים שוב ושוב לגישור, ונמנעים מלנקוט עמדה. בית משפט אמור להיות זה שמכריע בסכסוכים שאנשים אינם מצליחים לישב בעצמם. הוא אמור להעזר בחוות דעת של עובדים סוציאלים, אבל הוא זה שצריך להכריע. כל השיטות האחרות רק יקלו על הצד שמנסה למשוך ולהתעמר ומסרב להגיע לפשרה הגיונית.

כן , אם קיים הליכי גישור בפלילי ,הגיע הזמן גם להתקדם בהליכי גירושין בדיני משפחה כאמור לעיל להפנות בני זוג להליכי גישור כאמור ? המשפט הישראלי הנו רב גוני והפרשנות שלו גם ולכן טוב שאין חוקה מקובעת . יישוב סיכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט זה הכרחי ביותר ! החיסכון בשעות שיפוט דבר מבורך שלעצמו .

זוגיות ללא חתונה

כל עוד גוף חיצוני לזוג קובע אם הם יכולים או לא להתגרש, לא ברור לי איך אנשים ממשיכים להתחתן