אכן שדה הגז אפרודיטה לבדו לא מצדיק השקעה במתקן הנזלה, ואכן זאת היתה אחת האופציות שנבדקו לצורך פיתוח אפרודיטה, עד לפני מספר שנים. תנוח דעתו של בילבול, נבדקו גם אפשרויות נוספות לצורך פיתוח אפרודיטה: הקמת תחנת כוח גדולה והעברת החשמל לישראל בכבל תת-ימי, ייצוא גז דרך צנור גז לטורקיה שיתחבר גם עם שדות הגז הישראליים, ייצוא גז לאירופה באמצעות צינור גז ליוון ומשם לאירופה, ולאחרונה הדגש הוא על ייצוא גז למצריים והנחת צנור גז למצרים. אבל לא שמענו על בעיות רגולטוריות בקפריסין כגורם שעיכב את פיתוח השדה. אין בתגובה שלך סתירה למסר העיקרי במאמר: שהאחריות העיקרית לעיכוב בפיתוח לוויתן נופלת על תאגידי הגז, ולא על הבעיות הרגולטוריות כפי שנתניהו, שטייניץ ועושי דברם מספרים לנו. אציין שבעלי הזכויות באפרודיטה, נובל אנרג'י וקבוצת דלק, בדקו גם הם את האפשרות להשקיע במתקן הנזלה בשדה לויתן שהם בעלי החזקה בו. זו היתה האופציה המועדפת עליהם עד לפני מספר שנים, האמונה שלהם באפשרות של מכירת הגז מלויתן כגז טבעי נוזלי LNG למזרח הרחוק. לכן הם נכנסו למו"מ עם חברת וודסייד עם המומחיות שלה בתחום LNG, לכניסה כשותפה בלוויתן. רק בסוף 2013, שלש שנים אחרי גילוי לוויתן, הבינו תאגידי הגז שזה אינו הכיוון הנכון, שאין אפשרות ריאלית לייצא גז למזרח הרחוק, ובינתיים התעכב הפיתוח של לוויתן. צ'אק דיווידסון, מנכל נובל אנרג'י דאז, מסר בעקבות ביטול עסקת וודסייד: "התוכניות לפיתוח של לווייתן השתנו באופן משמעותי מאז שהתחלנו את החיפוש אחר שותף לעיסקה לפני כשנתיים". דיווידסון הוסיף כי הצמיחה של שווקים באזור לגז טבעי, שיכולים להיות מסופקים על ידי צינור, יצרה 'שינויים דרמטיים' ודחתה את הצורך בגז טבעי נוזלי לשלב מאוחר יותר. בתמצית, הטענות של תאגידי הגז, וגורמים בממשלה כאילו 'הרגולציה הורגת את הגז הטבעי,' והרגולטורים אשמים בכך ששדה לווייתן אינו מפותח, אינן נכונות בלשון המעטה.

אפרודיתה לבדה ,כך נאמר, לא מצדיקה מתקן הנזלה וזאת היתה ,לפחות ,אחת האופציות לפיתוח אפרודיתה,אם לא העיקרית. כך ,לא בטוח שפורטוגלי מדייק בתובנותיו.

כל יום שגז לא מיוצא, הוא עוד יום שישראת תוכל להשתמש בגז. בנוסף לזה - מדינת ישראל חייבת להעמיד את החברות במקומן הנכון. מדינת ישראל היא הריבון, ולא החברות. החברות התחייבו להניח צינור הולכה שני, כבר לפני שנה - ועד היום לא עשו זאת. על המדינה להטיל קנס של מליון דולר לכל יום עיכוב.

ההפך. רוב חברות הנפט שומרות על חרם הערבי ולא מוכנות לשקול פרויקטים כאן. בנוסף, אי-וודאות רגולטורית לא משפיע לטוב על זרים. למה להשקיע מיליארדים כאשר חרב הרטרואקטיביות עומד מעל לראשם? 6-8 מיליארד דולר כסף אמיתי מול רווח לוט בערפל? לא כדאי, במיוחד אחרי תגלית מצרים וחזרת איראן, בעלת 1100TCF לזירה. קצת צניעות. ישראל איננה קטאר. 30 TCF לא בדיוק ביגדיל