אחרי 4 מכירות וגיוסים והנפקות לעובדים אולי הם היו נשארים עם % בודדים כלומר 5-20מ. למעשה הם קיבלו סכום דומה אך כמובן קטן יותר ביציאה שלהם לפני 4 שנים... לא הפסד עצום במיוחד כשאף אחד לא יכול היה לנבא על המכירה עוד 4 שנים. בקיצר ברווז עיתונאי.

נו, אז היית מתנגד לקבל בבת אחת כמות כסף ששווה לתקציב השנתי שלך? או בעצם להעביר את השנה עם תקציב כפול מהרגיל? זה שקול ערך לכך שאם אתה מרוויח שכר חודשי של נניח 6 אש"ח, תקבל בבת אחת 72 אש"ח. לא סכום צנוע...

כפי שאמר יוחנן שפרוך מדובר על שוק יציב וקל (יחסית). רק ניהול כושל וראות קצרת טווח הביאו לתוצאה עלובה לאוניברסיטה העברית.

מי שמרויח זה היזמים הפרטיים שהצטרפו לעניני הכספים. וככה אנחנו נראים.

עוד לא קרה המקרה שאוניברסיטה הקימה חברה שצלחה. זה פשוט הפוך לרעיון בבסיס האוניברסיטה. מה שכן, אוניברסיטאות יכולות לשחרר (כמו מובילאי ואקס ליבריס) ואז יש סיכוי להצלחה.

עדיף לשים את כל שמות הספרים בקובץ טקסט גדול ולאנדקס עם גוגל

כמה קשה היה לשכנע את המוסדות להשכלה גבוהה בארץ להשתמש בתכנת ״אלף״ של האוניברסיטה העברית. רק ״כיפוף הידיים״ של ות״ת הביא אותן לעבור לשימוש בתכנה. לולא מכרה האוניברסיטה את החברה סביר שלא היו מגיעים למה שהיא הגיעה ולו מהטעם שספריות בעולם לא היו מוכנות בשנות השמונים להיות תלויים בישראל. תחת אקס ליבריס היה ניתן לשווק את התכנה במסווה שוויצרי כך שאפילו באוניברסיטת נאצר בקהיר השתמשו בה.

האוניברסיטה העברית לא "הפסידה" 500 מיליון דולר.. היא גם לא "הפסידה" דולר אחד.. זה שהחברה נמכרה אחרי 20 שנות פעילות ו- 20 שנות צמיחה בסכום של 500 מיליון לא אומר שהאוניברסיטה הפסידה.. באותה מידה שהחברה הצליחה היא היתה יכולה גם להיכשל (למעשה סטטיסטית הסיכוי שהחברה תצליח נמוך עשרות מונים מהסיכוי שתיכשל).. והדרך רצופה מהמורות וקשיים ומכשולים ואתגרים והשקעות נדרשות שאותם לא מעריכים כשיש אקזיט.. ואם החברה היתה תחת ניהול חברת היישום היא היתה מגיעה לשווי של 500 מיליון דולר? 50 מיליון? 10 מיליון? ואם החברה היתה צריכה השקעות המשך בדרך בהיקף של עשרות מיליונים - האוניברסיטה היתה מממנת? בקיצור - לפני שנותנים כותרות בומבסטיות כדאי לחשוב רגע על הרקע..