שחקנית מופלאה. יהי זכרה ברוך

פתחת צוהר לעולמה של רחל מרכוס, מעניין מאד. תודה. כדאי לכתוב ולספר יותר..

בשנים 78 79. לויתי אותה בפסנתר בהצגה מסע אישי. הייתה זו שנה אחרי מותה של תירצה. ורחל סבלה כאב על אנושי. יואב ואני בילינו סופי שבוע שלמים איתה נוסעים במונית שיענקלה אגמון סיפק בין קיבוץ לקיבוץ. היא פחדה לישון לבד. אז תמיד הייתי ישנה איתה בחדר. היא הייתה מצחיקה. ברמות. הומור משגע. וכשרון מישחק וכיבוש קהל יוצאים מן הכלל

לא אשכח את הופעתה ב"ביבר הזכוכית". אני קוראת עכשיו את ספרו של דן לאור "אלתרמן", ביוגרפיה של המשורר. אלתרמן היה אדם בעל אופי מאד מורכב ולא היה קל לחיות עמו. ממליצה מאד על ספר מרתק זה. באמצעותו זוכרים גם את רחל.

אין פלא שאנשים התרגשו עד מאד.