ועדיין חייבים להעביר גם שעורים פרטיים (רוב הכסף לבעל המקום). ישראל אינה המקום להתפרנס מזה, כנראה, ועדיין, קורסי מדריכי חדר כושר מלאים . איך אפשר להסביר התנהלות שכזו? לפחות עכשיו אנשים ייכנסו לתחום בעיניים פקוחות.

הקקה הרוחניקי הזה לא נועד לפרנס אנשים, אלא ליושבים בפונה על תקציב של 20 רופי ליום. אחלת הכתבות המביכות!

אפשר למצוא סטודיו ליוגה בכל מקום במרחק של כ 10 בלוקים ממך. המחיר החודשי שבו אתה בא לכמה שעורים שרק תרצה הוא בסביבות 200-300$, אפשר לקנות גם כרטיסיות במחיר של 15$ לשיעור ותמיד יש מבצעים והנחות כך שאפקטיבית התשלום נמוך הרבה יותר. ועם כל זה התחום משגשג, למרות שיוקר המחייה במנהטן לא נמוך מהארץ. איך זה? מסים גבוהים? בירוקרטיה? חוסר יעילות?

בניגוד לעו״דים למינהם או כל מיני אנשים שחיים על חשבון אנשים אחרים.

מתמחה ברפואה מרוויח פחות מחמשים ₪ מי אתם בכלל חבורת מעופפים יהרים.

וכמעט אין מקום מסודר בארץ ובעולם שלא לוקח כסף עבור שיעורי יוגה הרי גם ככה קשה לממן את השכירות בארץ והארנונה שנזה כמו השכירות והמעמ הייקר ומס הכנסה והתשלום למורים וכו..לא נשאר כסף להתפרנס..אז אם אין לך הרבה כסף בצד אני ממליץ לא להיות עצמאי במדינה הזו..תשכח מחופשות מחלותת או זמן פנוי כי אין את כל זה כשאתה עצמאי...יוגה ללמד וחחמוד זה בשביל הנשמה בשביל עצמך ובשביל אחרים...

אז יש תחרות בין מורים ליוגה. אז מה? זה אומר שמי שהכי טוב ירוויח, ומי שלא יצטרך לחפש מקצוע אחר. בכל תחום כל עוד יש פוטנציאל רווח אנשים ירצו להיכנס כדי להרוויח. זה נקרא היצע וביקוש. מה אתם רוצים? שלא תהיה תחרות בכלל? בכיינים נמאסתם.

תמצאו עבודה

אמרו לי, יש משהו שאינו "לוהט, מאמם (שגיאה מכוונת...למתקשים...מהמם) ומדהים" בארצנו? כל הארץ טרנדים לוהטים; האם זה כדי להימלט מהמציאות?

ונעזרים בסרטונים ביוטיוב

במקום לתרגל יוגה ואולי להדריך קבוצה בבוקר, לפני היציאה לעבודה הפכו את זה ל-עבודה. ועדיין, מדריכי היוגה מקבלים שכר יומי בתוך שעה אחת. אולי צריך לחשוב על ההתנהלות הכלכלית שלכם.

זה לא רק מורים ליוגה, התחרות בארץ בכל תחום מטורפת, הבנקים והרשויות חונקים אותך ולא נותנים לך להרים את הראש מעל המים אף פעם. המדינה לא עוזרת לך בכלום, לא צריך תרומות אבל תנו לחיות ולבסס את העסק. ולכל אלה שאומרים שאיך זה שהם לא מרוויחים 4000 5000 שקל? מה בדיוק אפשר לעשות עם סכום כזה במרכז הארץ? לא תל אביב, אלא מרכז. שכירות מינימלית עם המסביב זה 3500 שקל אפילו בפתח תקווה. שלא לדבר על זה שצריך אוטו להגיע לכל השיעורים כי תחבורה ציבורית אין בארץ 24*7, ואם אתה רוצה להעביר למשל שיעורים בסופשבוע אז אתה צריך להחנק. די כבר!!

שלא ציינת אפילו בחצי משפט שאת שמחה (גם) על אלה שרואים תוצאות (אם רואים), והרי זו המטרה בסופו של דבר, לא? או שהמטרה היא רק להרוויח כסף...

בכל מקרה, אתה מוזמן לתת שיעורים בחינם בעצמך..

שמורה שצריך לשלם בעבור כל אלה, יעבוד בחינם?

עשרות שנים. בתנאי עבודה- לא בסטודיו- אלא במרתפים מעופשים מלוכלכים(מחוץ לתחום לשרתי הערייה.האיגוד המקצועי שלהם הגן עליהם מעבודה לא ראוייה) נכגועים בגז רדון. השכר- הולן,כשיטה במשרד החינוך. נתנו שירות בכל פעם ל-40 ילדים ביניהם חריגים ששיכים לחינוך מיוחד.... הסייעות- שעזרו למחנכות ל"השתלט" על החריגים היו פטורות מעבודה בשיעורי האמנות... סיוט שרבות סיימו אותו חולות ונכות נפשית ופיזית...... גם כאן המערכת ניצלה מקצוע שהעוסקים בו אוהבים אותו.מכורים אליו.

להיות מורה ליוגה זה להיות בעל עסק. שאתה בעל עסק חלק גדול מזמנך אינו עוסק בפאן המקצועי אלה בארגונים מסביב, רשיון עסק, רשויות המס, שיווק, תמחור וכדומה. עסק בלי תוכנית עסקית וחשיבה ארוכת טווח לא שורד, גם אם יש אידאיל מדהים מאחוריו

יש כל מיני מדינות בעולם שבהן ריבוי הביקוש על ההיצע מוביל לנורמות בתחומי שוק שלמים שבהם אנשים מוכנים (ולאחר מכן- נאלצים, בשל השתרשות הנורמה) לעבוד פרקי זמן של חודשים ארוכים - ללא שכר. כלומר לעבוד אפילו עד שנה לגמרי בחינם, אפילו ללא החזר דמי נסיעות, וזאת רק על מנת לקבל דריסת רגל והשתפשפות במקצוע בו הם רוצים לדבוק. במקרה המדובר משתמע שמצב היוגיסטים בארץ הוא עוד טוב באופן יחסי. בכל מקרה זוהי התקרבנות של שוק חופשי על בסיס החלטות כלכליות אישיות (הסבירו לי שלבקש 80 ש"ח לשעה זה המון בשוק של היום, אז הסכמתי ל- 60 ש"ח. אני מבין שזה "ריאלי" --> חבר שלי מרוויח רק 60 ש"ח לשעה, אז איך אני יכול לבקש יותר? 60 ש"ח זו ה"נורמה" --> איקס מרוויח 60 ש"ח לשעה אז אם אני אבקש רק 50 ש"ח אני בטח אמצא מקום עבודה בקלות). התחרות וחיתוך המחירים לא מדלגים על אף אחד. תחזיקו לנגד עיניכם את תמונת ה"חינם" אותה הזכרתי בהתחלה, ושלעברה אתם מתקדמים. מישהו מכיר דוגמא לקבוצה מאורגנת אחת שחולשת על כל השוק ובה כולם מיישרים קו לטובת הכלל?

ברור שקשה אבל מקווה שכל אחד ימשיך לעסוק בזה (מורים ומתרגלים)

להרבה יותר אנשים יש הרבה פחות כסף פנוי, ולכן מוציאים פחות ופחות כסף על דברים שמהותם תרבות פנאי. כך במקום שכסף יחלחל למעמד הבינוני והוא יחלק אותו בין רבים, ההכנסה הפנויה של המעמד הבינוני הולכת וקטנה ועלכן הרבה תחומים הולכים וקורסים תחת המדיניות הכלכלית האולטרה-קפיטליסטית. הבעיה היא שהכסף נצבר בידם של מעטים, ועל כן כל מי שניזון מהמעמד הבינוני ילך ויקרוס....

אשתי שתחיה מדריכת פילטיס ונמצאת בדיוק באותה הסיטואציה

"תלמיד שהתבקש להסדיר חוב ואמר לי בזו הלשון: 'אם את מתייחסת אליי כמו עסק גם אני אתייחס אלייך כמו עסק'." סיפור אישי של התלמיד? שורה וחצי ש-X ביקש להסדיר חוב. מה את לומדת מהסיפור המקיף הזה? שם? עיסוק? גיל? מצב משפחתי...?

הסטודיו הזה שנותן שיעורים בחינם זה יפה מאוד אבל הוא עושק תלמידים אחרים שרוצים להרשם לקורס מורים אצלם-המחיר שלהם שהם גובים עבור קורס מורים כפול מכל אחד אחר או פי שלוש מאחרים זה גזילה ועושק..מצד אחד שיעורים חינם אך קורס מורים הכי יקר בארץ ...

זה כל כך נכון. מאפיין אותם. זה לא נובע מחוכמה עילאית ונאלצת - כי אם מטיפשות. פשוט אין להם מה להגיד.

לא יודעת מהיכן להתחיל... בגדול מורות ליוגה או יותר נכון ל "התעמלות יוגה" מחפשות תירוצים בכדיי להצטדק באשר לסכומים אותם הם גובים, בזמן שאדם שכיר פשוט מרוויח בין 25-30 ש"ח... הכי מביך היה לקרוא את דבריה של תמר.. שהדיפו ציניות והתנשאות.. ההשוואה המטופשת לקפה בבית קפה... מעיד על סטייה גסה מהרעיון היוגי (ככה זה במערב)יוגה זה לא תירגול.. זו דרך חיים שלא מתאימה לכל אחד.. (וכנראה גם לכמה מורות ומורים ששכחו את הפרנציפ של כל הסיפור הזה) הכתבה מתארת קשיים.. אבל לא מתארת את אורך חייהם הגרידי הראוותני.. חסר האחריות והבזבזני של חלק מהמרואיינים.. בוודאי שקשה לחיות מיוגה כשההוצאות הן כל כך גדולות.. גם היא הייתה גננת כמוני (שכירה שמרוויחה 7000 ש"ח לחודש... שוכרת בית ואמא לנער... וטוב לי נעים לי ושליו)היא הייתה מתלוננת ובוודאי שאם הייתה גם בעלת אלהיוגה היא לא הייתה סוגרת את החודש.. זה טבעם של קוטרים (גם אם הם עושים זאת באופן מניפולטיבי בכתבה בעיתון..העידון הזה לא מסתיר את האמת המכוערת). הציניות בה תמר שיתפה סיפור אישי של תלמיד מעוררת בי חלחלה.. נטולת אטיקה וכבוד בסיסי לתלמידים שלה.... יוגהה זה לא עסק בלבד.. ללא אנושיות רגישות וכבוד אי אפשר להקרא יוגי! בתל אביב יש מרכז שמאפשר שיעורים חינם סביב השעון "פרנא יוגה קולג'" בחובבי ציון.. גם ד"ר אודי בילו פתח חלק מהשיעורים שלו חינם לקהל הרחב... וכך ראויי.. עצוב שאלו הם פני לא מעט מורים ומורות כאן וברחבי העולם המערבי.... ולא לא קונה את התירוצים הכל שאלה של רצון וכוונת לב אמתית.

דבר ראשון 20 שיעורים בשבוע זה אולי הרבה ליוגה אבל שבוע עבודה של 30 שעות (אם נניח שעה וחצי לשיעור) זה בערך 70% משרה נורמאלית. אם מדריך/מורה/מתרגל יוגה שיש לו קבוצה של 15 איש שנפגשים פעמיים בשבוע לא מצליח להוציא מהקבוצה הזו 4,000-5,000 ש"ח בחודש אז הוא לא יודע להתנהל וזה עבודה של 12 שעות בחודש. תארגן 3-4 קבוצות כאלו ואתם מסודרים. אתם לא יודעים, ז"א אתם מדריכים גרועים. וכן גם קסוצה של 10 אנשים יכולה להכניס סכום כזה. אז אם אתם לא יודעים לבקש על תקראו לזה עבודה.

גם מאמני פילאטיס, גם בחדר כושר, וכו'... למה דווקא התמקדתם במורי יוגה? כי יש מאחורי השיטה פילוסופיה? הכתבה לא כ"כ מעניינת בלי השוואה למאמנים מסוגים אחרים / מטפלים אלטרנטיביים וכו'

אני מורה לפילאטיס ואני חייבת לומר שאני לא מסכימה עם רוח הכתבה. גם בפילאטיס יש המון תחרות, ויש מקומות שמשלמים יותר ופחות - אבל כמו בכל מקצוע אתה לא רק צריך להיות טוב בו, אתה צריך לדעת איך לנהל את עצמך- גם כלכלית, גם שיווקית וגם לדעת איך לא להעמיס. בשנתיים הראשונות התמקדתי במקומות שמשלמים טוב יותר וקרובים יותר לבית, לא פחדתי להתפטר כדי להתקדם ושמתי לעצמי למטרה להרוויח יותר לשעה כדי להיות מסוגלת להתפרנס ולא לשחוק את עצמי. וזה עבד. וזה יכול לעבוד לכל אחד בכל תחום. זה צעדים קטנים קדימה. זה לקחת עוד 5 שקל לשעה מסטודיו או עוד שקל וחצי על ניקוב בכרטיסייה. זה להבין מה זה 80/20 ואיך מיישמים את זה (במקרה שלי העבודה מהבית היתה 20% מניבים וגם נעימים במיוחד ולכן היום אני עושה רק את זה). זה בהחלט להבין שאין שום בושה בכסף ושכן, יש לך עסק ביד גם אם אתה מורה במקומות של אחרים, על כל המשתמע מכך. אני מאושרת להיות מורה לפילאטיס, על כל תלמיד שנכנס בדלתי. מאושרת גם על כל תלמיד שרואה לנכון ללכת ומקבלת בשמחה רבה כל מי שבוחר לחזור. כל אלה הם חלק מהתהליך הפנימי שלי, החוויה שלי עם העולם, התרגול של יכולות השיחרור והאמונה ובעיקר המתנה המלמדת שבאה עם המקצוע הנפלא הזה. עם השילוב של המבט הכלכלי, השמחה הזו וההודיה מגיע גם השפע הנדרש. אני חושבת שראיית העולם שהצגתם פה היא תודעת חוסר אחת גדולה וחבל שלא שמתם בה לפחות קצת אור . ותודה שקראתם עד פה, זה יצא ארוך מהמצופה :)

(אני מנחש. אני מכיר היטב את סצינת היוגה בעיר ושמעתי עליו אבל לא יותר מזה, לא טרחתי לבקר בו השיטות שנלמדות שם והרוח הרוחניקית הכללית שלו, לפי האתר שלו, לא לרוחי ולמיטב הבנתי הן לא מה שרוב מתרגלי היוגה מחפשים, שרוצים תרגול פיזי ולא ניו אייג'י)

בת"א פועל כבר כמה שנים סטודיו יוגה חינמי לגמרי (ברח' חובבי ציון כמדומתני) של שאקטי מאי - דבר נהדר ונפלא, שעוזר להמון תפרנים לתרגל יוגה, אבל מקפח את פרנסתם של מורי יוגה נהדרים בעיר. איך לא הזכרתם את זה???