קיימת בעיה מתודית בחוק ובסמכויות מבקר המדינה: אין לו שיניים! מוצאים כשלים, מדווחים על הכשלים. מוצאים מחדלים, ומדווחים עליהם. מגלים גניבות ומעילות בכספים, מדווחים עליהן. מגלים שחיתות - והיא מדווחת! אבל - עולם כמנהגו נוהג: חוץ מקצת רעש ביום הפרסום וביום שאחריו, כמעט ולא קורה דבר! המחדלים, הכשלים והשחיתות ממשיכה בשלה - ועלם כמנהגו נוהג! רק אם היועמ"ש ימצא לנכון כי דו"ח המבקר הוא חמור מספיק, אז הוא יתחיל בחקירה משלו, שתימשך עוד שנה במקרה הטוב - ורק אז תפתח חקירה של המשטרה, שתימשך שנה לכל הפחות (גם כאן, במקרה הטוב!). זהו מצב הזוי המנציח את השחיתות שחוגגת במוסדות השלטון המקומי. לא יעלה על הדעת כי מזכיר ביישוב פלוני אלמוני, דוגמה כמובן, ינהל הישוב כאילו היה עסק פרטי שלו, ובין היתר יתקשר עם יועץ משפטי שהוא חבר שלו או מכר שלו, בלי מכרז ובלי תקציב מוגדר. וזוהי רק דוגמה, כמובן. ונביא גם את ענין הפטור ממכרזים,את ענין העסקת המקורבים וחלוקת הג'ובים אומרי הן. ועוד היד נטויה... חייבים לפעול מידית למיגור השחיתות במוסדות השלטון המקומי - לתת שיניים למבקר, לפעול מיידית לחקר הממצאים החמורים!